מקינות לתיקון…
י״ד באב תשע״ט
אם אתה לוקח איתך את היללה הזאת למקום הנכון, לזמן הנכון, לפינת ההתבודדות, לשעת החצות, לבין המצרים – ושם אתה שופך אותה לפני ה' – הרגת את היצר, ובמקום להזין אותו עם היללה, הזנת בה את כוחות הקדושה, הוספת ספסלים לבית מדרשם של 'אבלי ציון וירושלים', ובכך מנעת את בכי השכינה וזכית לנחמה. (בין המצרים)
כיצד הופכות הקינות לתיקון?
זה עתה נכנסנו לתקופת 'בין המצרים'; 21 יום של אבל וצער. תקופה זו אינה אהובה במיוחד, שכן מי אוהב להתאבל? אך שימו לב: ימים אלו אינם ימים של צער; הם ימים שבהם מנקזים את הצער החוצה. הצער קיים תמיד, אך מתעלמים ממנו; בימים אלה אין מתעלמים ממנו, אלא נותנים לו ביטוי.
וכך היה אומר מוהרנ"ת: "אינני יכול לקרר את לבי, אלא רק בין המצרים ובתשעה באב בעת הקינות, ובתיקון חצות כל השנה" (כוכבי אור, שיחות וסיפורים, כו).
שכן מה מרגיע את הלב יותר מאשר לפרוק את מה שמעיק עליו?
* * *
הצער והבכי אינם דבר שצריך ליצור אותו, הם קיימים, ובגדול. הכל מקוננים. לא תמצא כמעט אחד שאינו מקונן. אחד על מצבו הכספי הקשה, השני על לבו האטום והרדום; פלוני מתאבל על הבלבול הנוראי ששורר במוחו, ואלמוני מבכה את הרגשות הקדושות שבערו בלבו בימי הבחרות ושככו אי-שם במנהרת הזמן, ואילו פלמוני מצטער על ברכות הנהנין שהוא גורס במהירות מדי יום.
בקיצור, הכל מקוננים. אתם יודעים אולי למה? תשמעו סיפור:
"כי יש שני ציפורים, אחד זכר ואחת נקבה. והם רק זוג אחד בעולם. ונאבדה הנקבה, והוא הולך ומחפש אותה, והיא מחפשת אותו. והיו מחפשים הרבה זה את זה, עד שנתעו. וראו שאינם יכולים למצוא אחד את חברו, ונשארו עומדים" (סיפורי מעשיות, מעשה משבעה קבצנים).
ישנו רק זוג אחד בעולם: הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל. 'ונאבדה הנקבה'; הלכנו לאיבוד, תעינו ואבדנו. 'והיא מחפשת אותו'; כולנו מחפשים קורטוב של קרבת אלוקים, "על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי, ביקשתיו ולא מצאתיו".
'והיו מחפשים הרבה זה את זה, עד שנתעו' – "כי השתי ציפורים שנתעו זה מזה, מרמזים על גלות השכינה. שעל זה נאמר: 'כציפור נודדת מן קינה' – שהיא השכינה – 'כן איש נודד ממקומו', שהוא קודשא בריך הוא, כמובא בתיקוני זוהר. כי בזמן שבית המקדש היה קיים על מכונו, היו שני הכרובים פנים בפנים; ואחר החורבן, היו בהחזרת פנים" (ליקוטי הלכות, נדרים ג, כה).
"וכשמגיע הלילה, אזי אלו הזוג ציפורים מתחילים כל אחד ואחד ליילל בקול יללה גדולה מאד, כי כל אחד מיילל על זוגו" (סיפורי מעשיות, שם).
ומה קרה עם תושבי המדינות הסמוכות לאותם הציפורים? "כשמגיע הלילה, אין יכולים לישון. כי כשנעשה לילה, אזי מתחילים הכל ליילל בקול יללה, אנשים ונשים וטף; אם היה מונח שם אבן – היה נימוח. כי בלילה הם שומעים קול יללה מאד, ומחמת זה כולם מייללים, אנשים ונשים" (שם).
זוהי הסיבה ליללה הגדולה של ליל הגלות; הציפורים בוכות ומייללות מרוב געגועים, והן מדביקות בבכיין ויללתן את הכל.
* * *
השאלה היא רק, כיצד ועל מה אתה מקונן? אם אתה בוחר לקונן כל היום על מצבך הקשה, הגשמי או אפילו הרוחני – אתה פותח פתח לקליפה הידועה – 'לילית' הנקראת על שם היללה – להיאחז בך. היא כל כולה יללה, והיא יודעת היטב איך לנצל את היללה שלך ולהפוך אותה לעצבות, חלישות הדעת ורפיון ידיים, יללה המביאה בסופו של דבר לניתוק גמור של הברית בינינו לבין ה' רח"ל (ליקוטי מוהר"ן, רה).
אבל אם אתה בוחר לנצל את בין המצרים / חצות הלילה" / שעת ה"התבודדות", ליילל אז לפני ה' ולספר לפניו כמה קשה לך, כמה מר לך – הרי שלא רק אינך הורס, אלא אתה 'בונה' ומתקן. ה"קינות" שלך הופכות ל"תיקון". (ליקוטי מוהר"ן, רמז).
היללה הקיימת בתוך לבנו, כשהיא לא באה לידי ביטוי נכון, הריהי מזינה את הטומאה. 'נחש עפר לחמו' – העפרורית שהיא העצבות, מזינה את יצר הרע ונותנת לו כח להפיל אותנו ברשתו.
אך אם אתה לוקח איתך את היללה הזאת למקום הנכון, לזמן הנכון, לפינת ההתבודדות, לשעת החצות, לבין המצרים – ושם אתה שופך אותה לפני ה' – הרגת את היצר, ובמקום להזין אותו עם היללה, הזנת בה את כוחות הקדושה, הוספת ספסלים לבית מדרשם של 'אבלי ציון וירושלים', ובכך מנעת את בכי השכינה וזכית לנחמה.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.