ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > פסח > מי כעמך ישראל

מי כעמך ישראל

י״ד בסיון תשע״ט

הנה יצאנו מקדושת הפורים, לתוספת קדושת ההכנות לפסח. אולם, בזמן הזה, כאשר אנחנו טרודים בטרדת הנקיונות וההכנות לפסח, מן הראוי לשים לב שלא להזניח את הילדים ואת חינוכם. להיפך, יש לשתף גם אותם בהכנות הנפלאות לחג הפסח, גם אם לא תמיד זה קל. (חנוך לנער)

ברצוני לזכות הפעם את הקוראים הנכבדים בסיפור נפלא על מרן בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, אותו שמעתי מבן חתנו של החפץ חיים, ששמע זאת מאביו, חתנו של החפץ חיים.

מעשה שהיה כך היה: כידוע, כשהיה החפץ חיים שומע על איזו עיירה שהיה צריך לעשות בה איזה תיקון בעניני הדת, לא היה החפץ חיים מביט על גילו המבוגר אלא היה אוזר מתניו ונוסע למקום ולא היה נח ולא היה שוקט עד שתיקן מה שהיה צריך לתקן. באחת הפעמים כשהגיע לעיירה מסויימת לצורך תיקון וחיזוק עניני הדת, היתה השעה מאוחרת, ולא היה אפשר להיכנס לא לרב העיירה ולא לעסקני העיירה, שעל כן שם החפץ חיים פעמיו לכיוון בית המדרש בעיירה, במטרה ללמוד עד שיוכל להפגש עם הרב ולטפל בנושא אשר למטרתו הגיע.

כשנכנס החפץ חיים לבית הכנסת מצאו כשהוא ריק מאדם, ורק מעזרת נשים שמע החפץ חיים קול תפילה חרישית. משהטה החפץ חיים את אזנו לקול התפילה, שמע והנה אשה יושבת ומתפללת לקב"ה על צרותיהם של עם ישראל ותוך כדי תפילתה פתחה האשה את פיה בחכמה, ואמרה: רבונו של עולם! אתה, רבונו של עולם, ואנחנו, עם ישראל, עשינו עיסקה. אתה קיבלת אותנו לעם, וקרבתנו לעבודתך ואילו אנחנו קיבלנו את מרותך ומלכותך עלינו. והנה, אנחנו וודאי עשינו עיסקה טובה. יש לנו מלך-אבא כל כך מסור, שאין גבול לרחמיו וטובותיו. אבל, אני חושבת שגם אתה, רבונו של עולם, גם כן אינך מתחרט על העיסקה שעשית עמנו. שהרי אמור, וכי יש אומה שכל כך שמחה לעשות רצונך בשמחה ובלב שלם כמו אנחנו? והתחילה לשטוח בקשות להקב"ה שירחם על עם ישראל ויוציאנו מהגלות, החפץ חיים התרגש מאוד לשמוע מלים כה תמימות מעזרת הנשים והתפעל מכך מאוד.

כשאנו עומדים בימים אלו שבין יום הפורים, לחג המצות, מתאים מאוד לספר את הסיפור הזה. כל אחד זכה בימי הפורים הקדושים לקבל עול מלכות שמים בשמחה, לשלוח מנות איש לרעהו, לחזק את ה'בין אדם לחבירו' ולהרבות במתנות לאביונים שכל זה ודאי הביא לכל אחד מאיתנו עליה גדולה ברוחניות, ומיד אחרי פורים אנו הולכים מחיל אל חיל לקראת חג המצות, ובכל בית מורגשת התחושה של חיבוב המצוות ע"י הכנת הבית ונקיונו, לחפש ולבקש בכל פינה ופינה מחשש חמץ, ואף אחד אינו חוסך כל טירחא מעצמו ובלבד לזכות להכנס לחג המצות בכשרות באמת. ממש, מי כעמך ישראל? אין ספק שכל זכויות אלו של עם ישראל נכללות בדבריה התמימים של אותה אשה חכמה.

אלא, שמה שנחוץ לנו הוא שלא לשכוח את מצות החינוך גם בימים אלו.

בבתים רבים, מרוב דאגת ההכנות לפסח, מזניחים אולי מעט את הילדים. רוצים לנקות, א"כ שולחים הילדים לגינה… ומה הולך בגינה? עם מי הם מסתובבים? ומה הם עושים? על זה אין חושבים.

אולם אם חכמה יודעת לנצל גם את הימים האלו לחינוך. אדרבה, במקום לראות בילדים "מטרד" ח"ו, אפשר לשתף אותם בהכנות לחג. משתפים אותם – לפי השגתם – בנקיון, אפשר לתת להם איזו פינה או משחקים מסוימים לנקות במטלית לחה וכדומה, ותוך כדי העבודה להסביר להם מה זה פסח, כמה צריך ליזהר מחמץ וכדומה. וגם כאשר אין ברירה, וצריך לשלוח אותם החוצה, הרי שיש לפקח ולהשגיח עליהם.

אמנם, בזמנים הטרודים של ערב פסח זה דורש אולי מאמצים לא מעטים, אבל זה שוה, ומאמץ זה יוסיף ללא ספק לזכויות שצובר עם ישראל בימים גדולים אלו.

ואכן… מי כעמך ישראל…

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support