להחשיב כל נקודה טובה

את העובדא שלפנינו שמעתי מיהודי יקר, שבביתו התארחה נערה בת-טובים שהתגבר עליה יצרה וירדה מטה מטה עד שהגיעה לכדי חילול שבת, וכמה מצער היה הדבר באשר נערה זו היתה בעלת אמונה, אלא שכהרבה מבני דורנו לא זכתה לדעת עד כמה יקרה היא החשיבות של כל התגברות והימנעות מעשיית עבירה, ועד כמה חשוב בשמים כל 'עשה טוב', ולפי ראות עיניה חשבה שפורק-עול חי חיים מאושרים יותר, ומה בצע בחיי היהדות, רח"ל.

וסיפר לי יהודי יקר זה, שכאשר התארחה הנערה בביתו וסיימו לאכול את סעודת השבת, אמרה הנערה שהיא חפֵצָה לעשן סיגריה… ניסו בני הבית למנוע אותה ולומר לה שהדבר אסור, אך הנערה התנצלה שהיא מרגישה צורך קיומי לעשן ואינה יכולה להתגבר עליו בשום אופן.

בחסדי שמים נצנצה הארה בליבו של יהודי זה, ופנה אל הנערה בדברים אשר התיישבו על ליבה כראוי, וכך אמר לה:

"תארי לעצמך שאת נמצאת בחדר סגור, ויש ברשותך רק סיגריה אחת, ובאותו חדר אין שום אדם זר, אלא רק הקדוש ברוך נמצא אתך באותו חדר. והנה פונה אלייך כביכול הקב"ה בכבודו ובעצמו ומבקש ממך שתתני לו את הסיגריה במתנה, מה תעשי? האם תוותרי ותעניקי את הסיגריה הזו לקב"ה, אף שזו הסיגריה האחרונה שברשותך וחשבת לעשן אותה ולהשקיט את רוחך, או שתתנצלי ותאמרי לקודשא בריך הוא שאינך מסוגלת להישאר בלא סיגריה, ואין בכוחך להתגבר ולכבוש את תאוותך?!".

הנערה התרגשה מן הדברים הכנים של מארחה, וענתה לו שאין לה כל ספק שבוודאי הייתה מוותרת ונותנת את הסיגריה מתוך אושר ושמחה לקב"ה, שגילה את דעתו שמתנה זו תסב לו קורת רוח והנאה.

כשמוע בעל הבית את תשובת הנערה האורחת, פנה לעברה בדברים נכוחים:

"דעי נא, שגם כעת, בעיצומו של יום השבת, כשגוברת עליך התשוקה ואת חומדת וחפצה לעשן את הסיגריה, מביט עליך הקב"ה ממרומי שמים ומבקש ממך שתעניקי לו את הסיגריה במתנה, ולא תעשני אותה עד לזמן יציאת השבת. האם הנך יכולה לשלוט בעצמך ולהיות כחייל הנאמן לאדונו ומציית מתוך עוז ואומץ לכל אשר יצא מפיו?!".

הדיבורים, שיצאו מלב כואב ומסור, נכנסו עמוק אל תוך ליבה ומוחה של הנערה, ובסייעתא דשמיא ויתרה על רצונה לעשן, ולא עוד אלא שמאז והלאה בכל פעם שהרגישה שיצרה חפץ להתגבר עליה ולהכשילה בחטא ועוון – נזכרה שבעת זו מציץ דודה מן החרכים ואומר לה: "חזקי ואמצי, והכירי בחשיבות התגברותך על תאוותך, וההתאפקות שלך בעת הזאת היא לי כמתנה יקרה שרק את – מתוך מצבך הנמוך – יכולה לתת לי!".

ברבות הימים זכתה אישה זו לזנוח מאחוריה את כל עברה העגום, ושבה בתשובה שלמה אל אלוקיה, בהסבירה שכל הסיבה שגרמה לה לצאת לתרבות רעה בימי נעוריה הייתה משום שלא העריכה כראוי את עשייתה, והרגישה שכל ההגבלות הנמצאות בתורה מונעות אותה כביכול מלהנות בעולם, ותו לא. אך לאחר דברי המארח הבינה ששמירת גדרי התורה, לא רק שמונעים את ההנאות אלא שמזכים את האדם בהנאה הכי גדולה – לתת להשם מתנה שאותה הוא יתברך חפץ לקבל! ולכשהבינה את גודל יקרת עשייתה, הצליחה להתגבר ולשוב אל דודה – הקדוש ברוך הוא!

ואליבא דאמת, כלל זה צריך לדעת כל יהודי. כי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, וכדי להצליח להתגבר על פיתויי היצר על היהודי להכיר בחשיבות כל עשייה דקדושה שהוא עושה, ובכך שיש להשי"ת נחת רוח מרובה ועצומה מכל 'סור מרע' שהוא זוכה לקיים!

אנו חיים כיום בדור קשה, שניסיונותיו קשים ומרים, והעולם הזה הינו עולם השקר; מצד אחד יודעים מבורא העולם, ומצד שני נכשלים בהרבה עשיות שאינן כראוי. והעצה להתמודד ולהתעודד היא: החשבת הנקודה הטובה! רק כך אפשר להצליח ביהדותנו גם בדורנו, להחשיב כל התגברות וכל עשיה טובה, כל תפילה, כל הנחת תפילין וכו', מהכל יש להשי"ת הרבה נחת רוח מעמנו. וכשזוכרים להחשיב כל זה, אפשר להצליח בס"ד.

ואת כל זאת חזה רבינו הקדוש זי"ע ברוח קדשו והזהירנו להחשיב כל מצוה וכל הימנעות מעבירה שהאדם זכה לעשות, וזאת היא הדרך להתרומם ולהתקרב אל השי"ת, והחיזוק של רבינו בתורה רפ"ב שבליקוטי מוהר"ן – תורת 'אזמרה' – נכנס ב"ה היום בעולם ביודעין ובלא יודעין.

ועלינו לשנן ולחזור על מה שכתב מוהרנ"ת שם וז"ל: "והזהיר רבינו ז"ל מאד לילך עם התורה הזאת, כי היא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשי"ת ולבל יאבד את העולם לגמרי ח"ו. כי רוב בני האדם שרחוקים מהשי"ת, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם מחמת שרואים בעצמם גודל קלקולם שקלקלו מעשיהם, כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובם מייאשים עצמם לגמרי, ועי"ז אינם מתפללים בכוונה כלל ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדיין".

ומוסיף שם רבי נתן: "על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו אע"פ שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת, עם כל זה הנפילה שבדעתו והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו  עי"ז, הכל הוא רק מעשי בעל דבר, שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי ח"ו. על כן צריכים להתחזק מאד לילך עם התורה הזאת לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות כנ"ל, ועי"ז יחיה וישמח את עצמו, ויצפה לישועה עדיין, ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות לה', בבחי' 'אזמרה לאלקי בעודי', ועי"ז יזכה לשוב באמת אל ה'". אמן.