מתכוננים לפורים… (ב)
י״ט בטבת תש״פ
במאמרנו זה נתייחס בקצרה אל הקשר ההדוק בין 'חנוכה' ל'פורים', למען נבין שבאמת שניהם אחד – כהגדרת מוהרנ"ת: "חנוכה ופורים הם בבחינה אחת" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד,ז) – ונלך מחיל אל חיל, מקדושת חנוכה לקדושת פורים. | מאמר שני.
במאמרנו הקודם ביארנו את הקשר בין חֲנֻכָּה וּפוּרִים, בכך ששניהם הם חגים המאירים לנו את אור השם יתברך בתוך חשכת הגלות.
עתה נעבור מענין לענין באותו ענין, לבאר נקודה נוספת המהווה 'צד השוה' בין שני חגים אלו, והוא: היות שניהם בימות החול!
כִּי חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בִּבְחִינָה אַחַת שֶׁהֵם יָמִים קְדוֹשִׁים מְאֹד בִּימֵי הַחֹל מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲשִיַּת כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם קְדוֹשִׁים בְּמִצְווֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְהַלֵּל בַּחֲנֻכָּה. וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּפוּרִים וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר הַחִדּוּשׁ וְהַפֶּלֶא שֶׁלָּהֶם (ליקוטי הלכות, חול המועד ד, ז).
וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה. בִּכְלָלִיּוּת יִשְרָאֵל שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת מְאֹד וּבִפְרָטִיּוּת גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ הַמַּר מְאֹד שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסֵּבֶל. וְהַרְבֵּה נִשְׁקְעוּ עַל יְדֵי זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוּשׁוֹת שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וְהוֹסִיף לָנוּ בְּרַחֲמָיו אַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּגֹדֶל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם הָעֲצוּמָה וְהַשָּגָתָם הַנּוֹרָאָה הֵם מְאִירִים בָּנוּ וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ כָּל הָרְפוּאוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלֶּה כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה: (ליקוטי הלכות, חול המועד ד, ז).
היות חגים אלו בימות החול, אינו רק דבר צדדי בעלמא, אלא הוא הוא "עיקר החידוש והפלא שלהם," ודבר זה מורה על כוחם של חגים אלו להאיר לנו גם בתוך ימי החולין, ותקופת התרחקותנו מהקודש וקודש הקדשים.
וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה. בִּכְלָלִיּוּת יִשְרָאֵל שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת מְאֹד וּבִפְרָטִיּוּת גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ הַמַּר מְאֹד שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסֵּבֶל. וְהַרְבֵּה נִשְׁקְעוּ עַל יְדֵי זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוּשׁוֹת שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וְהוֹסִיף לָנוּ בְּרַחֲמָיו אַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּגֹדֶל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם הָעֲצוּמָה וְהַשָּגָתָם הַנּוֹרָאָה הֵם מְאִירִים בָּנוּ וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ כָּל הָרְפוּאוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלֶּה כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה: (שם).
זאת ועוד:
עצם היות חגים אלו בימות החול, נותנת לנו כח לקדש את החול, עד שגם אם אנו שקועים בגשמיות ותאוות העולם הזה, ובטרדת המלאכות והפרנסה אשר שם נאחז זוהמת הנחש, יש לנו כח לדחות את הזוהמא ולהיזכר ולהידבק גם שם בהשם יתברך, בכח חגים אלו המאירים בתוך ימי החול.
וזה היה כוונת רבותינו וחכמינו בכך שתיקנו לנו מועדים אלו דווקא בימות החול, ולא גזרו לעשותם חגים גמורים בשמירה ממלאכה וקידוש וכיו"ב. וזאת מפני " שֶׁאַחַר הַחֻרְבָּן שֶׁרָאוּ שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת מְאֹד מְאֹד וְיָדְעוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה נִבְנֶה הַבַּיִת שֵׁנִי לֹא יִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, כִּי יִהְיוּ נִכְנָעִים תַּחַת מַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְגַם סוֹפוֹ לֵחָרֵב. וְהַגָּלוּת יִתְאָרֵךְ מְאֹד בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, עַל כֵּן הוֹסִיפוּ בְּנִפְלְאוֹתֵיהֶם וְקָבְעוּ לָנוּ עוֹד שְׁנַיִם יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים בִּימֵי הַחֹל מַמָּשׁ שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁהֵם מֻתָּרִים בְּכָל הַמְּלָאכוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם קְדוֹשִׁים כָּל כָּךְ. וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ הַלּ"ט מְלָאכוֹת בְּעַצְמָן, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעֲסָקִים שֶׁל מַשָּא וּמַתָּן וְכָל מִינֵי גַּשְׁמִיּוּת וְתַאֲווֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ גַּם שָׁם לִדְחוֹת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה" (שם, ח).
בנוהג שבעולם, רגילים לחלק את ימות השנה לב' סוגים: ימות החול, וימי השבת והמועדים. וגם אם בימי השבת והמועדים שובתים ממלאכה, ויושבים מסובים סביב השולחן ומזמרים זמירות ושירות ותשבחות, ומתעלים ברגשי קדושה וטהרה, הרי שבהגיע ימות החול שוקעים שוב בתוך טרדת החיים, וזוהמת הנחש מתאחז רח"ל במחשבות של גשמיות ויגון ואנחה, עד שמגיע שוב שבת או יו"ט ומתנערים מעט מטרדת וצער ימות החול, ואז מגיעים שוב ימות החול, וחוזר חלילה.
אך בעמדנו עתה בתקופה קדושה זו שבין חנוכה ופורים, עלינו להתחיל להרגיל את עצמנו להזכיר את עצמנו ולדבק מוחנו ולבנו להשם יתברך גם בתוקף 'ימות החול,' בכח ההארה הנפלאה של 'חנוכה ופורים'.
ואין לך הכנעה גדולה מזו לקליפת יוון ועמלק, כי כל עניינם של קליפות אלו הוא לנתק את ימי החול מקדושת השבת והדבקות בהשם יתברך רח"ל. וכמו שאנו רואים בזמננו איך שהקליפות נלחמות לנתק את עסקי החול – פרנסה וכיו"ב – מהקדושה, ולמשוך לתוך רשתם נשמות תמימות, שיסתאבו ויזדהמו בזוהמת הנחש לצורך פרנסה ורדיפת העולם הזה.
וככל שנרגיל את עצמנו – בכח הארת קדושת חנוכה ופורים – לדבק את מחשבתנו ולבנו בהשם יתברך, גם בעת עסקנו בענייני העוה"ז, כך נכניע קליפות אלו, וכל חיינו יהפכו לחטיבה אחת של התקרבות להשם יתברך, אמן.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.