"לימוד התורה יהיה – ללון לעומקה של הלכה. היינו, ללמוד פוסקים. כי בהתורה אחיזת הטוב והרע… וכל זמן שאינו מברר ההלכה, הוא מעורב טוב ורע, ועל כן אינו יכול להפריש ולבטל הרע מהטוב… עד אשר הוא מעיין ומברר הפסק הלכה, ומברר האסור והמותר… אזי מפריש הטוב מהרע".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א ח, ו)

אם אינך נוהג לערוך חשבון-נפש מדי פעם, המאמר הזה לא יעניין אותך, אבל אם אתה נוהג לערוך חשבון כזה, בוודאי גם בלבך מקננת השאלה הכואבת: איך מִשְתַּנִים? 'ברוך השם' – אתה אומר לעצמך – 'אני זוכה להתגבר מדי פעם על תאווה זו ועל מידה רעה אחרת, אבל אני עדיין רחוק משינוי מהותי בנפש שלי, במידותיה, ברצונותיה ובנטיותיה. האומנם' – אתה שואל את עצמך – 'אין אפשרות לזכך את הנפש, כך שכל רצונותי ומידותי יהיו משועבדים לרצון הבורא יתברך, הרי לכך נוצרתי?'

במאמר שלנו נלמד עצה מעשית – לימוד הלכה. ככל שנתמיד וככל שנוסיף בלימוד ההלכה ובליבונה, כך תזדכך נפשנו מהמידות הרעות והתאוות.

פשוט ללמוד הלכה, כל אחד כפי כוחו ואפשרויותיו, אם בלימוד ההלכה למקורותיה בש"ס ובראשונים, אם בלימוד 'משנה ברורה' או לפחות בשינון עיקרי ההלכות מתוך 'קיצור שולחן ערוך'.

* * *

חז"ל אומרים (בראשית רבה, א) שהעולם נברא על ידי התורה; היא גם זו שמְחַיָה ומקיימת כל פרט שבבריאה – כיצד אפוא יש רע בעולם, מעשים רעים, תכונות רעות, הרי הכול מקבל חִיות רק מהתורה הקדושה והטהורה?

תשובה מפתיעה לכך נמצא כשנעיין במאמר חז"ל הבא: "בשעה שעלה משה למרום אל הקב"ה, אמר לו הקב"ה על כל דבר ודבר מ"ט פנים (= 49 אפשרויות של) טמא, ומ"ט פנים טהור. אמר לו משה: 'וכיצד היא ההלכה?' אמר לו הקב"ה: 'כפי מה שיכריעו חכמי הדור' ".

כלומר, התורה הקדושה בעצמה ניתנה במצב של חוסר הכרעה; אפשר להסיק על פי התורה שמעשה מסוים אסור, אך על פי אותה תורה אפשר גם להבין שהוא מותר – עד להכרעת החכמים.

היות וחוכמתו יתברך גזרה שתהיה מציאות של רע בעולם, כדי שתהיה לבני האדם אפשרות לבחור בין טוב לרע; והיות שאותה חוכמה גזרה שהתורה תהיה התשתית לבריאה כולה, גם לרע שבה – הכרחי היה שגם התורה עצמה תינתן במצב של חוסר הכרעה, כך שבסיכומו של דבר יהיה איזשהו קיום גם לרע.

* * *

כל זה כאמור קודם בירור ההלכה, אך כשמבררים מהו באמת רצון ה' על פי התורה, ויודעים שהאסור – באמת אסור, והמותר – באמת מותר, כבר אין אפשרות לרע להתקיים, והוא נמוג ומתפוגג.

כל הלכה שלומדים, מבררת עוד פרט ועוד פרט בתורה, ומגרשת מהעולם עוד קצת ועוד קצת רע. לימוד ההלכה מזכך את העולם כולו, אך בראש ובראשונה – את הלומד עצמו.

ככל שמבינים יותר את ההלכה המבוררת, כך מגרשים מהלב את הרע, את המידות הרעות ואת התאוות.

* * *

כמובן, לימוד ההלכה כולל גם את קיומה, על כל פרטיה ודקדוקיה, כי מי שמעשיו סותרים את אשר הוא לומד, לא הפנים את הלימוד כלל וכלל.

כעת נבין ביתר עומק את אשר אמרו חז"ל: "כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (מגילה כח ע"ב), שכן ההלכות מזככות את הלומד, עד שבאמת יהיה ראוי להיקרא 'בן-עולם-הבא'!