ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > הלכה ומנהג > עיון בתמונות בשבת

עיון בתמונות בשבת

ט״ז בסיון תשע״ט

האם מותר לעיין בשבת בתמונות שבכתבות בעיתונים בכלל, ובעיתוני התמונות הנפוצים בציבור החרדי, כמו "כל העולם כולו", "העולם החרדי" וכדו' או במדורי התמונות בשאר עיתונים? (הלכה)

א.

כתב השו"ע[1]שתמונה שיש בה צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני אסור לקרות בו בשבת, עכת"ד.

ולפי זה יש לעיין בשני דברים השכיחים: א. בעיתונים או ספרים שיש כתבה גדולה ובתוכו יש תמונה של האדם, האם מותר לעיין בתמונתו; ב. כמו כן ישנם כיום עיתונים הבנויים רק מתמונות של שמחות ואירועים וכדומה שלכאורה יש בזה איסור לפי פשטות לשונו של השו"ע.

והצדדים להקל הם המג"א[2], שכתב על דברי השו"ע[3] שאסור לרוץ בשבת אלא אם כן הוא לדבר מצוה, ושם בסעיף ב' כתב השו"ע: בחורים המתענגים בקפיצתם ובמרוצתם מותרים הם לרוץ, וכן לראות כל דבר שמתענגים בו, ושיטת המג"א שכוונת השו"ע בסוף דבריו הוא שאף על פי שאסור לראות דיוקנאות, מכל מקום, אם הראייה עונג לו מותר לראות, עכ"ל[4], ולמעשה שו"ע הרב חולק עליו בזה, וכמו כן בשעה"צ שם בסי' ש"א ס"ק ז' הביא שהרבה פוסקים חולקים על פירוש המג"א, ואילו בדעת תורה למהרש"ם סי' ש"ז סעי' ט"ו מיקל לראות דיוקנאות והכיתוב שתחתיהם כשנהנה מראייתם כהמג"א, ואולי סמכו העולם על שיטה זו של המג"א.

עוד היתר כתב המג"א בסימן שכ"ג ס"ק ה' שדבר שכתוב בו רק שם האיש לבדו מותר לקרוא בו, ואם כן הוא הדין בתמונות, שבעצם התמונה לפי המשמע מהשו"ע כמו שנראה לדייק שדווקא ציור או תמונה שיש בה הרבה תוכן וכן בכיתוב עצמו יש תוכן של סיפור דברים שלם, בזה אסר השו"ע לקרותו, שהאיסור הוא רק משום שטרי הדיוטות, ואם כן התמונה לבד אין בה איסור, וממילא אף כתב שתחתיו אם אין בכתב סיפור דברים ופירוש על התמונה רק שם האיש וכדומה אין בזה איסור, ולפי זה בעיתון שיש בו תמונה ומסביב התמונה מאמר בענין התמונה לכאורא לא יועיל היתר זה.

עוד צד יש להקל לפי מה שמקילים לקרוא כל סוגי הכתבות ומחשיבים זאת לדבר צורך ולדבר המוסיף ברוחניות ולכן אין נחשב לשטרי הדיוטות ואם כן הוא הדין בדיוקנאות, שאם יש בזה איזה תועלת ברוחניות מותר.

ב.

כתב השו"ע[5]: אסור להרבות בשיחת דברים בטלים, וכתב הרמ"א[6] שאם יש לו עונג מסיפור שמועות וחדשות מותר לו לספר, ואם הוא אינו נהנה ונאלץ לספר לחביריו הנהנים לדעת את החדשות אסור לו לספר, כיון שהוא עצמו אינו נהנה, אלא שאף אם אינו נהנה מסיפור החדשות אבל נהנה לספר לחבריו והנאתו מעצם הסיפוק שחבריו נהנים לשמוע, מותר לו לספר[7].

אסור לאדם לספר בשבת דבר שמצטער בו[8].

כ' השל"ה[9] הרוצה לפרוס בשלומו של חבירו בשבת אל יאמר לו "ערב טוב" או "בוקר טוב" כדרך שאומר בימות החול אלא יאמר לו "גוט שבת" או "שבת שלום" כדי לקיים את המקרא "זכור את יום השבת לקדשו" (פירוש: יזכיר את השבת בברכתו).


[1] או"ח סי' ש"ז סעי' ט"ו.

[2] סי' ש"א ס"ק ד'

[3] סי' ש"א סעי' א',

[4] ועי' שם במג"א ששי' הב"ח בכוונת השו"ע היא שמותרים לרוץ כדי לראות דבר שמתענגים לראותו אע"פ שאין נהנים מעצם הריצה והרבה פוסקים חולקים על הב"ח בזה,

[5] שו"ע סי' ש"ז סעי' א',

[6] סי' ש"ז סעי' א',

[7] ט"ז ס"ק א' ומשנ"ב ס"ק ג'

[8] סי' ש"ז משנ"ב ס"ק ג'

[9] הובא דבריו בסי' ש"ז משנ"ב ס"ק ו',

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support