ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > פרקים: מגילת סתרים

פרקים: מגילת סתרים

י״ז בטבת תשע״ז

במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים. המגילה הועברה לבודדים בכל דור, ונשמרה בסודיות.

"שנת תקס"ו לפ"ק יום ראשון ה' מנחם אב שמענו מפיו הקדוש כל סדר ביאת הגואל צדק במהרה בימינו. ואמר שזה כבר היה מוכן שיבא בעוד איזה שנים וידע באיזה שנה ובאיזה חודש ובאיזה יום יבוא. אך עכשיו בוודאי לא יבא באותו זמן." כותב "המעתיק", הלא הוא רבי נחמן מטשעהרין שהדפיס את הספר, את תיאורו של רבי נתן על "מגילת סתרים" שגילה רבינו הק' (ימי מוהרנ"ת י"א).

מגילת סתרים, היא "כל סדר ביאת גואל צדק" ומה שיתרחש עד ביאתו, נאמרה על ידי רבינו הקדוש, לרבי נתן ורבי נפתלי בשתי הזדמנויות: בפעם הראשונה היה זה בעת נסיעתו מהעיירה לדיזין לעיר ברסלב והפעם השניה, "סמוך לפטירת הילד הקדוש והנורא של רבינו הקדוש", היינו אחר פטירתו של בנו של רבינו, רבי שלמה אפרים, בקיץ תקס"ו. (שם)

המגילה הראשונה

איתו בעגלה, בנסיעה מלדיזין לברסלב, ישבו רבי נתן, רבי נפתלי, וחתנו של רבינו, רבי יוסקה, ומבחוץ, על מדרגת העגלה, שני אנשים נוספים מטפליק.

בדרכם, עברו על פניהם חיילים אוקראיניים, קוזאקים. כאשר ראם, פתח רבינו את פיו והחל לגלות להם סודות נפלאים שלא שמעתם אוזן, גילויי עתידות וסיפורי המאורעות העתידים להתרחש.

שעתיים ארכה השיחה, ובמהלכה שמעו רבי נתן ורבי נפתלי "דברים אשר לא נשמעו מעולם, היינו כל סדר ביאת גואל צדק" וכו'. לאחר כלותו, ציווה רבינו את רבי נתן ורבי נפתלי של יגלו לאיש את אשר שמעו, ועל חתנו, רבי יוסקה, אמר: "עליו אני ערב".

לאחר מכן, כאשר ביקש רבי נתן לחזור על איזה דיבור משיחת רבינו עם חתנו, התברר שאכן אינו זוכר כלום מכל מה ששמע. מכל שיחתו הארוכה של רבינו, זכר רבי יוסקה רק משפט אחד: "עץ עם עלי זהב". גם שני אנשי טפליק לא זכרו מילה אחת מכל הנאמר. ויהי הדבר לפלא.

מכך הבינו רבי נתן ורבי נפתלי כי רצון רבינו הוא שישמרו הדברים בסוד, שעל כן רשם רבי נתן את הדברים ב"רמיזה בעלמא ובדרך נוטריקון וראשי תיבות" (ימי מוהרנ"ת יא) והזהיר מאוד שלא לגלות אפילו הרמזים  וראשי התיבות לאיש, וודאי שלא להדפיסם לעולם.

מאחר והדברים לא נרשמו מיד, נשכחו – אף מרבי נתן ורבי נפתלי – חלק גדול מהדברים, ורק מה שזכר רבי נתן, הוא רשם באותו קונטרס, ברמזים וראשי תיבות, הנקרא "מגילת סתרים".

המגילה השניה

בזה לא נגמר הסיפור.

שלש שנים לאחר מכן, גילה שוב רבינו את "מגילת הסתרים" והוסיף עליה דברים שלא גילה בהזדמנות הראשונה.

הימים ימי זעם. בנו המיוחד של רבי נחמן, שעל אף שנפטר בהיותו תינוק ממש, נקרא על ידי רבי נתן "רבי שלמה אפרים" שכן היה בעל נשמה גבוהה מאד, נפטר. רבינו היה שבור ממש, כפי שמספר רבי נתן שם "סמוך לפטירת הילד הקדוש והנורא של אדונינו מורינו ורבינו זכרונו לברכה, היינו אצלו על העליה שהיה על ביתו, וספר עמנו מענין גודל צערו ויסוריו הגדולים והעצומים שיש לו מכל צד ומצידי צדדים. וספר קצת בענין זה שיש לו יסורים גדולים ורבים מאד מבפנים ומבחוץ, דהיינו שהוא עצמו יש לו יסורים גדולים ועצומים כי יש לו חולי קשה וכאב גדול ויסורים גדולים בגוף, וכן מבחוץ היו לו יסורים עצומים מגודל המחלוקת הגדול שהיה עליו כל ימיו, חינם, על לא דבר. ויחפאו עליו דברים אשר לא כן, אשר בדו מליבם, אשר לא עלו על ליבו ודעתו כלל. וחוץ שאר היסורים מכל הצדדים […] בתוך דבריו ענה ואמר: מה אתם יודעים מה גדול ועצום השבר הזה שהיה בעולם, ענין הסתלקות הילד הנ"ל, כל לבבי ניתק ונשבר ממקומו. והתחילו הדמעות הק' לירד על לחייו, ותיכף ומיד ברחנו מלפניו מעוצם הבושה שנפל עלינו […] ונדמה לנו כאלו כל העולם נהפך ונחרב. ואחר כך ביום שלאחריו […] אמר לנו שאלמלא לא ירדנו היה מספר לנו דבר יפה מאד ואמר ביום השישי שלאחריו תורה נפלאה (היא תורה ס"ה, "ויאמר בועז אל רות") גם באותו העת אמר תורה על פסוק  "מבכי נהרות חיבש" שקודם שהוא מגלה תורה הוא בוכה תמיד".

רבי שמואל הורביץ מספר בספר "אבני"ה ברזל" (לב. כיום, חלק מכוכבי אור) את ששמע מרבי אברהם בן רבי נחמן על מגילת הסתרים וכה לשונו: "מגילת סתרים השני נאמר לאחר פטירת הילד הקדוש רבי שלמה אפרים ז"ל, בעת שקבלה אשתו של רבינו ז"ל לפני הר' נתן והר' נפתלי על רבינו ז"ל. א. שאינו מסתכל על עצמו (היינו שאינו משגיח על בריאותו). ב. מדוע הוא מטלטל בדרכים. ג. על שהניח שיסתלק הילד. ואמר רבינו ז"ל להרב ר' נתן והרב ר' נפתלי: אדרבה! תהיו אתם הדיינים, "איהר איז א שאד דאס קינד?" (לה חבל על הילד?) ונתן קולו בבכי ובדמעות שליש עד שברחו הרב ר' נתן והרב רבי נפתלי מלפניו מפני הבושה וזאת מובא בחיי מוהר"ן וימי מוהרנ"ת.

בבוקר היה יארצייט של האר"י, אמר להם רביז"ל אילו לא ברחתם הייתי מספר לכם דברים יפים, כמבואר קצת. אחר כך קרא אותם רבינו ופתח את הדלת של הבית מדרש שהיה אצל בית רבינו ז"ל. ואז היה הרב מברסלב ("רבי אהרן דער רב") בבית המדרש ולא רצה רבינו שיהיה בעת הסיפור. כיוון שפתח רבינו את  הדלת, פתח הרב את הדלת השניה ויצא לחוץ, אז הלך רבינו תיכף ומיד וסגר הדלת וספר להם שנית את המגילת סתרים". עד כאן לשונו.

מקובל היה מרבנו, שבעת שגלה למוהרנ"ת ורבי נפתלי את מגלת הסתרים, הזהירם שלא יפרסמו את מגלת הסתרים, ורק אחד בדור צריך שידע מזה. על כן לא מסרו מוהרנ"ת לשום אדם בחייו, כי רבי נפתלי היה חי עדין בעת פטירתו (רבי נתן נפטר בשנת תר"ה, ואילו רבי נפתלי בשנת תר"כ), אחר-כך גלה אותו רבי נפתלי לרבי אהרן ליפוועצקר ז"ל, שהיה איש קדוש מאד ונולד מברכתו של רבנו (שיש"ק, ב,רנח).

על אותו רבי אהרן ליפאווצקר מסופר כי פעם שאל את רבי נפתלי "הלא אתם יודעים את מגילת סתרים, אם כן, אמור לנו היכן אנו אוחזים עתה [בענין הגאולה]?" השיבו רבי נפתלי "אתה לומד את ספרו של רבינו? מקובלנו שכאשר יתקבל ספרו בעולם אפשר כבר להתכונן לגאולה". לאחר זמן מצא אותו רבי נפתלי ראוי וכאמור, גילה לו את מגילת הסתרים (שיש"ק ג,קפז).

רבי אהרן ליפאוועצקי העביר את המגילה לרבי אברהם בן רבי נחמן. רבי אברהם נפל למשכב זמן רב לפני פטירתו ותקופה קצרה לפני פטירתו איבד את כושר הדיבור, על כן אין ידוע האם העביר את מגילת סתרים לאדם אחר או לא.

לפני פטירתו של רבי אברהם בן רבי נחמן, בעת שכבר היה חולה מאד, נכנסה צירל, בתו של רבי אהרן ליפאווצקר, שהיה זה שהעביר לו את מגילת הסתרים, אל רבי אברהם ואמרה לו שישתדל למסור למישהו את מגלת הסתרים, כי כך מקובל מרבנו, שאחד בדור צריך לדעת אותה. אולם רבי אברהם היה אז כבר חולה מאד ואבד כבר את כח הדבור, (ולא נודע אם מסרו ולמי מסרו).

כאשר נשאל רבי לוי יצחק בנדר, מחשובי חסידי ברסלב ומחשובי תלמידיו של רבי אברהם בן רבי נחמן, על מגילת הסתרים, הוא סיפר כי בהלווית רבי אברהם בר"נ רצה צירל, אותה הזכרנו קודם, ביתו של ר' אהרן, מאדם לאדם ושאלה האם ידוע להם למי העביר רבי אברהם את המגילה. איש לא ידע, ורבי לוי יצחק אמר כי לדעתו לא העביר רבי אברהם את המגילה לאיש.

כמה עמודים מספר שכתוב בראשי תיבות ובמילים בלתי ברורות, נמצאים אצל אנ"ש, ומקובל כי זה הוא חלק ממגילת סתרים. גם בספר חיי מוהר"ן בכתב יד, כך אמר רבי אברהם שטרנהארץ, נמצא חלק ממגילת סתרים (ואולם, מהכתוב בספר חיי מוהר"ן, מסתבר כי מגילת סתרים שהיתה בכתב יד, ברמזים, אבדה לאחר פטירת רבי נתן. ימי מוהרנ"ת יא)

pic195

בתמונה המצורפת ניתן לראות את שער "חיי מוהר"ן בכתב יד", מהעתקת רבי אלתר טפליקר, שכתב גם חלק ממגילת סתרים בראשי תיבות. כתב יד זה קיים, אולם אין בו שיחות הידועות ככאלה המוזכרות במגילת סתרים.

עם זאת, ב"שיח שרפי קודש" מופיעות כמה שיחות שמקובל שמקורן באותה "מגילת סתרים", האחת היא כי באחרית הימים לא יוותר מממלכת רוסיה האדירה כי אם "גבעה ועליה עץ" (ג,קח); השניה, כי באחרית הימים "יהיו מלכים שירצו לשבת בשלווה ולא ירצו להשתתף ולהלחם בשום מלחמה, אולם יתפסו אותם בציצית ראשם ויכריחו אותם להשתתף במלחמות" (ג,קיג); השלישית כי פעם, כאשר דיברו עם רבי אברהם בן רבי נחמן, שידע, כאמור, את המגילה, על המשיח, הוא אמר "עדיין איני רואה [אפילו] את סבו של משיח" (ג,תלו).

זהו סיפורה של מגילת סתרים; מגילה שהכל בה, אך היא עצמה איננה.

המגילה לא תפסה חלק חשוב בחייו של חסיד ברסלב. לא עשו ממנה ענין ולא דיברו ממנה כל כך, משום שאין בה הדרכות בעבודת ה' והיא אינה בעלת חשיבות רוחנית כשאר ספרי רבינו (אם כי וודאי שלכל מילה היוצאת מפי רבינו ישנה חשיבות רוחנית עצומה), שעל כן, מי שזכה וקיבלה, קיבלה, אך היא אינה תופסת מקום במשנת ברסלב כלל.

מטרת רבינו לא היתה לגלות סודות, מטרתו ועבודתו התמידיים היו להעביר עוד ועוד שפע רוחני, להשפיע עוד ועוד עבודת ה', זו היתה מטרתו וזו תורתו.

(מקורות: חיי מוהר"ן, ימי מוהרנ"ת, אבניה ברזל, שיח שרפי קודש)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support