פורים בקמניץ
י״ד בסיון תשע״ט
עם תום קריאת המגילה כאשר הציבור התפזר איש איש לביתו בזריזות כדי לשבור את הצום, חיפש השוחט את האורח החשוב אך הלה נעלם מעיניו. צערו היה גדול ביותר. הוא נטל עמו את שני נעריו ויחד החלו בחיפושים אחר הרבי. הם סובבו בין כל האכסניות ובתי המלון שבעיר אך לא מצאו את עקבותיו. (סיפורים)
בביתו של השוחט בעיר קמניץ רבתה התכונה, עקרות הבית משחרות לפתחו של השוחט, אנשים נכנסים ויוצאים ועופות חיים או שחוטים בידיהם, קול קרקור התרנגולים ממלא את חלל האוויר, והאנשים מחלים את פני השוחט שיואיל למהר במלאכתו שכן רבה עוד העבודה לפניהם. יום תענית אסתר הוא היום וההכנות לחג בעיצומן. על עקרות הבית עוד למרוט את נוצות העופות להכשירם ולבשלם לקראת סעודת החג. כל זאת מלבד שאר המטעמים שעליהן להכין ומשלוחי המנות וה"אזני המן" שטרם הסתיימה אפייתם.
השוחט טרוד במלאכתו עד למעלה ראש, תופס הוא ביד אמנה את בעלי הכנף ומעביר את סכינו עליהם בזריזות בזה אחר זה. רבה היא המלאכה לפני השוחט ועליו לסיים את שחיטת העופות טרם החג, ובערב צריך הוא לקרוא את המגילה לפני הציבור שהרי הוא משמש גם כ"בעל קורא" בקהילה הק' בעיר קמניץ.
בתוך כל ההמולה נכנס לפתע אל הבית איש בלתי מוכר ופנה אל השוחט ושאל: האוכל ללון בביתך? בעוד בעל הבית ממשיך להעביר בידו את סכין השחיטה על-גבי העופות והיה עסוק ביותר, לא נפנה אפילו להתבונן היטב במראהו של האורח, שחזותו העידה עליו כי מבני עליה הוא ומיודענו השוחט לא שת לבו כלל אל דמותו הקורנת. "אין אצלי מקום ללינה", פטר אותו מלפניו.
המבקר הזר, שלא היה אלא רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב בכבודו ובעצמו, אשר הזדמן באותו יום של תענית אסתר להגיע אל העיר קמניץ, נפנה מביתו של השוחט והלך למעונו של יהודי אחר הידוע בקמצנותו בקרב הקהילה, ואמר לו: אם תסכים לארח אותי, מבטיח אני לך שתתעשר.
הלה על אף שלא היה רגיל להכניס אורחים, התרשם מאוד מחזותו של הצדיק, עיניו המפיקות אור וקדושה וחזותו האצילית כבשו את לבו, כמו גם הדברים ששמע נכנסו ללבו ואכן הסכים לארח את הרבי בביתו.
ליל פורים. בית הכנסת מלא מפה אל פה, אנשים נשים וטף התקבצו לשמוע בקשב רב את קריאת המגילה. בעל הקורא שהיה אותו שוחט, ניצב על מקומו ועמד לפתוח בקריאה. לפתע נתקל מבטו ברבינו הק', הוא ראה אותו עומד שקוע בעיון במגילה אשר בידו, ופניו עטורות הוד וזורחות מטהרה וקדושה. השוחט הבחין כי לא אדם פשוט ניצב לנגד עיניו, וליבו החל נוקפו על אשר דחה אותו מלפניו וסרב לארחו. הוא גמר אומר כי מיד עם סיום הקריאה ייגש אליו ויזמינו לסור עמו לביתו.
עם תום קריאת המגילה כאשר הציבור התפזר איש איש לביתו בזריזות כדי לשבור את הצום, חיפש השוחט את האורח החשוב אך הלה נעלם מעיניו. צערו היה גדול ביותר. הוא נטל עמו את שני נעריו ויחד החלו בחיפושים אחר הרבי. הם סובבו בין כל האכסניות ובתי המלון שבעיר אך לא מצאו את עקבותיו.
לפתע ראה השוחט את בתו של אותו קמצן מסתובבת בקדחתנות ברחוב ונכנסת לחנויות בזו אחר זו, בעוד ידיה עמוסות במשקה ובמיני תרגימא. פנה אליה ושאל: על מה הבהילות והטרחה הזו? ספרה לו הנערה כי בביתם מתארח איש נשוא פנים מורם מעם, ולכבודו הם טורחים בהבאת כיבוד ומשקה כראוי וכיאות.
כששמע זאת, נשא האיש את רגליו ורץ עם שני נעריו אל בית הוריה של הנערה, שם המתינו לו הנערים בחוץ והוא עצמו נכנס פנימה. כשראה אותו הצדיק עומד בפתח הדלת, אמר לו: קרא גם לנערים שיכנסו.
נכנסו שלושתם, ואז פנה אליו הרבי בדברי תוכחה ואמר: היתכן? לוקחים איש זקן, מרימים את זקנו ושוחטים אותו בסכין פגום?!
השוחט הזדעזע, הוא הבין מיד את כוונתו של איש האלוקים, אשר מתייחס אל אותן נשמות המגולגלות בעופות העומדים לשחיטה. ברתת וברעדה שאל: מדוע אומר הרבי בסכין פגום?
מיד הורה הצדיק לנערים ללכת אל בית השוחט ולהביא את הסכין. מששבו, התברר כי ראייתו הרחוקה של הרבי נכונה – הסכין אכן הייתה פגומה.
באותו רגע נפל השוחט ארצה והתעלף. לאחר מאמצים מרובים הצליחו להעיר אותו מעלפונו, וביראה רבה מן רוממותו של הצדיק ביקש תיקון על מעשיו.
"סע אלי לראש השנה", פסק לו הרבי.
הימים עברו, חלפו, ומפורים עד ראש השנה שכח השוחט את הבטחתו ולא נסע אל הצדיק, והנה תקפה עליו מחלה קשה והוא נפל למשכב.
משחלה, התחרט על הפרת הבטחתו וקיבל על עצמו כי מיד כאשר יבריא יסע אל הרבי. הוא החלים, אך שוב הפר את החלטתו ולא יצא לדרך. אשתו שדאגה לשלומו, לא נתנה לו מנוח והפצירה בו שישמע לקול הצדיק, עד שלבסוף נכנע ויצא אתה לדרך.
בהיכל קדשו של הצדיק, מול זיו פניו הקדושות המעטרות של הרבי, התוודה השוחט על חטאיו ומעשיו ובסופו של דבר הורה לו הרבי דרך תשובה ותיקון על פגמיו.
לפי העדויות והתיעודים, נראה גם שהשוחט התפטר מתפקידו – עבודת הקודש, המיועד רק למי שמקפיד על קלה כבחמורה, ועושה מלאכתו באמונה וביושר כראוי.
גולשים צפו גם ב:

אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…

פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…

בפסח נצא לחרות
כולנו עובדים את העולם הזה עבודת פרך שאינה לפי טבענו ואינה לפי כוחותינו, וכל עמלנו לריק. כל פסגה חדשה שהצלחנו לכבוש קורסת מתחת רגלינו, וכל ילדינו הקטנים - אותם רצונות פעוטים של קדושה ושל תום…

פסח באור החסידות
כמה טרחו רבינו ומוהרנ"ת זי"ע לתת לנו להבין, מעט מרחוק, את המתחולל בעולמות ובנפש האיש הישראלי, בחג קדוש ונשגב זה. תילי תילים של הלכות השמיע מוהרנ"ת על פסח. כל אחת מהן משליכה אור אחר, פותח…

חומרות יתירות וחג הפסח
הרה"ג רבי בצלאל גלינסקי שליט"א והרה"ח רבי נתן דוד שפירא ב"ר שמואל ז"ל עונים על השאלה: מה ואיך נהגו חסידי ברסלב בענין "חומרות יתירות" בפסח. האם הקפידו? ועל מה? ובכלל, מה נקרא "חומרות יתירות"? תשובות…

מהות חג הפסח
כמעשה חג הפסח כך מעשהו של עם ישראל בכל שנה בחג הפסח ומעשהו של כל יהודי בכל עת: שעל מנת לקרבו לבוראו, מאיר לו הבורא אור גדול מאוד, אור האמת היכול לכל הקליפות ואין שום…

הדרך לפסח
על ידי בחינת פרה אדומה, שנמשכת מפורים, זוכים אחר כך לפסח, שהוא פה-סח, שהתפילה יוצא מהגלות, ועל ידי כך מאירים למתפלל דיבורי התפילה, וממשיכים השגחה למעלה מהטבע [שזוהי טהרת פרה אדומה, הנמשכת מעל לדרך הטבע,…

אין כל חדש
האם זה אפשרי שאחרי 20 שנות נישואים אדם יסתכל על אשתו כאילו הוא רואה אותה בפעם הראשונה? האם זה אפשרי שיסתכל על ילדיו כאילו הוא רואה אותם בפעם ראשונה? על פי חוקי הטבע זה לא…

אי אפשר למדוד…
מי שמתחכם בעולם הזה, ורוצה לראות ולבחון היכן, ובאיזו מדרגה רוחנית, הוא עומד באמת, כי אז לא יהיה בכוחו לעמוד מול הנסיון הקטן ביותר. אך מי שיתחזק באמונה אמיתית שבוודאי כל דבר פועל למעלה אלא…