פרשת וירא

כ״ט בתמוז תשע״ט

לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת וירא (פרשת השבוע)

כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה (בראשית כ ז)

הכיצד יוכל בן אנוש לעמוד להתפלל כפי שראוי ומתאים לדבר לפני מלך מלכי נמלכים, אלא שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים ושולח להם כביכול דיבורים מלמעלה שיוכלו להתפלל וכפי שאמר רבי חנינא בן דוסא שאם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהיא רצויה לקב"ה שנאמר "בורא ניב שפתיים" (ישעיה נז) שהקב"ה בורא ונותן לצדיק את הדיבורים שיוכל להתפלל ולכן אנחנו מבקשים קודם התפילה ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.

כמובן, כל תפילה אהובה לפני השי"ת אך שלימות התפילה היא כאמור, רק כשהשי"ת שולח לאדם את הדיבורים שידבר איתם.

נמצא שהתפילה השלמה קרובה לדרגה של נבואה, שמקבל דיבורים מלמעלה ברוח הקודש. וכן מפורש ברמב"ם בהלכות תפילה ששלמות התפילה שיגיע קרוב למדרגת הנבואה.

ולכן אמר הקב"ה לאבימלך שיבקש מאברהם שיפלל בעדך כי נביא הוא, ותפילתו תתקבל.

(ליקוטי מוהר"ן ח"א י')

וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה (בראשית כב ז)

כל העולם נברא לכבודו יתברך כמו שאמרו חז"ל ובכל מחשבה דיבור ומעשה צריך האדם להשתדל תמיד להגדיל את כבוד השי"ת, אבל לפעמים הוא נופל "למקומות" רוחנים כאלו שהם רחוקים מאד מכבודו יתברך, דהיינו שעוברים עליו ספקות ובלבולים כנגד האמונה הקדושה, במצבים כאלה משתררת בלב הרגשה של יאוש והתנתקות מהקב"ה.

אבל חז"ל גילו לנו שאין הדבר כן כמו שאמרו חז"ל (ירושלמי תענית ג.) "אם יאמר לך אדם היכן הוא אלוקיך אמור לו בכרך הגדול שברומי" כלומר שאפילו הטומאה גם שם אפשר למצוא את הקב"ה כי מלוא כל הארץ כבודו.

אנמנם בודאי שאין רואים ואין מרגישים את הכבוד האלוקי הזה השורה במקום הטומאה כי הוא כבוד נסתר ונעלם מאד שנאמר עליו "איה מקום כבודו" וכמובא בזוהר שזו דרגה קדושה נעלמת ונסתרת שאי אפשר להשיג אותה בשום אופן.

לכן העצה למי שנפל לספקות הללו שלא יתייאש ידע ויזכור שבודאי הקב"ה נמצא עמו גם במקום ובדרגה הזו ויתאמץ וישתדל ויחפש בכל אופן איך שיוכל להתקרב אליו יתברך ודוקא על ידי זה שמתאמץ ומבקש להתקרב בכל זאת לכבודו יתברך ומצטער ומבקש איה מקום כבודו – יזכה גם הוא לקבל כח וחיות מהקדושה הנעלמת במקום שלו שגם היא בבחינת "איה מקום כבודו" כך שעד מהרה יצא מאפילה לאורה למקומות רוחניים שבהם מכירים ומרגישים את כבוד ה'.

כל זה מרומז בפסוק "ואיה השה לעולה". כי אדם זה שנפל לספקות באמונה צריך בעצם להביא קרבן עולה כמו שאמרו חז"ל שקרבן עולה מכפר על הרהור הלב (מדרש רבה פ"ז) אבל היום שאין לנו אפשרות להקריב, הבקשה והחיפוש של איה – איה מקום כבודו הוא השה לעולה שמכפר על הרהור הלב ומתקן את כל הספקות והבלבולים.

(ליקוטי מוהר"ן ח"ב יב)

Page Reader