מה יותר מפליא, נס של הצלת חיים או נס של הצלה רוחנית? עוד שאלה: האם הצדיק יכול להחזיר למוטב אדם שלפי דברי חז"ל הוא מעוכב תשובה?

בליקוטי מוהר"ן, תורה לד, כותב רבינו, שניתנה "ממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו, כמו שדרשו חז"ל: 'צדיק מושל ביראת אלקים – מי מושל בי? צדיק'… ועיקר הממשלה – להאיר ולהתעורר לבם לעבודת השי"ת".

וצריך להבין, מה שייך הכח שיש ביד הצדיק לעורר לבות בני אדם לעבודת ה', לענין ביטול גזירות?

זאת ועוד, לכאורה יש סתירה כאן בדברי רבינו, כי בתחילה הוא כותב שיש כח ביד הצדיק לבטל גזירת השי"ת, ואח"כ הוא כותב שעיקר כחו הוא לעורר לעבודת השי"ת. והרי זה אינו ביטול רצון ה', כי אם דווקא רצון ה'!

בכדי להבין זאת, הבה נתבונן קצת בכחו הגדול של הצדיק. יש נסים שהם מחוץ לדרך הטבע, כגון זה שהחיות נכנעו בפני דניאל כשהשליכוהו לגוב האריות. אולם במבט פנימי, אין זה מאורע יוצא דופן, אלא כך היא דרכו של עולם, שהחיות נכנעות בפני צדיק; וכמו שהרמב"ן מבאר את השלכתו של יוסף אל בור הנחשים והעקרבים – שאחיו עשו זאת משום שהאמינו באמונה שלימה שאם יוסף הוא אכן צדיק, החיות לא יגעו בו לרעה.

בכך נבין את דברי רבינו, שעיקר כח הממשלה שיש לצדיק הוא לעורר בני אדם לעבודת ה'. שכן זה שהצדיק יכול לשנות את הטבע, אינו נס גדול כל כך, שהרי זהו דרכו של עולם שהטבע נכנע בפני הצדיק. אולם, להטוב לב אדם רע ומגושם, שירצה לעבוד את ה' – זהו כח ו'ממשלה' גדולה הרבה יותר.

כך נבין גם את דברי חז"ל על מעוכבי התשובה – כמו למשל מי שאומר 'אחטא ואשוב' ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" – שעם זאת מצאנו כמה פעמים שהחזירו בתשובה גם אנשים כאלו, כגון רבי יוחנן שהחזיר בתשובה את ריש לקיש שהיה ראש הגזלנים.

שכן זהו כחו של הצדיק, שכמו שיש גזירות בגשמיות שה' גוזר והוא מבטלן, כך יש גזירות ברוחניות שה' גוזר על אנשים מסויימים שלא תתקבל תשובתם, אך הצדיק בגודל כחו מבטל גם גזירות אלו ומקרב אפילו פושעי ישראל הגרועים ביותר לעבודתו יתברך.

לפי דברינו יוצא ביאור חדש במאמר 'צדיק מושל ביראת אלקים' – דהיינו, שעיקר ממשלתו של הצדיק הוא בעניני עבודת ה'.

אפס כי זאת יש לדעת ולהפנים, שלא כמו בני אדם החושבים כי עבודתם ותורתם הן ענין נפרד מההתקשרות לצדיק – הרי ענין הצדיק הוא להיות מקושר אליו כל כך, עד שכל עבודתנו ומעשינו יהיו עם התקשרות אליו ובכחו. שכן יש מצבים קשים ברוחניות שאדם אינו יכול לצאת מהם, כי אם בכח הצדיק.

לכן צריך להשתדל מאד ללמוד הרבה את תורת הצדיק ולקיים את עצותיו, כי זה העיקר בהתקשרות לצדיק. וידועה שאיפתו של רבינו שנהיה מהחסידים "האפויים בלבו – איינגעבאקן אין הארצן". כלומר, שכל חיותינו ותקוותינו יהיו מכח הצדיק.