ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > עבודת ה' > נסיון כמנוף לצמיחה

נסיון כמנוף לצמיחה

י״ד בתמוז תשע״ט

הניסיונות אינם סימן לנפש מתועבת. ניסיון פירושו קריאת חיבה; ניסיון הינו הזדמנות פז לתקן ולהתעלוֹת. לא כל אחד זוכה להזדמנות שכזו, רק מי שאהוב וחביב למעלה מקבל את המענק הזה

החיים רצופים ניסיונות, מהם קשים ומהם קלים. לפעמים הניסיון גלוי ולפעמים הניסיון נסתר ולא מורגש כלל, אך אלו כאלו נועדו לרומם ולהעלות את האדם. 'נסיון' מלשון העלאה על נס.

זאת מכיוון שצמיחה רוחנית מותנית בעמידה בניסיונות. זוהי בעצם מטרת הבריאה כולה, להציב מצבים שונים בהם יתנסה האדם ולזכותו בשכר המובטח באם יתגבר ויעמוד בניסיון.

כאמור, לפעמים הניסיונות כל כך נסתרים עד שקשה להבחין כלל שיש כאן ניסיון כלשהו, וכפי שרבינו קדוש אמר פעם לרבי נתן: "כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם – הכל בשביל הבחירה והניסיון".

כל מה שאתה רואה! כל מה שנמצא בעולם! אתה יושב בבית ומסתכל סביבך, לפניך חפצים מחפצים שונים; אתה מביט מהחלון ורואה לפניך הרים וגאיות, צמחים ואילנות; אתה שומע על מעשים גדולים וקטנים שאירעו בעולם – אין כאן לכאורה צד טוב לעומת צד רע, במה אם כן אנחנו מתנסים פה?! במה עלינו לבחור כאן?! אך כך קובע רבינו הקדוש: הכל, ללא יוצא מן הכלל מהווה ניסיון, אשר העמידה בו תצמיח, תגדיל ותקרב את האדם לתכלית הרצויה, ואילו הכישלון ירחיק אותו ממנה.

כמובן, בניסיונות הבלתי מוחשיים קל יותר להיכשל מאשר בניסיונות הגלויים, ומבחינה זו קשה הניסיון הנסתר מן הגלוי, אך מאידך הניסיון הגלוי קשה פי כמה, וזאת מחמת הפירוש המוטעה שאותו נותן היצר למהות הניסיון.

* * *

נתאר לעצמנו, אדם קיבל על עצמו לשמור את עצמו ממחשבות אסורות; הוא עושה לעצמו סייגים שונים – ואכן עומד בכך בגבורה במשך זמן מסויים. הוא כבר בטוח שהתחיל להשתחרר מעט מהמחשבות הרעות – ולפתע חוזר הרע וניעור, שוב עומד הניסיון ופוער מלתעות אימתניות ומבקש לבולעו.

מלבד עצם הסכנה שבניסיון מתווספת בלב תחושה מרה: 'ראה בעצמך איזה שפל ונבזה אתה'; הוא מביט על עצמו כעל משוקץ ונתעב – והתחושה הזאת מסכנת את כל קיומו; הוא חש כאילו בשמים מתעבים את תפילותיו הרבות שבהם ביקש על טהרת הלב והמוח. הוא עדיין שקוע בכל הסיאוב והחלאה. הוא מגיע אל סף ייאוש, מתוך הרגשה שהוא נועד לבוסס כל ימיו בסחי והמאוס הזה.

אבל הוא טועה טעות מרה. ניסיונות במחשבה, דיבור ומעשה אינם סימן לנפש מתועבת; ניסיון פירושו קריאת חיבה; ניסיון הינו הזדמנות-פז לתיקון ולהתעלוּת. לא כל אחד זוכה להזדמנות שכזו, רק מי שאהוב וחביב למעלה מקבל את המענק הזה.

לפני כל התעלות נוספת מעניקים לנו קרש הקפיצה למדרגה הבאה, וזאת על ידי התנסות נוספת מול המדמנה שכה רצינו להפטר ממנה.

* * *

הטעות הקריטית הזאת בהבנת מהות הניסיונות תוקפת גם אנשים יראים ושלמים. "בזה טועים החסידים הכשרים הרבה" – אומר רבינו הקדוש – "כשרואים שפתאום מתגברים עליו תאוות ובלבולים ומניעות – ונדמה לו שנפל ממדרגתו, מחמת שבזמן הקודם לא היו אלו התאוות והבלבולים מתגברים עליו כל-כך והיו נחים קצת. אבל באמת אין זה נפילה כלל, רק שזה מחמת שצריך לעלות, ומחמת זה מתגברים עליו מחדש בהתגברות גדול יותר כל התאוות והבלבולים והמניעות והעקמימות שבלב" (השתפכות הנפש ו).

כאשר הניסיונות שבים ותוקפים, צריך פשוט לזכור שזה לא מראה על נשמה פחותה ופגומה. להיפך, זוהי הארת פנים והכנה לצמיחה מחודשת. פרשנות מוטעה של הניסיון כפחיתות דרגה, הינה תכסיס מובהק של יצר הרע, ועלינו להיצמד לאמת הפשוטה שתתן לנו כח להתגבר עליו.

* * *

בפרשת השבוע הקודם אנו לומדים על הציווי שנצטוו בני ישראל לשוב ולחנות לפני פי החִירוֹת.

רק עתה הם יצאו ממצרים – ושוב הם נלכדים לכאורה בפח… פרעה עומד וצוחק: "נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר". כח הטומאה שב ומתגבר ביתר שאת לרדוף אחרי בני ישראל.

ואכן עם ישראל עומד נפחד: אולי כל אותה גאולה רוחנית וגשמית שזכו לה, עומדת לרדת לטמיון.

אך לאמיתו של דבר היתה גנוזה בכך טובה נפלאה. שכן חזרה בתשובה מותנית בכך שהאדם יעשה 'תשובת המשקל'. כלומר, שיתנסה פעם נוספת במה שנכשל – ויתגבר על כך. תשובה כזאת מתקנת את העבר באופן נפלא.

אהבת ה' לישראל שהתגלתה בעת יציאת מצרים, זיכתה אותו בניסיון הנוסף הזה שיתקן את כל עברם בשלימות.

מאז עד הלום, כל יציאה מהמֵצרים של הטומאה אל עולם הטהרה מזכה את האדם בניסיונות כאלה ואחרים.

אם רק יבין לאשורן את מהותם האמיתי של מצבים אלו, ישכיל לנצל את הזדמנויות הפז הללו לתיקון העבר, ההווה והעתיד.

(עפ"י לקוטי הלכות, פסח ח-ג)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support