פרנסה…
כ״ה בתמוז תשע״ט
כשאדם מרגיש איזה רוגז על מישהו, עליו לדעת שעכשיו מתעוררת אצלו מידת הצמצום, שעשויה להביא לו שפע של פרנסה, אך היצר עלול להפוך את המידה הזו לרעה, לכעס, ובכך לקלקל את השפע. זוהי באמת אינה עבודה פשוטה, אבל… מה לא עושים בשביל פרנסה?
מה לא עושים בשביל פרנסה…
"דע שראוי שכל ישראל יהיו להם ממון. אך יש מידה אחת שמפסדת ומאבדת מהם הממון… היא מידת הכעס… כי בבחינת שורש השתלשלות שמשתלשל הממון… הוא בחינה אחת עם הכעס ממש… "ועל כן, הבעל-דבר, כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם שיהיה לו ממון, אזי יורד ומזמין לו כעס".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, סח)
ראית פעם אריה סבל? שועל חנווני? כל בעלי החיים נבראו בשבילי, והם מתפרנסים שלא בצער – ואני נבראתי לעבוד את הקב"ה – אינו דין שאתפרנס שלא בצער?! כך מגדירים חז"ל (קידושין פב ע"ב) את האבסורד שבגורם מספר אחד הממרר את חייהם של בני האדם.
הקב"ה ברא עולם כה נפלא – והכל בשבילי, כדי שאעבוד את ה'. מדוע אם כן אינני יכול לנהל את חיי ללא לחצים, מתחים וחששות הקשורים למרכיב הפיננסי?
"אלא שהריעותי את מעשי – וקיפחתי את פרנסתי" – עונים חז"ל את התשובה על בעיות הפרנסה שלנו. 'הריעותי מעשי' הינו מושג כללי, אבל ישנה מידה רעה מסויימת שקשורה במיוחד לקשיי הפרנסה – הכעס.
אמנם לא קל להתגבר על מידת הכעס, במיוחד על ידי מי שטבעו נוטה אליה, אבל כשיודעים"שכשהיצר מסית לאדם שיכעוס, בזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון, והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה" (ליקו"מ ח"א, נט) – מה לא יעשו בשביל פרנסה…
כידוע, הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו בשתי צורות יסוד: בחסד ובנתינה; ולעומתה בהגבלה ובדחייה. שני כוחות מנוגדים אלה מכונים 'ימין ושמאל', כפי שמצאנו בגמרא (סוטה, מ ע"א): "שמאל דוחה, וימין מקרבת".
הפרנסה מגיעה דווקא הודות לכוח ההגבלה שבצד השמאל, כמו שכתוב "בשמאלה עושר וכבוד" (משלי ג). שכן כאשר השפע מגיע מלמעלה, הוא טהור ורוחני, כך שדרושה מידה מרובה של הגבלה כדי להפוך את השפע הזה לשפע חומרי שיתאים לצרכים החומריים של בני האדם שאינם יכולים לקיים חיים בעולם הזה רק בשפע רוחני.
זו הסיבה שחז"ל אמרו: "הרוצה להחכים – ידרים, ולהעשיר – יצפין" (בבא בתרא, כה ע"ב), שכן 'דרום וצפון' מכונים גם הם ימין ושמאל, ככתוב למשל: "צפון וימין אתה בראתם" (תהלים פט), כי כאמור שפע חומרי מקבלים רק הודות לכוח הצמצום שבצד שמאל. זאת רואים גם בפסוק "מצפון זהב יאתה" (איוב לז) – העשירות מגיעה מהשמאל.
אלא שכאן טמון מוקש מסוים. מידת הצמצום כמו כל מידה מוגבלת יכולה לשמש לטובה אבל גם להיפך. כשמשתמשים בה שלא כראוי, היא הופכת לעצבנות ולכעס, היפך העשירות הבאה ממקור טהור, שעליה נאמר: "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" (משלי י).
לכן, כשאדם מרגיש איזה רוגז על מישהו, עליו לדעת שעכשיו מתעוררת אצלו מידת הצמצום, שעשויה להביא לו שפע של פרנסה, אך היצר עלול להפוך את המידה הזו לרעה, לכעס, ובכך לקלקל את השפע.
זוהי באמת אינה עבודה פשוטה, להגמל ממידת הכעס. דרושות לכך הרבה תפילות ותחנונים, וגם נכונות להסכים לוותר ולהתפשר. אבל… מה לא עושים בשביל פרנסה?
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…