פרשת ויצא

ט׳ בתמוז תשע״ט

ליקוט קצר לפרשת השבוע מאוצרו המופלא של רבינו הקדוש, ומחיבורו הענק של מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א – ליקוטי הלכות, מבוארים בשפה קלה ומובנת לכל נפש, על פרשת השבוע – פרשת ויצא (פרשת השבוע)

וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיה (בראשית כט, יב)

אחי אביה – אחיו אני ברמאות (רש"י)

התורה הקדושה היא זו שנותנת חיים ואורה לעולם אבל כמו כל הדברים גם השפע שהתורה משפיעה תלוי בבחירתו של האדם, אם לומד לשמה אזי התורה נותנת לו חיים אך אם לומד לשמה להתייהר ולקנטר אזי נעשית לו התורה סם המוות ואדרבא מוסיפה בו ערמומיות רעה כמבואר בגמרא (סוטה) כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.

ענין זה מרומז בפסוק "ויגד יעקב לרחל" – התורה מכונה בשם רחל, שהיא כמו (כבשה) רחל שגוזזים ופוסקים ממנה הלכות, שהצדיק שאמר את התורה הזו אמר אותה באופן "כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה" שיש בה משמעות לטובה "בן רבקה הצדקת" אך גם משמעות של אחי אביה "לבן הרמאי" וכמו שפירש רש"י אחיו אני ברמאות ואדרבא ותרץ ותגד לאביה שהמשמעות הטובה צריכה יגיעה ועמל כדי לזכות לה כמו כל דבר טוב אך המשמעות ההפוכה ותגד לאביה – ללבן הרמאי באה לאדם בנקל ובמהירות כמו אדם שרץ במהירות.

לכן כשאדם יושב ללמוד צריך להתפלל שיזכה ללמוד לשמה ושהלימוד יקרב אותו להשי"ת ואזי התורה תהיה לו באמת סם חיים.

('ליקוטי מוהר"ן' ח"א יב)

"וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט, יז)

שהיתה בוכה ומתפללת שלא תיפול בחלקו של עשיו (רש"י)

צא ולמד כמה גדול כוחה של תפילה, שהרי לאה אימנו הייתה אמורה להינשא לעשיו כפי שמבואר בחז"ל לרבקה שני בנים וללבן אחיה שתי בנות, והגדולה – לאה לגדול – עשיו, והקטנה לקטן.

גם יעקב אבינו היה סבור כך לכן רצה אך ורק את רחל. מה עשתה לאה? בכתה והתפללה לה'. כשנתבונן נראה שתפילתה הפכה את הקערה על פיה שלא זו בלבד שניצלה מעשיו אלא אדרבה היא העמידה ששה שבטים כמו כל נשי יעקב האחרות גם יחד ויתירה מזו משה, אהרון, דוד המלך ואף מלך המשיח כולם יצאו ממנה. מזו שהיתה אמורה ליפול בחלקו של עשיו…. מה גדול כוחה של תפילה!

('ליקוטי הלכות' הלכות ר"ח)

"הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי" (בראשית כט, לד)

הניגון – יש לו כוח משיכה אדיר, ניגון דקדושה שמזמר ומנגן וכוונתו לשם שמים, יכול למשוך אפילו אנשים רחוקים מאוד ולקרב אותם אל השי"ת וכן להיפך ניגון שאינו בקדושה יכול ח"ו למשוך את האדם לתאוות עולם הזה והבליו, לכן אמרה לאה הפעם ילווה אישי אלי כי כשנולד לוי בא לעולם כוח הניגון שהרי הלווים היו משוררים במקדש וכמבואר בזוהר שעיקר הניגון מסטרא דלוי (שמות יט.) כך שעל ידי כוח המשיכה של הניגון ילווה – יתחבר "אישי אלי"

('ליקוטי מוהר"ן' ח"א רלז)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support