ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > תשובה > ניקוי העצמות…

ניקוי העצמות…

ט״ו בתמוז תשע״ט

אם נתוודה כראוי, נוציא מעצמנו את כל חטאינו שהיצר כה התאמץ להחטיא אותנו בהם, עד שנהיה נקיים וטהורים, נבנה בקרבנו מִשכן לשכינה, וכמובן גם נחסוך מעצמנו את כל העונשים והצרות שנגרמים בעטיים של העבירות; ואדרבא אם נעשה זאת באהבה, נקבל במקום כל עבירה שהתוודינו עליה הרבה מצוות…

ה'סבון' של העצמות

"עוונותיו של אדם הם על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל לב, כז): 'ותהי עוונותם על עצמותם'. וכל עבירה יש לה צירוף אותיות, וכשעובר איזה עבירה – אזי נחקק צירוף רע על עצמותיו… ונוקם בו, כמו שכתוב: 'עוונתיכם הטו אלה' (ירמיה ה, כה); וכתיב: 'תמותת רשע רעה' (תהלים לד, כב).
"וע"י וידוי דברים, יוצא מעצמותיו האותות החקוקים עליהם ונעשה מהם הדיבור של הוידוי. כי הדיבור יוצא מעצמותיו, כמו שכתוב: 'כל עצמותי תאמרנה' " (תהלים לה, י).
(ליקוטי מוהר"ן ח"א ד)

בין כל המצוות שאנו מקיימים בכל יום, מסתתרת מצווה אחת שעם כל חשיבותה ותועלתה הגדולה לבניין הרוחני שלנו, היא שכוחה למדי, דבר שכמובן פוגם בקיום שלה. מעניין גם לציין, שהמצווה הזאת היא מצוות עשה מן התורה, ותופסת מקום מכובד ברשימת המצוות של הרמב"ם, 'ספר החינוך' ועוד.

מצוות חשובה זו היא מצוות הוידוי. מצוה זו מתקשרת אצלנו עם יום הכיפורים, אבל לפי ספר החינוך: "מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות" (שסד).

אנו מקיימים את מצוות הוידוי פעמיים ביום: בסיום חזרת הש"ץ של שחרית ומנחה – בעת אמירת תחנון. יש המוסיפים להתוודות גם בסיום 'קריאת שמע על המיטה' או בעת התבודדות, ומסתבר שכדאי להשקיע בה קצת יותר תשומת לב.

* * *

התורה היא 'דבר השם', המינשר שלו כביכול, שעל ידו נברא העולם, כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו" (תהלים לג, ו), והודות לדבר ה' הזה ממשיך להתקיים העולם, ככתוב: "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" (תהלים קיט, פט).

ובפירוט יתר: רמ"ח (228) איברינו ושס"ה (365) גידינו הם כנגד רמ"ח מצוות 'עשה' שבתורה ושס"ה מצוות 'לא תעשה' שבה, וכשאנחנו מקיימים את התורה, אנחנו מקבלים חִיות רוחנית לאיברינו וגידינו, אבל כשחלילה עוברים על התורה – פוגמים בחיוּת שבהם, כפי שאמר ירמיהו הנביא: "ותהי עוונותם על עצמותם". החטא נחקק בגוף ומתנקם בו, כמו שכתוב בתהילים: "תמותת רשע רעה" – הרעה בעצמה היא זו שמענישה את החוטא.

* * *

אולם יש עצה – וידוי דברים. כשאדם חוזר בתשובה ומתוודה על חטאיו, יוצאים החטאים מהעצמות, שכן הדיבור של המתוודה נובע מבחינה רוחנית מעצמותיו, כמו שכתוב: "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה, י). כך שהחטאים שבעצמות הופכים להיות דיבורים של וידוי.

מובן אפוא מדוע מנסה היצר לבלבל אותנו כל כך בעת הוידוי – שרק לא נחשוב על כך ולא נתבונן במשמעותן של המלים. שהרי אם נתוודה כראוי, נוציא מעצמנו את כל חטאינו שהיצר כה התאמץ להחטיא אותנו בהם, עד שנהיה נקיים וטהורים, לבנות בקרבנו מִשכן לשכינה, וכמובן גם נחסוך מעצמנו את כל העונשים והצרות שנגרמים בעטיים של העבירות; ואדרבא אם נעשה זאת באהבה, נקבל במקום כל עבירה שהתוודינו עליה הרבה מצוות, כמו שאמרו חז"ל שהשב בתשובה מתוך אהבה – נעשות העבירות שלו כזכויות (יומא פו ע"ב).

התיקון הזה, הניקוי והזיכוך מהחטאים, תלוי כמובן באיכותו של הוידוי; ככל שיהיה כנה יותר ומעמיק יותר – גם שחרור העצמות מהפגמים יהיה מושלם יותר. הדרך סלולה לפנינו, אם בכל וידוי שאנחנו ממילא מבצעים, נחשוב יותר, נתבונן יותר, ניטהר ונזדכך יותר מהחטאים, ונזכה לחיים טובים יותר.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support