עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת (טז,ח)

לפעמים מתגברים העוונות כל כך על האדם, עד שהוא כל כך מבולבל שאינו יודע מה לעשות, בבחינת מה שצעק דוד "עד אנה אשית עצות בנפשי". במצב כזה, זה עצמו מה שצריך האדם לעשות: לצעוק להשם יתברך עד אנה אשית עצות בנפשי, ולהשליך כל יהבו על השם יתברך ולסמוך על ה' יתברך לבד.

ענין זה, הוא כמו גורל, שהאדם משליך את עצמו וגורלו על השם יתברך, ומצפה למה שיעלה בגורלו לפני ה', בבחינת אתה תומיך גורלי, וכמו שכתוב 'בחיק יֻטַּל את הגורל ומה' כל משפטו'.

וזה בחינת הגורל שהטיל הכהן ביום כיפור (על שני השעירים, האחד לה' והשני לעזאזל), כי בגלל ריבוי העוונות של כל השנה, שהיו צריכים להתוודות אז על השעיר לעזאזל, בגלל זה היה קשה לברר האמת איזה מהם יהיה לה' ואיזה לעזאזל, כי אם על ידי הגורל, ודווקא על ידי זה התבררה העצה אמתית.

(על פי אוצר היראה, עצה טז; על פי: ליקוטי הלכות, אורח חיים, תענית ד,כג)

"בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא טז, כט)

בין הדברים החשובים שהתענית טומנת בחובה, היא סגולתה לבטל מחלוקת.

שכן על ידי תענית מחלישים הגוף ואת רצונותיו נגד רצון ה', כפי שרמוז בפסוק 'תענו את נפשותיכם', נפש היא הרצון, כמו שכתוב "אם יש את נפשכם" (בראשית כג, ח), וכפי שמבאר הזוהר (בפרשת אחרי, סח) על הפסוק הזה: "לאדבקא רעותא דלבא לקב"ה [= להדביק את רצון הלב אל הקדוש ברוך הוא].

לכן, על ידי שזוכים בתענית לבטל את הרצון מפני רצון השי"ת, מבטלים את המחלוקת, שכן אמרו חז"ל: "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים נגד רצונך" (אבות ב).

עצה זו מרומזת במאמר חז"ל: "אין שלום – צום" (ראש השנה יח ע"ב), לאמור, שעל ידי צום מבטלים את המחלוקת ועושים שלום.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א קעט)

כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם (טז,ל)

כל התפילות והתחינות והבקשות והסליחות שעם ישראל מרבה לבקש בעשרת ימי תשובה ובפרט ביום כפור, אין כוונתם להתפלל ולבקש על מה שהיה בעבר בלבד; אלא האדם המתפלל צריך שיכוון בבקשתו ותפילתו שיעזור לו השם יתברך מעכשיו ללכת בדרך התשובה, שלא יחטא עוד ולא יפול משום דבר, רק יזכה לדרך התשובה באמת, שהיא בחינת בקיאות בהלכה.

וזה מה שאנחנו מבקשים בימים האלה "ותן בליבנו לעזוב דרך רשע" וכו' וכן "יהי רצון שלא אחטא עוד" וכו'. וכן במקומות נוספים בתפילות ימי התשובה.

וכל זה הוא בחינת מלחמת עמלק בכוחו של צדיק האמת, שהיא בחינת העבודה של הכהן גדול ביום כיפור. וזה בחינת כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם וכו', שעיקר הכפרה, בחינת 'כי ביום הזה יכפר עליכם', הוא שנזכה על ידי זה "לטהר אתכם מכל חטאותיכם, [עד ש]לפני ה' תטהרו", פירוש: שהשם יתברך יטהר אותנו להבא מכל חטאותינו, וימשיך עלינו דרך התשובה הנ"ל, לטהר עצמינו מכל חטאותינו מעכשיו, שלא נחטא עוד.

ולזה זוכים כל החפצים באמת בכח צדיק האמת, שזהו בחינת העבודה של יום כיפור, שעל ידי זה ממשיך 'בקיאות' ללכת בדרך התשובה תמיד, בכל השנה.

(על פי ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת, ו,נג)