מכתב מרבינו
ו׳ בתמוז תשע״ט
הרבה פעמים מנסים מלמעלה את האדם, ואין מניחים אותו לבוא לגדלות הדעת, לאור וחשק בעבודת השי״ת, ואז נדמה לו שמרחיקים אותו, ומתייאש בליבו שמא אין לו חלק בעבודת ה', או באיזה עניין פרטי בעבודת ה', אך האמת הוא שכך הוא הדרך שמנסים אותו, על ידי שנופל לקטנות. (התחזקות)
צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם, והבן הדבר היטב, כי על כל אדם שרוצה להיכנס בעבודת השם ואפילו הקטן שבקטנים, בהכרח שיעבור עליו עליות וירידות בלי מספר, וכמה מיני נפילות והשלכות, כי לפעמים יש שמפילין אחד בכוונה מעבודת השם. ועל כל זה צריכין התחזקות גדול בלי שיעור, וכמבואר מזה קצת למעלה. וכמה פעמים הוא צריך להתחזק ולהתאחז עצמו רק בדרך עקשנות, וצריכין עקשנות גדול מאד מאד בזה, וזכור דבר זה היטב כי תצטרך לזה מאד.
(משיבת נפש ל"א, על פי ליקוטי מוהר״ן תנינא סי׳ מ״ח)
האיגרת
סימן זה בליקוטי מוהר"ן, מכונה בפי אנ״ש בשם "איגרת", משום שרבינו ז״ל, רבי נחמן מברסלב, אמרו בלשון נוכח ככותב איגרת לחברו. ועיין בפנים באריכות לשונו הנעימה, כי כלולים בו יסודות ההתחזקות בלשון פשוטה, ומזה למדים אנו את גודל הנחיצות לקבל עלינו לימודי ההתחזקות, כמו שמזהיר שם רבינו: "זכור דבר זה היטב כי תצטרך לזה מאוד".
[מחמת שבאיגרת זו נכללים כמה וכמה עצות של התחזקות, הרי שבספר משיבת נפש נחלקת איגרת זו לכמה סעיפים מסימן ל״א עד ל״ח. במאמר זה נבאר בע״ה את הסעיפים ל״א ול״ב].
הנה יש ב' אופנים בלימודי ההתחזקות. יש לימודים המחזקים את האדם איך לא ליפול לחלישות הדעת ואיך לשמח עצמו תמיד. ויש לימודים כדוגמת סעיף זה, המלמדים איך להמשיך בעבודת ה' ולעשות מה שצריך, גם כאשר הוא נופל ורואה ש"לא הולך לו".
יש זמנים שאי אפשר לבוא לגדלות
כי הרבה פעמים מנסים מלמעלה את האדם, ואין מניחים אותו לבוא לגדלות הדעת, לאור וחשק בעבודת השי״ת, ואז נדמה לו שמרחיקים אותו, ומתייאש בליבו שמא אין לו חלק בעבודת ה', או באיזה עניין פרטי בעבודת ה', אך האמת הוא שכך הוא הדרך שמנסים אותו, על ידי שנופל לקטנות.
ודבר זה צריך מאוד לשנן שיש זמנים שאי אפשר לבוא לגדלות. אך בכל זאת צריך לדעת שתמיד בכל מצב נשאר לאדם איזה נקודה קטנה של דעת, שבפנימיות לבבו יודע הוא את האמת, שהעיקר הוא השי״ת וצריך לעבדו, אלא מחמת שרואה, שאין לבו נמשך להשי״ת, או שרואה שנופל ואינו מצליח לקום, על כן הוא מתרגל באותו זמן להתעצל בעבודת ה', ולילך אחר רגשות ליבו המחלישים דעתו.
צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה׳
ובזה מחזקנו רביז״ל באיגרת זו, שדווקא בזמנים אלו צריך להתחזק ביותר וללכת אחר נקודת הדעת האחרונה שעדיין נשארה לו, אשר שם הוא יודע את האמת, וללכת אחרי נקודת אמת זו בעקשנות גדולה ביותר, אפילו שאינו מבין ויודע באותו רגע על מה ולמה צריך להתפלל וללמוד או לשמור עצמו מעבירות ונסיונות ר״ל, כי בזמן קטנות צריך להתחזק ביותר בעקשנות, כתינוק המתעקש על דבר מסויים, אף שכבר שוכח למה, ואינו מוכן להתפשר. כי אף שהעקשנות היא מדה גרועה ומגונה אשר שורשה בגאווה, שרוצה להוציא לפועל בחזקה את כל מה שעולה ברצונו, בכל זאת בקדושה העקשנות היא הכרחית ביותר, כי אדם צריך שתהיה לו גאווה דקדושה, להתעקש ולעמוד על שלו, גם כאשר אין לו כח ואין חיות ורוח חיים.
וכך צריך לקבוע לעצמו הנהגה של ההתבודדות יום יום, וכמו שהזהיר על זה רביז״ל, שנקפיד להתבודד יום יום גם כאשר אין דיבורים בפיו ואין רצון בלב. וכן בקביעת שיעורים בתורה, אשר רביז״ל אמר שכל הקובע עצמו ללמוד יום יום איזה קביעות בתורה יהיה מה שיהיה חוק ולא יעבור, בוודאי יצא מכל העבירות, אפילו האנשים הרחוקים ביותר (כמובא בשיחות הר"ן י"ט ומבואר באריכות בלקוטי הלכות בציעת הפת ה'), וכן בתפילה אמר רביז״ל (שיחות הר"ן ע"ד) שיתעקש להתפלל בהתלהבות כאילו יש לו באמת התלהבות, וכעין מה שרואים שאדם מכריח עצמו לכעוס, וכמו שכתוב "רגזו ואל תחטאו". ועצה זו של העקשנות הוא ההתחזקות הגדולה ביותר, משום שעיקר הירידה היא כאשר אדם נופל בדעתו משום שרואה שאין לו חשק לעבודת ה', ולכן צריך לדעת יסוד זה, והוא: שמוכרחים לעבור הרבה פעמים מצבים של קטנות, וכך הוא הדרך. ואין זה מחמת שרוצים להרחיק אותו ח"ו, אדרבא מנסים אותו, כי רוצים ממנו שיגלה כח של עקשנות לעשות את שלו, ויהי מה, העיקר לא לעזוב את הקדושה, וזהו בעצמו העצה של "המתן", שמתעקש לא לעזוב הפתח של הקדושה, מחמת שרואה שאינו יכול, אלא עושה מה שאפשר בריבוי התחלות.
שובו בנים שובבי״ם
ובפרט עתה בימי השובבי״ם (השבועות בשנה בהם קוראים את הפרשיות בחומש שמות, מפרשת שמות ועד משפטים. שובבי"ם, ראשי תיבות: ש'מות, ו'ארא, ב'א, ב'שלח, י'תרו ומ'שפטים), והרבה הולכים נבוכים ואינם יודעים מה צריך לעשות בשביל לשוב בתשובה, אך האמת שכל אחד יודע מה שצריך לתקן, אלא שאפילו אינו מתחיל להתקדם בעבודת ה' משום שנדמה לו שאינו יכול, ולכן צריך בעיקר להתעורר להיות עקשן גדול, לא לעזוב לעולם שום עבודה בעבודת ה', ואפילו אם יפול ח"ו, יהיה עקשן להתחיל שוב ושוב, ובזה בעצמו פועל תיקונים נפלאים למעלה, הגם שנדמה לו שאינו פועל.
ודע, שכל אלו הנפילות והירידות והבלבולים וכו' צריכים בהכרח לעבור בהם קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וכל הצדיקים והיראים האמתיים עברו בכל זה, (משיבת נפש ל"ב, שם).
כי המניעה הגדולה להתעקש, הוא שנדמה שרק עליו עובר כל כך, ולכן נדמה שאין לו הכח להתחיל בעקשנות, ולזה מחדד לנו רביז״ל ידיעה חשובה בלשון של 'איגרת' – "ודע".
כי צריכים היטב לדעת את העניין הזה, שגם על כל הצדיקים עבר את כל זה, ורק כך הוא הדרך. ובזה יתחזק בעקשנות להתחיל הרבה התחלות ולהיאחז בכל כוחו בתורת ההתחזקות. וגם אם עדיין עובר עליו, הרי הוא ממתין עד שילך בקלות, אבל בנתיים עושה מה שאפשר ומה שיש ביכלתו, העיקר לא לעזוב. יהיה מה שיהיה, הוא לא יבין שום רמז וסימן כסימן של התרחקות, כי ידע היטב שכל הצדיקים והיראים גם הלכו בדרך הזו.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…