בתי הכנסת של אנ"ש – פרק ו – גבעת שאול

המאמר על בית הכנסת ברסלב בשכונת גבעת שאול הינו חלק מסדרת מאמרי "בתי הכנסת של חסידי ברסלב", שפורסמה לראשונה בעלון "מימי הנחל", ע"י מכון "אלופי הנחל", ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה

ביהמ"ד מחנה ישראל

בית המדרש "מחנה ישראל" בשכונת גבעת שאול הירושלמית נוסד ביום כ"א טבת תרפ"ט, מאחורי הבנין עומד סיפור נפלא: באותו שטח עמד בית כנסת של חסידי חב"ד, בו שכנה גם ישיבת חב"ד תומכי תמימים, נדבת הנגידה י. קליינברג.

היו אלה קבוצת יהודים יוצאי הונגריה, שלא נמנו בין חסידי חב"ד, שביקשו מהנדבנית להקצות להם שטח לביהמ"ד משלהם. הנדבנית נעתרה לבקשתם ונתנה להם שטח בגודל חמש על שמונה מטר, עליו בנו המתפללים את ביהמ"ד במו ידיהם, בלא עזרת פועלים מן החוץ.

עברו כמה שנים, הנדבנית הלכה לבית עולמה וצאצאיה, שלא הלכו בדרך הישר, מכרו את כל השטח למפעל "פרומין" לביסקויטים. מנהלי המפעל רצו להחריב את ביהמ"ד לטובת המפעל, אך המתפללים הבהירו להם בנחישות כי רק על גופם יוכלו להרוס את ביהמ"ד.

למרות זאת, התעקשו מנהלי המפעל להחריב את ביהמ"ד. באותו יום הזמינו המתפללים, יראי ה' מבתי הונגרין להגן בגופם על הריסת ביהמ"ד, ביניהם היה הרה"ח ר' ישעי' שיינברגר, שהגיע לפנות בוקר להתפלל שחרית כותיקין, ונשאר שם במשך כל היום להגן על ביהמ"ד במסירות נפש. כך ניצל ביהמ"ד. מנהלי המפעל הצליחו להרוס רק את ביהכ"נ של חב"ד ומתוך כל ההקדש השאירו על כנו רק את ביהמ"ד הקטן.

בשנת תשל"ה נמכר המפעל לר' אברהם טרגר. תוכניתו היתה לבנות על כל השטח בנין מגורים. הוא פנה למתפללי ביהמ"ד והציע ליתן להם בתוך הבניין העתידי שטח של מאה מטר[!] תמורת השטח הקטן הקודם, אך המתפללים סירבו להצעה, היות ובית מדרשם היה עם חלונות משלוש הצדדים ועל אף קטנו לא רצו לעזבו. הרב טרגר שהיה יהודי ירא ושלם, לא חפץ להחריב ביהמ"ד והשאירו על כנו, אך בכל זאת בנה להם ביהמ"ד בתוך הבניין, והם נשארו בנתיים בבית מדרשם הישן.

בשנת תשל"ט החליט ר' אברהם לתת להם את ביהמ"ד שבנה בתוך הבניין. בדעתו היה להרויח את שטח ביהמ"ד הקודם, אך המתפללים החליטו להשתמש בשניהם, בימות החול בישן ובשבת בחדש, כך נשארו על כנם שני בתי המדרש.

היה זה הרה"ח ר' חיים ברוך טרנובסקי ז"ל, חסיד ברסלב שעלה לא"י מפולין, מתלמידיו הקרובים של הרה"ח ר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, שהפך את ביהמ"ד ל'בית הכנסת ברסלב'. בין המתפללים באותה תקופה היו, הרה"ח ר' גדליה קניג זצ"ל שהתקרב בבחרותו ע"י ר' חיים ברוך, אחיו ר' גרשון, ועוד.

עם הזמן התחילו למסור שם שיעורים בליקו"מ, לומר תיקון הכללי ולרקוד אחר התפילה, מעת לעת הגיע למסור שיעורים בספרי רבינו, הרה"ח ר' אברהם שטרנהרץ, ובשנים המאוחרות יותר היה מגיע הרה"ח ר' אריה לייב שפירא, במסירות נפש, בשרב ובקור, ובשבת צעד ברגל ממאה שערים. לפני שבת היה מפקיד אצל אחד מאנ"ש כרטיסיה כדי שבמוצ"ש יוכל לשוב לביתו באוטובוס, גם ר' יצחק גלבך – אשר היה בין תושבי השכונה, מסר שיעורים בליקו"מ מדי שבת.

עקב היות ביהמ"ד קרוב ליער בהר נוף, (לשם היו יוצאים להתבודד באותם ימים, משום ששאר המקומות האפשריים להתבודדות, היו באותה תקופה ב'שטח הפקר', בגבול עם ירדן) שימש בית הכנסת גם כמקום מפגש ממנו יצאו להתבודדות.

בשנים המאוחרות הלכו ונתמעטו חסידי ברסלב מהשכונה, וביהכ"נ חזר לצביונו הקודם כביהמ"ד כלל חסידי.

מעברים

היה זה בערך בשנות התש"מ, ר' מנחם מן הי"ו ור' נתן אנשין הי"ו שהגיעו לגור בשכונה, שכרו דירה ברחוב כתב סופר 18 בשכונת גבעת שאול, שתשמש כמקום תפילה בשבתות ובחגים לחסידי ברסלב בשכונה. בין המתפללים נמנים: ר' משה נחום הורביץ ז"ל ובניו, ר' אליהו פרנקל, ר' נתן לבל ובניו, ר' מאיר לוינזון, ר' שריה מלכיאל ז"ל ועוד. בסעודה שלישית היה בא לפעמים החסיד הישיש ר' יצחק אייזיק אלבוים זצ"ל. אחר כך עברו למקלט ברחוב עזריאל.

ביהמ"ד 'אהלי יעקב'

ברח' גבעת שאול מתנוסס לתפארה ביהכ"נ 'אהלי יעקב' המכונה בפי כל "קניגס' שול", אותו יסד ר' שמואל יעקב וינברג, חותנו של הרה"ח ר' אלעזר מרדכי קניג (אביו של הרה"ח ר' גדליה אהרן קניג), ועמל לבנותו בעשר אצבעותיו. משלא היו לו האמצעים הדרושים לקנות חומרי בניה, אסף אבנים, בוץ, פחים וקרשים ומהם בנה את ביהמ"ד. שם התפללו צאצאי ר' שמואל יעקב, משפחות קניג וקניגסברג. לאחר שהם הלכו לעולמם התרוקן המקום ממתפללים, והגבאים ביקשו מאנשי שלומינו לעבור להתפלל בבית מדרשו, ומאחר ועדיין לא היה לחסידי ברסלב בית כנסת משלהם באזור, הם באו והפכו אותו לבית כנסת 'ברסלב', ואף הזמינו שלט וחותמת שכתוב עליהם "ברסלב".

כיום

מעיין הנחל הנובע ממשיך לפכות בשכונת גבעת שאול עד היום ביתר שאת וביתר עוז, אנשי שלומינו מתפללים שם מדי שבת ומועד, והמקום משמש כמגדלור רוחני לתושבי השכונה ולכל האזור כולו, כולם יודעים כי כאשר מבקשים תפילה עם כל הלב יורדים ל'ברסלב', עם הנוסח והלב הברסלביים… כל זה בזכות הגבאים הרה"ח ר' מנחם מן שליט"א המוסר נפשו ומאודו עבור ביהמ"ד לפארו בכל מיני כבוד ויקר, יחד עם רעו הגבאי המסור הרה"ח מנחם קניגסברג שליט"א המקבל ומכבד בסבר פנים יפות את כל באי בית המדרש.

מקורות: ירחון אוצרות, סיפורים ירושלמיים כרך ד' עמוד 141. תודותינו נתונה להרה"ג ר' משה אורי אייזנשטיין שליט"א רב ביהכ"נ מחנה ישראל ולהרה"ח ר' נתן אנשין שליט"א על עזרתם בהכנת המאמר