סוכה: ענני כבוד
י״ב בניסן תשע״ט
מכוח הכפרה של יום כפור שמגיע מעולם התשובה, נוצרים ענני הכבוד, שהם בחי' סוכה. וכמו שעולם התשובה מראה על רחמים גבוהים, כמו כן הסוכה מראה על רחמים גבוהים דוגמת ענני הכבוד במדבר. (מועדים)
הגמרא במסכת סוכה אומרת: אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. ולפי מה שמבואר בגמרא שסוכה הוא בחינת הענני כבוד ששמרו על ישראל במדבר, יש להסביר מדוע 'ענני כבוד' קשורים דוקא לענין של דירת ארעי ולא דירת קבע.
בליקוטי הלכות, מסביר רבי נתן (הל' ר"ה ד,ו) על פי המבואר מליקוטי מוהר"ן (תורה ו') שאין האדם יכול לעמוד על מקום אחד אלא מוכרח להיות נכנס ויוצא (עייל ונפיק) במה שנוגע להשגת הקדושה.
בודאי, הוא כותב, עיקר מקום האדם הוא בביתו, מקום הקדושה, יותר מאשר בחוץ, מקום הקליפות. וידוע שהבית נקרא רשות היחיד בגלל שהוא רשות יחידו של עולם – הקב"ה. ומבואר (לקו"ת סז) שביתו של ישראל הוא בחינת בית המקדש. ואף על פי שהיה ראוי שיהיה האדם דבוק תמיד לקדושה, בכל זאת שלימות הקדושה הוא דווקא כשזוכה להיות עייל ונפיק. כל כך, משום שבהכרח צריכים להעלות המדרגות התחתונות והמקומות החיצונים כולם אל הקדושה, וזה בחינת ירידה צורך עלייה. ומטעם זה מוכרח האדם לפעמים לצאת מביתו.
וזה בחינת מה שהלכו ישראל במדבר ארבעים שנה – מקום נחש שרף ועקרב – כדי להכניע הסטרא אחרא. ולכן אחרי התשובה של עשרת ימי תשובה, מוכרחים אנו לצאת מן הבית לדירת ארעי.
אבל השי"ת זיכה אותנו במצוות סוכה משום שדוקא כאשר ישראל חייבים ללכת במקומות החיצונים, כשזוכים למצוא שם את השי"ת, אז 'עוטף' הקב"ה על ישראל בקדושה גבוהה מאד בבחינת ענני כבוד, בחינת סוכה, שהוא קדושה גבוהה מאד בחינת אמא דמסככא על בניה [=אמא המסוככת על בניה] (היינו עולם הבינה) שסוככת על האדם לשומרו ולהצילו שלא יפול שם, ושיוכל להכניע את הסטרא אחרא ולברר משם את הקדושה.
* * *
ובזה מבואר מה שהתחבטו הראשונים מה ענין נדרים אצל יום כפור ולמה מתחילים את תפילות יום הקדוש באמירת "כל נדרי"?
מבחינה הלכתית: לדעת הרא"ש "כל נדרי" הוא התרה על נדרים שעברו, אבל רבינו תם מקשה על פירוש זה ולדעתו הוא תנאי על להבא, שאם ישכח את התנאי הזה וידור, לא יחולו נדריו, כמוזכר במסכת נדרים. הסיבה שעושים אותו ביום כפור, לדבריו, משום שאז מתאספים כולם. וכתב השל"ה שמשום זריזים מקדימים למצוות מקדימים התרת נדרים לערב ראש השנה.
לפי זה בין למר ובין למר, אין שום קשר בין "כל נדרי" ליום הכיפורים, ואינו אלא זכר למנהג קדום.
אולם כידוע ישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם, ובודאי לא בחינם נוהגים עם ישראל לומר כל נדרי בהשתפכות הנפש ובדמעות, וכבר מרומז בזוהר הקדוש טעמים לזה.
בליקוטי הלכות (הל' נדרים ב') מבואר הקשר בין כל נדרי ליום כפור: הנה, עצם המושג של נדרים דבר מוזר הוא, שהאדם יכול לאסור על עצמו דבר, שמן התורה הוא היתר גמור. דין זה מורה על קיומה של תורה נסתרת שמכוחה יכול הוא להוסיף איסורים על התורה.
והנה יום כפור הוא יום בו הקב"ה מתפייס אתנו ומקבל תשובתינו, אולם שורש התשובה הוא גם כן מהתורה הנסתרת, שהרי מצד הדין אין תשובה צריכה להועיל והוא מרחמי ה' עלינו (עיין ליקוטי מוהר"ן ב,ע"ח). איך, אם כן, נעלה לעולם התשובה לפתוח שעריה?
על כן תקנו חז"ל לעסוק בעניני נדרים בכניסת יום הקדוש שעל ידי דיני נדרים אנו פותחים פתח לעולם העליון ששם רחמים גבוהים ומגיעים לעולם התשובה, משום ששני הנושאים קשורים זה לזה, ושם עולם החרות המוזכר בזוה"ק.
* * *
האמא העליונה (עולם הבינה) מסוככת על בניה לקבלינו בתשובה שלימה ולהגן עלינו ממידת הדין אם אך מתחרטים בלב שלם.
מכוח הכפרה של יום כפור שמגיע מעולם התשובה, נוצרים ענני הכבוד, שהם בחי' סוכה. וכמו שעולם התשובה מראה על רחמים גבוהים, כמו כן הסוכה מראה על רחמים גבוהים דוגמת ענני הכבוד במדבר.
עוצם כוחה של התשובה ביום כפור נותנת לנו הכוח לצאת מביתינו החוצה לקיים מצוות סוכה כדי לטהר אויר העולם.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.