פלא גדול אנו רואים בפרשתנו, עשיו הלא היה בן ליצחק ורבקה, קיבל חינוך זהה ליעקב אחיו, וכמובא בחז"ל הוא אף לא היה אדם בהמי וגס שכל אלא "תלמיד חכם" שלמד עם אביו יצחק, וידע היטב להעריך את גדולתו של אביו עד כי כשנלקחו ממנו ברכותיו זעק 'צעקה גדולה ומרה עד מאד'. צעקה כזו יכולה לצאת רק מתוך אמונה שלימה בברכת הצדיק, ומתוך הרגשת שבר ואכזבה נוראה אחרי שעשה את כל מה שביכולתו והשקיע את כל רצונותיו כדי להשיג אותה ולבסוף הפסיד את הברכה, ואיך יצא רשע שכזה, החי על חרבו וכל קליפת עשיו יונקת הימנו?

הטעות שלו הייתה שהוא לא האמין בעצמו ובתפילתו. לא קשה להאמין שהברכה של הצדיק מועילה ומשפיעה. יצחק היה ידוע כמקור לכל הברכות, כל מה שהיה עושה היה מצליח פי מאה, "וימצא בשנה ההיא מאה שערים". אנשים היו אומרים "זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך" כמובא בחז"ל, אבל להאמין בעצמו – זה כבר עניין אחר… עשיו לא האמין שאם ירבה בתפילות וזעקות – גם הוא יזכה, הוא לא האמין שאם יתחזק ברצונות ובכיסופים טובים גם הוא יוכל להשתנות. תאמין שגם אתה יכול. תאמין שגם התפילה שלך קובעת וחשובה.

אבל לעשיו זה היה קשה מאוד, הוא ידע שהנטייה שלו לדברים רעים התחילה עוד קודם לידתו, כי כבר אז קבלה אמו נבואה כי שני גויים בבטנך, ויש בהם כוחות גדולים של קדושה לצד כוחות גדולים של רוע. הטבעים של עשיו לא היו טבעים קלים, וכאשר אדם רואה ומרגיש שמשהו לא מציאותי עבורו, הוא מפסיק לרצות, כי הוא אומר: מה לי לרצות דברים שאני לא יכול להשיג אותם?

אין שום יאוש מלרצות!

דבר זה קורה אצל כל אחד ואחד מאיתנו, שכאשר הוא חושב שהוא לא מסוגל – הוא מפסיק לרצות. זו טעות נוראה, שכן זה כל סוד כוח הבחירה וכל שליחותינו עלי אדמות, שצריכים להבין את זה היטב: מה ה' רוצה ממך? ה' רוצה שתרצה, וגם אם אתה לא יכול ולא מסוגל, אתה צריך לרצות! והראיה הפשוטה לכך היא, שה' מצווה אותנו על עבודת המידות, דהיינו, שיש באדם טבעים רעים קנאה, שנאה, גאווה, תאוות, וה' מצווה אותנו לעבוד על המידות ולצאת מהרע שלנו. וכי זה דבר שקורה ברגע?! וכי אפשר לומר לאדם תפסיק לקנא והוא יפסיק לקנא?! כיצד ייתכן שבורא עולם ברא אותנו עם טבע מסויים, ומצווה אותנו לפעול הפוך מהטבע? וכי ה' בא בטרוניה עם בריותיו?! האם ה' רוצה להכשיל אותנו, חס ושלום?! היכן היא הבחירה של האדם במציאות כזו? אלא שזה בדיוק סוד הבחירה, שכל מה שה' רוצה הוא: שתרצה את מה שה' רוצה.

וכמו שאמרו חז"ל 'עשה רצונו כרצונך', ולא אמרו 'עשה מעשיך כרצונו', כי גם אם אתה רחוק מאוד מתיקון המעשים וגם אם יש מניעות שאין בכוחך לשבר, כל מה שה' רוצה ממך הוא שתעשה רצונו כרצונך, שתבין ותדע מה הוא רוצה, ותרצה את מה שהוא יתברך רוצה, כשה' רוצה שתבטל תאווה – תרצה גם אתה לבטל את התאווה, למרות שאין בידך אפילו את ההתחלה, למרות הכול, תרצה ותמשיך לרצות. והשלמות של הרצון והביטוי של הרצון, הוא שתתפלל על זה. תתפלל גם על דברים שאתה לא רואה שום כיוון להגיע אליהם, כי זו כל הבחירה שלך, ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.

ובכך אתה מרוויח כפל כפליים, כי כבר עכשיו, עוד לפני שזכית לאותה המעלה שאתה רוצה ורחוק ממנה, בשמים דנים אותך לפי הרצון ולא לפי התוצאה, וזה נחשב לך כאילו שעשית, ובכך אתה ממשיך עליך את אותה הקדושה של אותה המעלה כבר במקומך, כמו שאומרת הגמרא: חישב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ובוודאי, אם תמשיך לרצות ותהיה חזק ברצון ובתפילה בלי לרדוף את עצמך על כך שאתה עדיין רחוק מהתוצאה, משמים יוליכו אותך ויזכו אותך ויעשו לך ניסים ונפלאות לזכות אותך למה שרצית, שתזכה לקיים זאת גם בפועל, ולא רק שייחשב לך כאילו עשית.

וכל שכן בכל שאר המניעות, עשיו היה שקוע מאוד בכל העבירות החמורות כמובא ברש"י, ולא האמין בעצמו שהוא יכול לצאת מכל זה ולשנות את כל טבעו הרע. הוא יכול היה ללמוד מדודו וחמיו, ישמעאל, שגם אמו קיבלה נבואה עליו שיהיה פרא אדם, ידו בכול, והיה שודד ורוצח, ולמרות זאת זכה לחזור בתשובה עוד לפני שעשיו יצא לתרבות רעה, הוא היה צריך להאמין שגם בכוחו לחזור בתשובה.

גם אם אתה חושב, שאין בכוחך לחזור בתשובה ולצאת מאותו טינוף, וגם אם זו נראית לך מציאות, שאין לך כל סיכוי – אתה צריך להבין ולהפנים שה' רוצה רק שתרצה, תגיד לבורא עולם: "ריבונו של עולם תראה איך אני חי ואיך אני מתנהג, אני לא רואה כל דרך לצאת מההרגלים והטבעים הרעים שלי, אבל אני יודע שכל מה שאתה רוצה זה רק את הרצון, לכן אני רוצה להיות כרצונך", וזה נכון לכל בעיה שיש לכל אחד בחיים, אחד חושב שהוא לא יכול לחזור בתשובה, לא יכול להפסיק לעשן וכדו', בגלל ההורים, בגלל שהוא בחובות כבדים, בגלל שאין לו פרנסה וכו' וכו', אם הוא רק היה יודע את הסוד, שה' לא בא אליך בטענה למה אתה לא עושה, אלא למה אתה לא רוצה, הוא היה ממשיך לרצות בלי כל קשר לתוצאות ולמציאות. הרצון תמיד חופשי הוא תמיד בידך. ומידה טובה מרובה, שאם אתה רוצה ומחזיק ברצון ובתפילה, למרות שאתה נכשל שוב ושוב, רואים אותך בשמים כצדיק גמור, וברבות הימים והשנים ייתנו לך לראות מה פעלת ומה עשית עם הרצונות שלך. לכן ייקח כל אחד את הדברים לבעיות שיש לו בחיים ויתאים אותם למצב שלו ולבעיה הפרטית שלו, כי יש כאן את המפתח האמיתי לחיים של כל אחד ואחד להצליח באמת ולזכות לאור ה', המפתח הוא הרצון. הכוח שלך הוא הרצון. העיקר הוא הרצון!

ויהי רצון שנזכה תמיד לרצות ולרצות, עד שאכן נזכה להשתנות ולצאת מהחול אל הקודש בתכלית, ובד בבד לדעת שעצם הרצון גורם לשעשועים נוראים אצל השי"ת, אכי"ר.