ספירת העומר וכיסופין
ח׳ באייר תשע״ט
עיקר הספירה הוא השתוקקות וכיסופין דקדושה, שכל אחד כוסף ומשתוקק לזכות לקבלת התורה בשבועות. וזוהי ספירת העומר: השתוקקות וגעגועים, כמו מי שסופר הימים מגודל הגעגועים והרצונות שהוא כוסף ומשתוקק מאד לאיזה דבר ולכן הוא סופר את הימים מתי הוא יזכה להשיג את מושא רצונו (ספירת העומר)
ספירת העומר
כיסופין לקבלת התורה
נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד, הנכסף ללבנו … כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וחפצו להגיע אל הזמן ההוא.
(מתוך ספר החינוך ש"ו)
ההשתוקקות, הרצון, הגעגוע, הכמיהה להיות טוב, יהודי טוב וכשר העושה רצון קונו וגורם נחת רוח ליוצרו, תופס מקום נכבד ביותר בתורת רבינו ותלמידו הבא אחריו מוהרנ"ת; בספריהם הקדושים דברים רבים, כגחלי אש על אודות גודל מעלת ה"כיסופין דקדושה" שאין כמוהם כלי לקבל הטוב, אין טוב אלא תורה.
"וכלל הדבר שמאד יקר הכיסופין וההשתוקקות לדבר שבקדושה כי על ידם"… על ידי הרצונות הטובים הללו, נוצרת תנועה רוחנית עצומה כפי שנסביר בזאת:
כשם שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם על ידי הכוחות הרוחניים שבאותיות התורה, כידוע לכל יודע ספר, הוא מנהיג את העולם וממשיך את קיומו על ידי כוחות טמירים ונשגבים אלה הגלומים בכל אות ואות מן התורה, כלומר, אמצעי הקיום של כל חפץ וכל מושג בעולם, החיות שלהם, מבוססת על כח אלקי בלתי נראה לעין שבאותיות הקדושות, למשל, אם אבן אינה מתפוררת לרוח, או אם עץ נשאר עץ, הרי זה רק הודות לכח הרוחני הזה שהקב"ה הכניס בשורש מהותו – בכח הבנוי מאותיות מסוימות מן התורה, בהרכב וצירוף מסוים, לפי צורך קיומו. (ליתר דיוק, האותיות שבכל נברא הם הכלי שבו משתכן, כביכול, הכוח האלוקי המחיה ומקיים את הנברא.(
ולא רק כל נברא, אלא כל מעשה בעולם, גדול או קטן, של הפרט ושל הכלל, מנקיפת אצבע פשוטה של אדם בודד עד למלחמה בין אומות, ממעשה טוב עד מעשה רע, מצווה או עבירה, כל אלה הם פרי פעולת האותיות ש"הם מנהיגים כל העולם" כלומר, שכל פעולה הנעשית בעולם מהווה תוצאה של צירוף מסוים של האותיות, וכפי הרכבן והצטרפותן – אל"ף עם בי"ת או בי"ת עם גימ"ל או כל צורה אחרת של צירוף – משפיעה הישר על פעולת הנבראים.
ומה מניע את האותיות להסתדר כך או אחרת, מהו הכוח המצרפן זאת לזאת – מלמדנו רבינו כדלהלן: "זיווגן והצטרפותן של האותיות הוא על ידי הנקודות" וכמשל האותיות הפשוטות שבלשוננו, שהקמץ, הפתח, הסגול, החולם וכו' מאפשרים לאותיות להתחבר אחת לרעותה ולהפוך למילים שלימות, כמו כן ברוחניותן של האותיות, הנקודות הן המאחדות את האותיות להרכב וצירוף שלם.
במילים אחרות: כשם שכל מה שאנו רואים בעולם הינו דוגמה מהנעשה בשמים ממעל, כן אותיות התורה ונקודותיהן מקבילים לאותיות רוחניות ונקודות רוחניות המצרפות אותן; רבינו מסביר ומהנקודות הן החיות של האות, הנפש שלה "כי הנקודות הם החַיוּת והתנועה של האותיות ובלי הנקודות האותיות הם כגולם ואין בהם שום תנועה, ועל כן הנקודות הן בחינת נפש, כי כמו שהנפש היא חיות האדם וכל תנועה שאדם מתנועע הכל הוא על ידי הנפש ובלתי הנפש הוא כגולם, כן הנקודות הם החיות והנפש של האותיות" (ליקוטי מוהר"ן א,לא).
מעתה, אם אמרנו שהאותיות מנהיגות את מעשי העולם וכל ענין טוב או רע בא בהשפעת מצבי עמידתן השונים, הרי ברור שתלוי הדבר מאד בנקודות שהן הפועלות לסידור אותיות כזה או אחר, טוב או רע רח"ל, ניתן למשל לעשות מאותיות צ' ר' ה' – צָרָה או ההיפך – רצה או מהמילה נֶגַע – ענג וכו' וכו'.
ובכן, הדבר תלוי בעושה המעשה עצמו, בו ורק בו תלוי ניקוד האותיות הרוחניות הללו החבויים באותו מעשה שהוא עומד לעשות, שכן, כשעומדים אנו לעשות דבר מה עומדות האותיות שבאותו מעשה כגולם וממתינות לרוח חיים, לנפש, לניקוד שיניעם. האדם בהשתוקקותו אל המעשה וכיסופיו אליו, יוצר את הנפש שבמעשה, את הניקוד, את הרוח החיה שבמעשה, כלומר, הוא גורם לכך שההכנה והרקע הרוחני של המעשה "יצטייר" ויכין עצמו לקראת ביצוע.
ציור רוחני זה של אותיות ונקודות תלוי במהות הכיסופין "היינו, אם הוא נכסף לדבר טוב נעשה מהכיסופין נפש קדושה … ואזי נצטיירו האותיות, שהיו כגולם, ונעשים כלי לקבל טוב, וכן להיפך ח"ו – אם נכסף לרע ח"ו, נעשים מהכיסופין נפשות, שהם בחינת נקודות, ונצטיירו האותיות ונעשים כלי לקבל רע ח"ו"
נמצינו למדים, שלרצת הפנימי משמעות מכרעת, וכי מעשיו של אדם באים לכלל ביצוע בהתאם להשתוקקותו, אם לטוב – טוב ואם לרע – רע חס וחלילה. מעתה נתאר לעצמנו: עם ישראל עמד לקבל את התורה, את האותיות הקדושות בעצמן, את התורה הקדושה, את הטוב השרשי – לכמה כיסופין ורצונות, השתוקקויות וכמיהות היו צריכים!
אכן "זה בחינת ספירת העומר – כתוב בליקוטי הלכות – כי עיקר הספירה הוא בחינת השתוקקות וכיסופין דקדושה, שכל אחד נכסף ומשתוקק ומתגעגע לזכות לקבלת התורה בשבועות, וזהו בחינת ספירה שהוא בחינת השתוקקות וגעגועים, כמו מי שסופר הימים מחמת שמתגעגע וכוסף ומשתוקק מאד לאיזה דבר מחמת זה סופר הימים מתי יזכה לבוא לאותו הדבר" (ליקוטי הלכות, יורה דעה, דם א).
"וכן בכל אדם ובכל זמן, כל אחד ואחד, קודם שזוכה לאיזה התגלות בתורה או לאיזה עבודה מעבודת השם יתברך, כל אחד ואחד כפי מה שהוא – שזה בחינת קבלת התורה, כי כל אחד מישראל, אפילו הפחות שבפחותים,צריך לקבל את התורה בכל דור ודור … ואי אפשר לזכות לזה, כי אם … על ידי השתוקקות" (שם).
ההשתוקקות לעבודת ה' היא המציירת את המעשה ומכינתו לביצוע, וככל שתרבה ההשתוקקות, כן יצטייר מעשה טוב יותר, אך "דע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד, כי צריך האדם להוציא בשפתיו כיסופיו" (ליקוטי מוהר"ן א,לא) – לשונו הטהור של רבינו ז"ל. בהסבירו, שהדיבור מוציא את המעשה לפועל; הכיסופין בלב מכינים את המעשה בכח, ואילו הדיבור מביא לידי מעשה ממש, על כך סידרו חז"ל את התפילות הסדורות המבטאות השתוקקות נמרצת לה' ולתורתו, ועל כך החדיר רבינו באנשיו ובעולם דרך של שיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו כדי להביא לידי ביטוי מילולי את כל אותן רצונות טובים שבלב.
* * *
הכיסופים הם איפוא ערך בל ישוער, בפני עצמו, ואם כי לא די ברצון בלבד, הרי הכסופים והגעגועים דקדושה אין כמוהם מביאים לידי מעשה, מה גם, שאין כמו הכיסופין עצה לכל מי שאין ידו משגת לעשות בעבודת ה', שכן "הרצון דקדושה אין לו שיעור, כי הוא מועיל בכל דרגא ודרגא, בכל אדם שבעולם, כי אפילו מי שהוא במדריגה פחותה מאד מועיל לו גם כן הרצון הטוב, כי על ידי הרצון הטוב יכולין לעלות" (ליקוטי עצות המשולש, רצון וכיסופין ה).
אין ערוך לדברים הנוראים, הנוקבים ויורדים עד עומק הנפש, בהם האריך מוהרנ"ת במקומות רבים בספרו.לקוטי הלכות, על אודות הרצון דקדושה, כמה גדול הוא, וביחוד, עד כמה משמש הוא עצה נפלאה למי שנמצא בדיוטות תחתונות, בארץ ציה ועיף בלי מים, למי שסבור שאינו יכול עוד לעבוד את ה', למי שנדמה שאפסה תקווה לשינוי הרגלו, למי שכבר שום עצה אינה מועלה, למי שידיו כאילו כבולות מלעשות –
– – – צמאה לך נפשי – כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.