עד שיגמור הצדיק מה שהתחיל

רבינו הקדוש מבאר (ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ח' סעיף ב') שיש מושג שנקרא "תפילה בבחינת דין", אצל אנשים כערכנו תפילה כזו היא תפילה "בלא דעת ורחמים" בתפילות כאלה נאחזים מאוד הדינים "ועל כן הם נאחזין חס ושלום בתפילה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה חס ושלום".

אולם יש צדיקים עליונים ונשגבים מאד שיש בכוחם לחדור אל לב ליבה של הטומאה ולהוציא מפיה את "כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלעה" "ולא די שהוא (כח הטומאה) מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע אלא גם הוא מוכרח להקיא ולהוציא עצמות החיות שלו ממש".

כיצד חודרים הצדיקים הגדולים אל בטן הסטרא אחרא ומנצחים אותה בתוך עומק ותוקף כוחה?

רבי נחמן מסביר שם שהצדיקים הללו מתפללים גם כן "תפילה בבחינת דין" דהיינו שנראית כאילו היא תפילה של מוחין דקטנות "בלא דעת ורחמים" (אף שבאמת זוהי תפילה של דעת גדולה ורחמים עמוקים), הסטרא אחרא איננה מבחינה ברשת הנפרשת לרגליה "ואזי כשהיא רוצה לבלוע זאת התפילה של הבעל כח שהיא בבחינת דין אזי זאת התפילה היא עומדת בבית הבליעה שלו ואזי הוא מוכרח ליתן הקאות".

סודות אלו מדרך עבודות הצדיקים העליונים רזים מכבשונו של עולם לא התגלו בעולם כדי שנתפעל מהם בלבד, דברים בגו רבי נחמן כותב מפורשות כי הוא זקוק לנו לאנשים הפשוטים ולתפילותנו התפילות הפשוטות כדי לסייע לו בעבודתו הקדושה.

"וזה בחי' הקיבוץ של ישראל כי כל מה שנתקבצין ונתרבין ביותר נפשות ישראל ביחד נתרבה ונתגדל ביותר מאוד מאוד בית התפילה" (שם סעיף ז') אותו בית תפילה לשם נאספים כל הנשמות והניצוצות הנדחים.

לאן צריך להתקבץ? היכן נלחם הצדיק בפועל עם לב ליבה של הטומאה?

מבאר רבי נתן בליקוטי הלכות כי מקום קבורת הצדיקים הגדולים הוא הוא ענין התפילה בבחינת דין ומסביר "בפרט מיתת הצדיקים שבחוץ לארץ"! "שהכל הוא בבחינת התפילה בבחינת דין שמוסרים גופם שיקבור בחוץ לארץ ששם יניקת הסטרא אחרא ונדמה להסטרא אחרא שהיא בולעת את הגוף הקדוש הזה, אבל זה הגוף הקדוש הוא בעל כח גדול ועומד להסטרא אחרא בצווארה עד שמוכרחת על ידי זה להקיא הקאות הרבה מקרבה ובטנה עד שיגמור הצדיק מה שהתחיל"! (ליקוטי הלכות או"ח הלכות חול המועד ד' סעי' ט"ו).

גופו הקדוש של הצדיק, בדומה לתפילתו הקדושה, דווקא משום שנטמן בארץ העמים הטמאה, עומד להסטרא אחרא בצווארה שם, ממש שם הוא נלחם עם לב ליבה ומוציא ממנה כל התפילות וכל הקדושות וכל הנשמות שבלעה.

רבי נתן מוסיף ומבאר שם, שכוונתו דווקא על ציון רבינו הקדוש באומן "ועל כן שם הכל יתתקן כראוי כל מי שיזכה לבוא לשם בחייו וזהו בחינת העשרה קפיטל תהילים שאומרים שם שעי"ז מעורר ריח טוב אפילו בהגרוע שבגרועים שבישראל".

תורה זו, העוסקת בהמתקת כל הדינים מעל כל אחד מישראל (כפי המתבאר בליקוטי הלכות המובא לעיל) נאמרה על ידי רבינו במסירת נפש כפשוטו, בראש השנה האחרון של ימי חייו ח"י ימים לפני עלייתו לגנזי מרומים.

זוהי בעצם צוואתו – עומד אני להסתלק מן העולם בואו אלי! בקברי אלחם עם שורש הסטרא אחרא ואעמוד בצווארה, היו שותפים לתיקון נשגב זה וזכו בו מעצמכם – בואו אלי שוב ושוב והתפללו וצרפו תפילותיכם לתפילתי "עד שיגמור הצדיק מה שהתחיל" לתקן בתיקון גמור ושלם גם את הרחוק שברחוקים והגרוע שבגרועים וכך "יהיה נפעל ונגמר התיקון של כל העולמות בתכלית תכלית השלימות שגם אם לא היה אוכל האדם את עץ הדעת לא היה תיקון עולמות כזה" ("כוכבי אור" חכמה ובינה מ"א) במהרה בימינו אמן.