משנת חייו של השרף האלוקי מורינו רבי נתן מברסלב תלמידו של רבינו הקדוש זי"ע, באה לסיומה, כידוע, עם סיום כתיבת ההלכה האחרונה בספרו לקוטי הלכות (הלכות ראש חודש הלכה ז) יומיים לפני הסתלקותו, בחידושיו על המשנה "משקין בית השלחין במועד" (מועד קטן פרק א' משנה א'). אנשי שלומינו מצאו סימוכין לכך, שזו היתה בעצם כל מסכת חייו של רבי נתן. אמון עלי הוראת רבינו הקדוש "עבודתכם תהיה להשקות אילנות" להשקות את היגעים והעייפים (כלשון פי' הרע"ב על המשנה שם), להמשיך חיים לאילנות היבשות, לאלה שהם בבחינת אבודים, אלו החושבים עצמם לחסרי תקווה.

היה זה רמז ברור לסיכום שנות חיים סוערים וגועשים כשטף מים רבים, שרבי נתן דלג עליהם בגבורה עילאית, כאשר בכל העתים והזמנים לא הרפה ממגמת חייו לפרסם שם ה' ית' בעולם ע"י פרסום שם הצדיק והפצת מעיינותיו ועצותיו הקדושות בכל קצוי ופינות תבל. את כל זה הביע בהלכה זו שכתבה בתמצית דם נפשו, כפי שמעיד תלמידו הנאמן רבי נחמן מטולטשין. ובודאי יש בכך רמז שקוף, אם לא צוואה ברורה לדורות הבאים.

דורשי רשומות מצאו עוד רמז לכך שיום הולדתו של רבי נתן חל בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות. שהוא עת הצמיחה והפריחה והלבלוב, והעלאת השרף באילנות (רש"י ר"ה י"ד.), כלומר, להאיר את הנקודות הטובות שכמעט ואינן נראות, שרק החלה חניטתם ב"האדם עץ השדה", ועל ידי כך להעלותם לזכות (תורה רפ"ב).

"נתינה", השפעה והשקאה, זו היתה כל מסכת חייו של רבי "נתן". וכאן מתגלה לעינינו הפלא הגדול כיצד באיש אחד התמזגו שתי תכונות סותרות לכאורה; מחד ביטול מוחלט של כל עצמיותו עד כדי אפסיות, כעדות רבינו הקדוש עליו, ומאידך נתינה והשפעה לדורו ולדורות עולם. הוא האיש אשר בנה ויסד, טיפח ושכלל את חסידות ברסלב לדורותיה המתנוססת זה מאתיים שנה מהמסד ועד הטפחות, כידוע לכל מי שאך דורך על מפתנה של ברסלב, שרבינו הקדוש ורבי נתן דבוקים ואחודים זה בזה כאש בפתילה ללא אפשרות להפריד ביניהם.

כאן מואר לעינינו אותו פלא שהטביע הקדוש ברוך הוא ביסוד הבריאה בכללותה, שדווקא הביטול המוחלט של הגרעין באדמה הוא המקור והכוח לצמיחה ופריחה. כלומר שדווקא התבטלותו המוחלטת של רבי נתן לרבינו, היא היא מקורה של ההשפעה והנתינה הבלתי נדלית.

כל מכמני האוצרות האדירים של רבינו הונחלו לנו על ידי רבי נתן, לא נגרע ולא נעלם מהם דבר. כל דבריו, תורותיו, שיחותיו וסיפוריו של רבינו מאירים, מזהירים ושמחים כביום נתינתם. לכל האור הגדול הזה זכינו רק באמצעות ביטולו המוחלט של רבי נתן לרבינו, כביטולה של הלבנה לחמה המאירה לארץ ולדרים עליה, כי "מאן דאיהו זעיר איהו רב" אומר הזוהר הקדוש. ורק הוא יכול להעביר את הדברים הקדושים ככתבם וכלשונם ללא ויתור על קוצו של יוד וללא כל תוספת.

כבר בתחילת התקרבותו סמך עליו רבינו הקדוש את ידיו שיהיה דולה ומשקה מתורתו לרבים כבר בתחילת התקרבותו והתבטלותו. ואמר רבינו לאנשיו: "צריכים אתם להודות לו [לרבי נתן] כי אילולא הוא לא היה נשאר ממני אפילו "עלה" אחד לגניזה", בדרך כלל מקומם של "עלי השמות" הם גניזה וקבורה. אך רבי נתן הפיח בהם טל תחיה, והעלה "עלים" ופרחים, ציצים ושושנים, ונתן בים דרך, במעיינו של הנחל נובע בשמונת כרכי ליקוטי ההלכות, והעלה שעשועים אשר מימות עולם לא עלו בתפילותיו הנוראות, והעשירנו ב"עלים לתרופה", והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה להחיות הנפשות עד היום הזה.

מרגלא בפיו של הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל בשם אנ"ש הקדמונים: שמכל תלמידי רבינו, ביניהם גדולים וצדיקים ומקובלים ובעלי קבלה מעשית כידוע, היה רבי נתן היחיד שהיה מסוגל להמשיך את אורו של רבינו לנצח. וזאת עקב ביטולו המוחלט שהיה מיוחד בזה יותר מכולם, כלשונו של הגאון מטשעהרין: "כי ממש היה דבוק ומקושר אליו בהתקשרות ודבקות אמתי, במסירות נפש ובביטול הרגשות עצמו לגמרי לגמרי." וכאן טמון כח ההתחדשות והצמיחה הבא לאחר הכיליון והביטול המוחלט, כגרעין המצמיח אילנות ופירות נאים ליהנות בהם בני אדם ולהחיות נפש כל חי.

נראה, כי בכוח מיוחד זה השכיל רבי נתן להפוך את האתרא קדישא, מקום הציון הקדוש למקום שוקק חיים שאין כמוהו גם בין החיים עד שהמקום הפך לתל תלפיות ומקור חיות לאלפים ורבבות מישראל, לכל סוגי הנפשות, הן במשך כל ימות השנה ובמיוחד בימי "ראש השנה", תחילת צמיחת השנה שאז מתקבצים אליו ברננה כל סוגי הנפשות בבחינת "אריתי מורי עם בשמי". כי דווקא קברו הקדוש, המסמל בדרך כלל מיתה והתבטלות, הוא מקור לחיים באופן נפלא שלא נמצא כמותו, וממנו נמשך חיים לכל הנפשות, ביניהם צמאות וחלושות, לכל השנה כולה.

ולכן גם חל יום פטירתו בעשרה בטבת יום ההילולא של "עזרא הסופר" שכשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל וייסדה (סוכה כ.). והקים את ממלכת ישראל בעת ירידה קשה. כך גם רבי נתן הסופר הגדול של רבינו, הנחילנו מעיינות של תורה ותפילה ודעת אלקים להחיותנו כהיום הזה בתכלית ירידת ושפלות הדורות.

ומהגרעין הנפלא הזה גדלים וצומחים אילנות נושאי פירות ופירי פירות נאים ומתוקים אשר מעלים את "השרף" באילנות עד ביאת המשיח.