סיפורם של בתי הכנסת של אנ"ש (ח)
י״א בסיון תש״פ
בית הכנסת של אנ"ש: תיאור קורות בתי הכנסיות של חסידי ברסלב, מאמר שביעי בסדרה: בתי הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים. והפעם: בית הכנסת ברסלב במאה שערים באחד מגלגוליו: כולל בוקרשט
כולל בוקרשט – מלבי"ם שול
המאמר על בית הכנסת ברסלב בשכונת קטמון הינו חלק מסדרת מאמרי "בתי הכנסת של חסידי ברסלב", שפורסמה לראשונה בעלון "מימי הנחל", ע"י מכון "אלופי הנחל", ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה
בית המדרש ברח' מא"ש 55 – בית הכנסת כולל בוקרשט
כפי שכתבנו במאמר הקודם, נאלצו אנ"ש נוכח הנסיבות, לעזוב את בית המדרש טשורטקוב. מכיון שעדיין לא היה להם בית הכנסת משלהם בעיר החדשה, היו אנשי שלומינו תושבי מא"ש והאזורים הרחוקים יותר מרחיקים נדוד אל בית המדרש ששכן בעיר העתיקה.
בעת ההיא עמד ברח' מא"ש 55 בית הכנסת על שם הגאון המופלא רבי מאיר לייבוש מלבי"ם וכך נקרא בפי תושבי השכונה "מלבי"ם שול" או אצל אחרים "בוקארעשט'ער שול".
ביהכ"נ נבנה בשנת תרס"א ע"י נשיאות כולל פקו"מ (פקידים ואמרכלים) בבוקרשט רומניה, תרומת הנדיבה מרת שטיינברג, כפי שנכתב על אבן הזכרון: "שהקדישה מקום לבית הכנסת ולדירות, לזכר עולם עבורה ועבור בעלה המנוח ר' לוי יצחק ב"ר זאב לצמיתות עולמית. באשר ר' דוד אריה סגל לסרמן עזר בבניה".
בפועל, בהיות שבית הכנסת יועד לבני ירושלים ממוצא בוקרשט לא היו בו הרבה מתפללים ועמד שמם, ומחמת כן ניצלו אנ"ש את ההזדמנות לעבור להתפלל שם ולעסוק בעבודת ה' ולהתחזק בדרכי ועצות רביה"ק, הרה"ח ר' אברהם שטרנהרץ שהתגורר אז בבתי אונגארין היה מוסר שיעורים תמידין כסדרן לחברים מקשיבים וכן הרה"ח ר' שמואל הורביץ.
על אף שלא היה לאנ"ש מנין משל עצמם והיו צריכים לעזרת תושבי השכונות להשלים עשרה לתפילה, שמח לבם על כל נקודה טובה ותפילה שזכו להתפלל ולהתוועד יחד.
בין אלו שהתקרבו באותן הימים נמנה ר' יהשע העשיל פרנקל שהתקרב משמיעת שיעור מהרה"ח ר' שמואל הורביץ.
תיאור חי מהווי ביהכ"נ
בשנת תרצ"ו עלה ר' אליהו חיים רוזין מרוסיה והתחיל למסור שם שיעורים תמידין כסדרן בין שאר מוסרי השיעורים, אך הוא לא נח ולא שקט והחל לפעול לפתיחת בית הכנסת חדש עבור אנ"ש, כפי שיסופר בעז"ה בפרק הבא.
וכך מתואר במאמר שנכתב לזכרו: "בית המדרש של כולל בוקרשט ברחוב מאה שערים, משמש אכנסיה של ארעי, בו הם מתכנסים מדי ערב ללמוד ליקוטי מוהר"ן עדיין זוכר אני בהיותי נער את כף הסיידים העומדת זקופה ליד בית הכנסת והיא שייכת לר' זעליג שצקובסקי שבא הישר ממקום עבודתו המפרכת ללא כל מנוחת ביניים, כאן הוא עושה את אזנו כאפרכסת לשמוע את השיעור הקבוע בליקוטי מוהר"ן. ר' חיים ברוך טרנובסקי עשה את הדרך הארוכה מגבעת שאול עד מאה שערים, וזאת לאחר יום עבודה מפרך שכן אין בידו חמש ה'מילים' (פרוטות) הדרושות לתשלום למכונית 'המקשר' המובילה את נוסעיה מגבעת שאול עד מאה שערים.
"זקני החסידים שזכו לעלות ארצה מברית המועצות, משמיעים את הליקוטי מוהר"ן עם דברי ההסבר המתאימים כפי ששמעו אותם מפיהם של החסידים הותיקים באומן. חסידי ברסלב הירושלמיים שותים בצמא את דבריו של ר' הירש לייב ליפל שהגיע מאומן". (ספר ה'זיידע', מאמר לזכרו מאת הסופר ר' בצלאל לנדוי)
* * *
כיום קיים במקום בנין מגורים עם שלט המנציח את זכרו של בית הכנסת.
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…