ערב ראש השנה
כ״א בסיון תשע״ט
מהיכן הוא מקור המנהג אשר הונהג לאחרונה באומן, לשיר ולרנן, לרקוד ולמחוא כף בראש כל חוצות, ביום הנורא של ערב ראש השנה? היכן שמענו והיכן ראינו דבר שכזה, להרעיש ברמקולים רבי-עוצמה בניגון וקול זמרה? האם ראו זאת אצל אנ"ש? האם ראו זאת בכל תפוצות ישראל? מאמר דעה.
זה כמעט 20 שנה ששערי הציון הנעולים נפתחו לרווחה, שדרכי ציון האבילות אשר שממו מבלי באי מועד, מלאו עד אפס מקום. זכינו למה שלא זכו כמה וכמה דורות, לבוא ולהתקבץ ברבבותינו בימי ראש השנה הקדושים בציון רבינו הקדוש.
אלא שלצד השמחה הגדולה, איזה ניצוץ של צער עושה גם הוא את דרכו אל הלב, בראותנו איך השתנה עם השנים צביונו של היום הקדוש "ערב ראש השנה" עד לבלי הכר. אמרתי אשיחה צערי וירווח לי:
רבינו הקדוש מלמד אותנו בסיפורי מעשיות, מעשה מאבידת בת מלך, שה"יום האחרון" הוא היום בו מתגבר היצר הרע יותר מכל שאר הימים, ויש להזהר מאד להישמר בו מכל מיני פיתויים ולנצל אותו עד תומו, כי בו תלויה מציאת הבת מלך. בטעות קטנה ביום האחרון, יכולים להפסיד את עמל כל השנה! (עיי"ש היטב)
ומקובל אצל אנ"ש שה"יום האחרון" מרמז [גם] על היום הקדוש של "ערב ראש השנה", שהוא היום האחרון של כל השנה, וצריכים להישמר בו ולנצלו עד תומו.
ואכן, היום הקדוש הזה, ערב ראש השנה, היה מאז ומעולם אצל בני ישראל יום של תשובה, יום של יראה וחרדת הדין, יום של ווידוים ופיוסים, יום שבו יוצאים לקברי הצדיקים לעורר זכותם. בפרט אצל אנ"ש היה זה יום שכולו קודש לבכיות של תשובה, לתחנונים ובקשות לסליחה ומחילה, ו'הכנה דרבא' ליום הדין הנורא. וכל כך היה ה"ערב ראש השנה" של אנ"ש ניכר, עד שאמר רבינו הקדוש "העולם היו מתברכים שיהיה להם ראש השנה כזה, כמו הערב ראש השנה שלכם"!
וגם אני הקטן בעיני ראיתי גודל חרדת האלקים שאחזה באנ"ש הקדושים ביום הקדוש הזה, ובעת אשר היו שערי ציוּן נעולים, היה כל אחד בורח לו לפינתו, זה בקבר רחל, זה בכותל המערבי, זה במערת המכפלה, וזה בבית המדרש, ועוסק בתשובה, בוידויים, בבכיות, בהשתוקקות…
ובאזנינו שמענו מפי הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל אשר תיאר בתיאורים חיים איך היה נראה הציון בערב ראש השנה, אשר היו אנ"ש עומדים וצועקים ובוכים ומתחננים ומתוודים, עד שסיפר, שכל ההר של הציון [מרח' בילינסקי עד למעלה ליד הקלויז דהיום] "היה בוער כמו מיחם העומד על האש" מקול הבכיות והזעקות!
ועתה תמיהתי נזעקת מקירות לבבי:
מהיכן הוא מקור המנהג אשר הונהג לאחרונה באומן, לשיר ולרנן, לרקוד ולמחוא כף בראש כל חוצות, ביום הנורא של ערב ראש השנה? היכן שמענו והיכן ראינו דבר שכזה, להרעיש ברמקולים רבי-עוצמה בניגון וקול זמרה? האם ראו זאת אצל אנ"ש? האם ראו זאת בכל תפוצות ישראל?
הנשמע כזאת אצל אנ"ש או בכל תפוצות ישראל, לערוך "שמחת בית השואבה" ביום ערב ראש השנה?
ממה רעש כל ההר של הציון בימיו של רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל – מקול המוזיקה שבקעו מהרמקולים, או מקול הבכיות והזעקות?
ואפילו בימינו אנו, לפני כעשור שנים, כשהתחיל הקיבוץ הגדול באומן, זוכר כל אחד איך שהיה כל ה"ערב ראש השנה" מלא בכיסופים וגעגועים, והיו אנ"ש מבלים שעות על גבי שעות בחצר הציון הצר והדחוק, וגם כשיצאו לכמה דקות החוצה, לא עלה על דעתם לרקוד ולשמוח בקול רעש כזה! עת לבכות ועת לרקוד!
כל דבר יש לו את הזמן שלו – ה"ערב ראש השנה" אינו זמן לא לריקודים שכאלה ולא למחולות שכאלה, אלא לתשובה ולבכי ולווידויים וכו'. גם ה"אכלו מעדנים ושתו ממתקים" נאמר על ראש השנה עצמו ולא על ערב ראש השנה…
וגם אם יבוא אחד ויפלפל בפלפולא דאורייתא בגדר ה"אכלו מעדנים" ומתי הוא חל, גם אז אענה ואומר לו: צאי לך בעקבי הצאן!
אפילו בלילה הראשונה של ראש השנה לא רקדו אנ"ש אחר התפילה! וגם בשולחן החג לא שרו אלא שירי דביקות והתעוררות!
בברכת 'צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים' לרעות את הגדיים על משכנו של רבינו הקדוש ביום הקדוש של ערב ראש השנה בתפילות ותחנונים – כתיבה וחתימה טובה
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.