פרשת אמור
י״ח בתמוז תשע״ט
ליקוט קצר לפרשת השבוע מאוצרו המופלא של רבינו הקדוש ומספרו הגדול ליקוטי מוהר"ן, ומחיבורו הגדול של מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א – ליקוטי הלכות, מבוארים בשפה קלה ומובנת לכל נפש, על פרשת השבוע – פרשת אמור (פרשת השבוע)
"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כא א)
יש יחסי גומלין בין תורה ותפילה. כשאדם לומד תורה כראוי, כאילו 'נספגות' האותיות הקדושות שהוא לומד – בתוך נפשו; וכשהוא ניגש להתפלל – מכניסות האותיות חיות בתפילתו.
גם התפילה מועילה לתורה, כי כשאותיות התפילה 'נכללות' בתורה, היא מאירה באור חדש וזוכים לחדש חידושים בתורה.
הוא שאמר הפסוק: 'אמור אל הכהנים' – אמור מלשון תפילה, כמו שכתוב: "את ה' האמרת היום" (דברים כו, יז) ופירש רש"י "לשון שבח".
לאמור, הכהנים – שהם נושאי התורה, ככתוב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" (מלאכי ב, ז) – להם נמסרה ה'אמירה' היינו התפילה, שכן התורה והתפילה קשורות זו בזו.
(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א ב)
"כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב" (שם כא יח)
ככל שאדם מושלם יותר ביראת שמים, כך התפילה שלו מושלמת יותר, כמו שנאמר: "יראת ה' היא תתהלל" – מלשון 'תהילה-תפילה.
העניין הוא, שהתפילה היא במקום הקורבנות, כדברי הגמרא (ברכות כו ע"ב): "תפילות כנגד תמידין תקנום".
הרי שאם בקורבנות נאמר "כל אשר בו מום לא יקרב" – כאשר יש מום בכהן או בקרבן הוא פסול למזבח – הרי גם בתפילה דרוש שנפש המתפלל תהיה שלימה ותמימה לה' בלי מום.
לשלימות זו מגיעים על ידי יראת שמים, כמבואר בזוהר (יתרו עט ע"א): "באתר דאית דחילתא – תמן תשתכח שלימתא" [= במקום שיש יראה – שם תימָצא שלימות] וכמו שכתוב: "כי אין מחסור ליראיו" (תהילים לד, י), היינו שלימות.
הסיבה היא, שהיראה גורמת לאדם להתבטל בפני הבורא שהשלימות היא רק אצלו, לכן היא מביאה את האדם לשלימות שמתבטאת בין השאר בתפילה כראוי.
(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א יד)
"מִקְרָא קֹדֶשׁ" (כג' ג')
המועדים הקדושים קוראים ומכריזים ומגלים שיש בורא ומנהיג לעולם!
שכן, בכל המועדים נעשו ניסים שהוכיחו קבל-עולם שה' יתברך שליט על כל הבריאה ומנהיג אותה כרצונו.
לכן מכונים המועדים 'מקראי קודש' כי הם קוראים את קריאת האמונה הקדושה בעולם.
(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב ד)
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.