ימי ניסן

ימי ניסן הם ימי תשובה, כמו תשרי (ליקוטי מוהר"ן א מט).

מועדי ה' פסח אות א'

לשמוח בניסן

ניסן הוא בחינת תקון הברית. ועל- ידי שמחה ממשיכין קדושת ושמחת ניסן בכל השנה כולה, וזוכין לתקון הברית. (ליקו"מ ח"ב ה).

שם אות ב'

לומר ההגדה בקול רם

ההגדה של פסח הוא תקון הברית. על-כן אומרים ההגדה בקול רם, כי הקול מעורר הדעת, ועל-ידי-זה זוכה להתגלות הדעת, וזה עיקר הגאולה; כי גלות מצרים היה על פגם הברית, שהוא פגם הדעת.

שם אות ג'

ד' כוסות

גם היין של ארבע כוסות הוא תקון הדעת, שהוא בחינת תקון הברית (ליקו"מ א כ).

שם אות ג'

תפילת פסח

בפסח צועקין בתפלה (שם ר"א).

שם אות ד'

לומר בימי הספירה תהלים בכוונה

מ"ט ימי הספירה הם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם כנגד מ"ט אותיות שבשמות השבטים, שעל-ידי אלו האותיות והשערים אנו צריכין לשוב בתשובה אליו יתברך. ושבועות הוא בחינת שער החמשים, שהוא בחינת התשובה, מה שהוא יתברך צריך לשוב בתשובה כביכול, דהינו שישוב אלינו ברחמים. וכל אלו השערים זוכין להגיע אליהן ולפתחן על-ידי אמירת תהלים (עיין 'תשובה', אות לב). על-כן צריכין לזהר ביותר במ"ט ימי הספירה לומר תהלים בכונה, כדי לזכות על-ידי תהלים לכל שערי תשובה הנ"ל, שהם כנגד ימי הספירה, שבהם אנו צריכים לטהר מזהמתנו ולשוב אליו יתברך, כדי שהוא יתברך ישוב אלינו בשבועות כנ"ל (ליקו"מ ב עג).

שם ספירה אות ג'

צדקה בניסן

"צדקה תציל ממות" ראשי- תבות מצת (ליקו"מ א ר"א). [אמר המעתיק: נראה מזה שצדקה מסוגל להנצל בפסח מאסור חמץ, שהוא סטרא דמותא (עיין מאמר 'בחצוצרות', סימן ה), ולזכות לקדושת אכילת מצה בשלמות. ומזה מובן קצת מה שנתיסד מקדמונים ומדברי רבותינו ז"ל לתן מעות חטים לעניים קודם פסח.]

מהדורא בתרא אות ו'

בניסן צריך לבקש מנהיג בבחי' משה רבינו

ניסן ראש-השנה למלכים, ואז ממנין כל המלכים למעלה. ועל-כן אז הזמן להתחנן ולבקש מלפניו יתברך שיתן לנו מלך ומנהיג רועה נאמן, שיהיה בבחינת משה רבנו, עליו השלום, שיוכל להאיר בנו ידיעה והשגה כזאת, עד שנזכה להשיג ולדעת את התכלית האמת על-ידי כל מפעלות ה' אשר ברא בזה העולם השפל, שבשביל זה נברא הכל (שם לט).

שם אות ח'