בתי הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים – פרק ג

בית הכנסת לעלוב בחצר וורשה

עוד כמה נדודים עברו חסידי ברסלב עד שהגיעו לבית מדרשם הפרטי. במאמרינו זה נסקור בעז"ה את נדודיהם כפי שהגיע ידינו לברר.

כאמור שכן בית המדרש עד כעת ברובע המוסלמי, ברם בשנת תרצ"ו עם התגבר פרעות הערביים בעקבות ההתגרויות, פנו משם אנ"ש אל עבר הרובע היהודי לחפש מקום של קבע עבור בית מדרשנו.

בית הכנסת דחסידי לעלוב

בית הכנסת הראשון בו התפללו אנ"ש ברובע היהודי היתה בית הכנסת של חסידי לעלוב ברחוב הקראים, ששכן בחצר שהייתה שייכת לכולל ורשא והיתה מכונה "ווארשעווער חצר" במרכז הרובע היהודי (כיום ממזרח לכיכר החורבה ממערב לחצר הקראים ומצפון לישיבת הכותל).

בבית מדרש זה התפלל הרה"ק ר' שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל כפי שהיתה נקראת בפי רבים "בית הכנסת של ר' שמע'לה". לאחר שהתסלק לבית עולמו בשנת תר"ץ התרוקן בית הכנסת מיושביו (מאחר ובנו האדמ"ר ר' משה מרדכי בנה לעצמו בית מדרש בעיר החדשה ברחוב צפניה) בעקבות כך מסרו חסידי לעלוב את בית הכנסת לחסידי ברסלב, שם התפללו כאורחים באופן ארעי עד שנת ת"ש.

תיאור המקום

בחצר ווארשא היו דירות מגורים שברובם התגוררו בהם חסידי ברסלב. החצר היתה בנויה מתשעה חדרים עיליים, חמשה תחתיים ובית כנסת. בית הכנסת שכן בקומה הראשונה, כאשר 35 מדריגות מובילות אליה.

הרה"ח ר' משה בורשטיין זצ"ל שהתגורר בסמיכות לביהכ"נ (באותו קומה) היה דואג לצרכי בית הכנסת. כמו כן התגורר שם הרה"ח ר' בצלאל בלומברג מחשובי אנ"ש שבכל סוכות היה מסיר את גג מטבחו העשוי מפח כדי להכשירו לסוכה ששימש את אנ"ש מדי שנה בסעודת הילולת רבינו. גם החסיד  ר' שמחה בונים קלושינער מזקני אנ"ש התגורר בחצר זו.

בקומה השנייה התגורר הרה"ח ר' יוסף ברוך רונין ור' נחמן שותק, בשתי הקומות היו חדרים שהיו מיועדים להכנסת אורחים והחסידים שהיו מגיעים לקיבוץ לראש השנה היו מתאכסנים בהם מדי שנה.

אחד מדרי העיר העתיקה באותם ימים מתאר את בית הכנסת: "על יד חצר הקראים, בפינה צפופה שעניות ניוון ושממון מבצבצים מכל חור וסדק פינה שהעלתה כולה חלודה, מתחבא בית הכנסת של חסידי ברסלב…" (העיר העתיקה).

בית היוצר לעבודת ה'

שמחה גדולה מילאו את אנ"ש כאשר החלו להתפלל בבית הכנסת של חסידי לעלוב, וזאת עקב המציאה הנפלאה שהיתה בה – הלא היא הגג המשקיף אל עבר מקום המקדש. אכן בית הכנסת 'ניסן בק' הסתיר במעט את כל המראה, אך כל זה אינו מונע מחסידי ברסלב לבלות לילות שלימים בכיסופים וגעגועים להשי"ת, ובאמירת תיקון חצות על הגג הקרוב כל כך לעיר העתיקה.

ר' נחמן בורשטיין זצ"ל תיאר פעם איך היו נראים סדרי הלימוד בבית הכנסת. היה זה בהיותו ילד כבן 10 ובדרכו לחיידער נכנס לתוככי בית המדרש, והנה הוא רואה את חבורת ה'עובדים'; ביניהם ר' שמואל שפירא, ר' אברהם יעקב גולדרייך, ר' מרדכי לוזער רובינשטיין ור' נחמן שותק, שהיו כנראה לאחר "עבודה" מופלגת בת לילה שלם והכוננו לארוחת בוקר אם אפשר לקרא לזה כך… על השולחן נחה כיכר לחם אחת ולידה בקבוק מים שנשאב מבור סמוך. כאשר הבחין בו ר' שמואל שפירא קראו להתקרב אליו, מסר בידו כמה פרוטות (טאלער) וביקש ממנו לרדת לקנות בוטנים בחנות הסמוכה של הפרסי, לתבל את הפת… כאשר כל אחד קיבל שני בוטנים בלבד ולר' נחמן בורשטיין נתן רק אחד בהתנצלו כי זה מה שנשאר. ור' נחמן סיים את הסיפור בהפטירו "וכך עבדו את ה'!"

ר' שלמה ועקסלער היה מוסר שם שיעורים עד שהגיע ר' אברהם שטרנהרץ לא"י שאז החל הוא באמירת השיעורים. כשר' אברהם לא היה ביכלתו להגיע היה ר' יעקב ברזסקי ממלא את מקומו בלימוד לפני הקהל בספה"ק ליקוטי מוהר"ן. בסעודה שלישית היה לפעמים מדבר ר' שמואל הורביץ.

עם עליית הרה"ח ר' אליהו חיים רוזין לא"י בשנת תרצ"ו ייסד בבית המדרש מעין כולל אברכים ובשמו יקבנו "ישיבת אור הנעלם ללימוד הנגלה והנסתר".

כבעל קורא בשני וחמישי ובשבתות ומועדים בדרך כלל היה משמש ר' משה בורשטיין, וכבעל תפילה בימים הנוראים וכן במועדים ושבתות דפגרי היה משמש לרוב ר' יעקב זאב ברזסקי וכן ר' יעקב מלמד שהיה מגיע במיוחד ממאה שערים לשמש כבעל תפילה בתפילות מסויימות.

אחד מחשובי המתפללים בבית הכנסת היה ר' שלום יוסף סופר שהיה חצות איד והתפלל תמיד כותיקין בשבת היה מגיע מביתו שברחוב סלנט שבעיר החדשה עד בית מדרשנו זה בעיר העתיקה.

האהבה והאחדות שהיתה בין החסידים בלטה שם באופו מיוחד, כולם הרגישו שם כבני משפחה אחת, כאשר שמחת הזולת היתה שמחת כולם במלוא מובן המילה. לימים סיפר ר' יצחק מנדל כהן כי זאת שעמדה לו להתקרב אל אורו של רביה"ק, כאשר היה מרבה לבקר בבית מדרשנו והאחדות החביבות שהייתה בין החסידים משכה אותו לטעום מנועם האור…

שוב נדודים

מכיון שהערבים היו יורים לעתים קרובות, ובית הכנסת לעלוב בו התפללו באותו הזמן כאמור, שכן במקום גבוה וחשוף לירי, עברו החסידים להתפלל בישיבת "שערי שמים" הנמצאת מול שער בתי מחסה אשר נוסדה בבית שבו נולד האריז"ל שהתקיימה ברחוב אשר ממערב לבתי מחסה (בימינו רחוב גלעד 8) והייתה מוגנת יותר.אך כדי לא לאבד האחיזה בבית הכנסת לעלוב, התפללו חסידי ברסלב בשני המקומות לסירוגין.

עדות לכך אנו מוצאים בדברי הרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל ביומנו: וכן ביום הכיפורים היה הישיבה מלא מפה אל פה כי כל אנ"ש מכל ירושלים באו להתפלל יחד וכן בחג הסוכות התפללנו בישיבה, ואז בהושענא רבה היו המאורעות שהערבים הטילו מצור על העיר מכל הצדדים והיריות נשפכו עלינו מכל צד וכו' ואח"כ עזר השי"ת ונעשה שקט ויכולנו לילך לבית מדרשנו, אבל אז נפלגה בין הדיעות כי דעת אנ"ש להתפלל כבר בישיבת שערי שמים כי קרוב ומה לנו בבית מדרשנו אשר מסובבת בקליפות ערילות וכו' ואחרים מאנ"ש הזקנים אמרו כי אל לנו להזניח את בית מדרשנו כי יש בה כמה מעלות טובות ואם יזניחו אותה יקחו אותה אחרים ונשאר קרח מכאן ומכאן כי הישיבה לא שייכת לנו ומתי שירצה יגרש אותנו משם ואת בית מדרשנו יקחו אחרים אם לא נתפלל שם וכו' ועל כן נפלגו אנ"ש בעיר.

בשבת היו הזקנים מאנ"ש מתפללים בבית מדרשנו והצעירים והחדשים עם ר' אברהם (שטרנהרץ) היו מתפללים בישיבה (שערי שמים) כי לא רצו לזנוח הישיבה לגמרי וכן התנהג זמן רב והרבה פעמים אלו רצים לכאן ואלו רצים לכאן והיו מסובבים מכאן לכאן ומכאן לכאן, ועד שנתפשרו בחול להתפלל בישיבה ובשבת ויום טוב בבית מדרשנו ועל ראש השנה חשבו להתפלל בישיבה כמו אשתקד" (ימי שמואל ח"ג פרק ק"ח)

חיפוש ביהכ"נ קבוע

הרה"ח רבי אברהם שטרנהרץ (שעלה לא"י בחודש אדר תרצ"ו ואחר תקופה שהיה גר בבתי אונגרין עבר לגור בעיר העתיקה) ראה את דלותם של בני הישוב ואת המחסור המשווע של החסידים לבית מדרש משלהם, הוא כאב מאוד את היותם נשענים על חסדי הזולת ומעתיקים מקום תפילתם ממקום למקום, מחפשים ומבקשים להשתמש במבנה כזה או אחר כדי לקיים בו מניין משלהם, אי לכך החליט ר' אברהם שיש לפעול ולהעמיד על כנו בית כנסת מסודר לחסידי ברסלב בעיר העתיקה, הוא נרתם למשימה והחל לגייס ממון עבור שכירת מבנה מתאים. החלטתו לשכור מבנה קרמה עור וגידים אולם המהלך לא היה קל ובנתיים המשיכו החסידים לנדוד ממקום אחד למשנהו. ועל כך בפרק הבא בעז"ה.

לחצו כאן למאמר הקודם | לחצו כאן לסדרה כולה. נכתב על ידי מכון "אלופי הנחל" ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה

מקורות:

הקלויז, מורה דרך, מאה שנות פעילות כולל וורשא בעיר העתיקה, דעם רעבינ'ס חיידער, הספר כיסופים, ימי שמואל, 'אוצרות' ראש השנה תשע"א.