פרשת ויקהל-פקודי
ה׳ באב תשע״ט
לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת ויקהל-פקודי (פרשת השבוע)
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה (לה, ב)
"הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה שבת" (רש"י)
כבוד שמים – זוהי מילת המפתח, זו המטרה הראשית של הכל, כל הברואים, כל הפעולות, כקביעתה של המשנה באבות (ו, יב): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא בראו אלא לכבודו".
ברם, נושא זה מתבטא בשני אופנים: כבוד פרטי וכבוד כללי. בכל פעולה קטנה או גדולה, עלינו להרבות כבוד שמים באופן פרטי. אבל כדי שמטרה זו תושג, עלינו לגלות קודם כל את הכבוד הזה באופן כללי – להכריז ולהצהיר שזו אכן כל מטרתנו בכל פעולותינו.
זו מעלתה של שבת קודש, שבה אנחנו שובתים מכל המלאכות של ששת ימי המעשה, – שגם הן אמנם גילוי כבוד שמים, כל מלאכה באופן הפרטי המיוחד לו – אבל ראשית כל עלינו לשבות מכל עשייה ופעולה, ולהכריז קבל עם ועדה שאין לנו שום מטרה אחרת – רק כבוד ה'.
כך נבין את מאמר חז"ל: "שבת שמא דקודשא בריך הוא" [= השבת היא שם ה'. זוהר יתרו פח ע"ב]. 'שם' משמעותו כבוד ופרסום. לאמור, שהשבת מכריזה ומפרסמת שכל מעשינו ופעולותינו – למענו יתברך בלבד.
לכן נסמכה שבת למלאכות המשכן, שכן כל המלאכות הללו נועדו להשרות כבוד שמים במשכן, כמו שכתוב: "ונִקדש בכבודי" (שמות כט, מג). אך כל המלאכות והפעולות שנעשו בבניית המשכן וגם אחר כך כל העבודות הפרטיות שנעשו בו – כולן תלויות בגילוי הכללי של כבוד ה' בשבת, שבה אנחנו מבטלים את כל פעולותינו ומעשינו כלפי רצונו יתברך.
(עפ"י ליקו"מ ח"ב סז)
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (שמות לח, כא)
"משכן משכן שני פעמים – בבנינו ובחורבנו" (שמו"ר נא, ג)
כל המלאכות שבעולם כלולות בל"ט [= שלושים ותשע] המלאכות ששימשו לעשיית המשכן, כפי שקבעו חז"ל, של"ט המלאכות האלו הן אבות המלאכות האסורות בשבת, ואילו כל שאר המלאכות הן רק תולדות שלהן, כלומר שנלמדות מהן ונכללות בהן (שבת מט ע"ב).
כשיהודי עושה את מלאכתו באמונה, תוך ידיעה ברורה שרק הבורא הוא הזן ומפרנס, אזי המלאכה שלו משרה את השכינה בעולם, כבמלאכות המשכן, כך שעל ידי מלאכתו הוא מתקרב להשי"ת ומקבל ממנו שפע של קדושה המכונה 'ל"ט אורות', כמו שכתוב "טל אורות טלך" (ישעיהו כו, יט).
ברם, הרשעים שנדמה להם במלאכה שלהם הם מביאים לעצמם את הפרנסה, כמו שכתוב "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח, יז) – מסלקים את השכינה מהעולם, דבר שממעט את השפע הקדוש, כך שהם צריכים לטרוח הרבה עד שמקבלים פרנסה, שכן ל"ט המלאכות הופכות אצלם ל'ל"ט מלקות' שנועדו להעניש את העוברים על לאו שבתורה, כמו שכתוב "ארבעים יכנו" (דברים כה, ג) כאשר הכוונה לשלושים ותשע הלקאות, כפי שביארו חז"ל (מכות כב ע"א).
כך יתפרשו דברי חז"ל "משכן משכן": יש משכן ויש משכן; כשעושים את המלאכות בקדושה, בונים בכך 'משכן' להשראת השכינה בעולם – 'משכן בבנינו'. אך כשעושים את המלאכות בלי אמונה, אזי המלאכות מסלקות כביכול את השכינה מהעולם – 'משכן בחורבנו'.
(ליקוטי מוהר"ן ח"א יא)
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…