הקשר שבין חֲנֻכָּה ופוּרִים: מאמר ראשון | מאמר שני

אחר שביארנו בשבועיים האחרונים ב' ביאורים על אודות הקשר הנפלא בין חֲנֻכָּה ופוּרִים, נבוא לבאר בס"ד ביאור שלישי ואחרון, ביאור נפלא מאד שישפוך לנו אור אחר על קדושת החנוכה ופורים.

ולהזכירכם, חברים יקרים:

ביום חמישי הבעל"ט, יום ד' שבט, מתחילים ה"ארבעים יום שקודם לחג" – ארבעים יום לפורים – בהם מתחילים חסידי ברסלב לשפוך את לבם כמים נוכח פני ה', בזעקה גדולה ומרה, שיציל אותנו מקליפת המן עמלק ויזכנו לקדושת מרדכי ואסתר.

ובכן, נבוא לבאר את החידוש המיוחד שיש בחגי חֲנֻכָּה ופוּרִים, מה שאין בכל שאר חגי השנה:

הניסים שאירעו בשני חגים אלו, הם ניסים של 'היפוך' הרעה לטובה!

כולנו מכירים את הפסוק במגילת אסתר: "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, לְהֵעָשׂוֹת,  בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט, א).

והיינו, שלא זו בלבד שניצלו היהודים מגזירת הכליה של המן, אלא "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". "כי לא לבד שלא התגברו הצוררים עליהם, נהפך הדבר מהיפך אל היפך שירדו הצוררים מתכלית גדולתם אל עמקי בור, וישראל עלו משאול תחתית אל רום ההצלחה" (מלבי"ם, שם).

ועל זה הדרך, גם בנס חנוכה, לא זו בלבד שלא עלתה זממם של היוונים להעביר את ישראל על דתם וניצלנו מהם, אלא אף גם עשה לנו הקב"ה ניסים ונפלאות ואירע נס פך השמן, וזכינו לאור החנוכה.

וזה לשון מוהרנ"ת:

"עִקַּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ … עִקַּר הַהוֹדָאָה הוּא עַל יְשׁוּעוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹשֶה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְלִי לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם. וְלֹא דַּי שֶׁאֵין מְרַחֵק אוֹתָנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אַף גַּם בְּעֹצֶם רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים הוּא מְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה, הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת. וְעוֹשֶה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל עֵת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל.

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה ופוּרִים שֶׁמַּזְכִּירִין בְּבִרְכַּת נִסִּים שֶׁהוּא מַה שֶּׁזָּכוּ כְּלָל יִשְרָאֵל לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת יָוָן. וְכֵן הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ שֶׁכֻּלָּם נִתְקַנְּאוּ בְּיִשְרָאֵל וְרָצוּ לְבַטְּלָם מֵעֲבוֹדָתָם, וְהָמָן הָרָשָׁע מֵחֲמַת קִנְאָה זֹאת רָצָה לְכַלּוֹתָם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הָפַךְ מִיָּגוֹן לְשִמְחָה, שֶׁהִפֵּךְ הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ שֶׁלֹּא דַּי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה חַס וְשָׁלוֹם, אַף גַּם זָכִינוּ שֶׁנִּתּוֹסֵף לָנוּ עַל יְדֵי זֶה שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם חֲנֻכָּה ופוּרִים שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְקַבֵּל בָּהֶם הֶאָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת וּלְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַל יְדֵי הַנִּסִּים אֵלּוּ שֶׁהֵם הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְכוּ' וּמִקְרָא מְגִלָּה וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה שֶׁהָיוּ יִשְרָאֵל מְרוּדִים אָז מְאֹד מְאֹד וְהֻשְׁחֲרוּ פְּנֵיהֶם כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה וְכוּ'.  עַתָּה נִתְהַפֵּךְ בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ. וְנִתְהַפֵּךְ מִירִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁזָּכִינוּ לְאוֹר גָּדוֹל כָּזֶה לְמִצְווֹת קְדוֹשׁוֹת וְיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ." (ליקוטי הלכות, נשיאת כפים ד, ז).

וזוהי הארת ימים אלו, אשר עלינו להכניסם – על ידי ריבוי תפילה וזעקה – לעומק מוחנו וליבנו:

שלא זו בלבד שאנו יכולים להינצל מכל הגזירות והנפילות, אלא אנו יכולים אף לעורר רחמי השם יתברך עלינו ש"יהפוך" לנו את הכל לטובה!

וכהמשך דברי מוהרנ"ת שם:

"וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן. שֶׁבְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְלִי לִפֹּל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל יוֹם חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא, בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא מְהַפֵּךְ לָנוּ בְּכָל עֵת הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה" (ליקוטי הלכות, נשיאת כפים ד, ז).

וכבר ידוע שגם כל עוונותיו של האדם, יכולות להפוך לזכויות ממש, וכל הנפילות לעליות. וזהו תכלית ההיפך מהחלישות הדעת והעצבות שמכניס עמלק בלב האדם, שירגיש לאחר ייאוש ויוסיף לשקוע בתאוותיו והבליו. ומרדכי הצדיק מגלה לעומתו שיש סוד – שלא זו בלבד שניצולים מהרע אלא אף גם – מתהפך הכל לטובה!

ויש הרבה מה להרחיב ולהאריך ביסוד גדול ונורא זה, שיכול לעקור מלב האדם את כל העצבות והחלישות הדעת, אך לעת עתה נסתפק בזה.