מחפש בנרות

כ״ט בסיון תשע״ט

הרי לנו לקח חשוב: כל מצווה היא נר, וכשם שלאורו של נר פשוט וזול אפשר לחפש ולמצוא אוצרות נדירים ויקרים, כך בכל מצווה ומצווה, אפילו כזו שנראית קלה וקטנה, ואף נעשתה בלי תשומת הלב וכוונה ראויה – אפשר לחפש לאורה בגנזי המלך ולמצוא אוצרות שאין לשער כלל.

"דע כי כל מצוה ומצוה שעושין נעשה ממנה נר אחד. כשנסתלק האדם – אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאוד בעיני השם יתברך – אזי נותן לה…שיחפש ויקח לו מה שירצה בגנזי המלך… וזהו תכלית כל תענוגי עולם הבא.
"ולחיפוש צריכין נרות… והנרות נעשין מן המצוות… אבל יש צדיק שממית עצמו בחייו, וגם בעודו בחיים היא מחפש בגנזי אביו".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, רעה)

דלת הברזל הכבדה נפתחת אט-אט, ולנגד עיניו של בן המלך הרועד מהתרגשות מתגלה במלוא הדרו המקום שאליו הוא ציפה וקיווה להגיע כל ימי חייו – חדר האוצרות של אביו.

באולם ענק מסודרים ביד-אמן אלפי אוצרות ושכיות חמדה, אולם בן המלך אינו מסתנוור מיופים של האוצרות, אלא פוסע בצעדים בוטחים אל תוך האולם. הוא ממשיך לחפש, ולפתע מתגלה לו דלת סודית שמובילה לאולם נוסף ובו אוצרות יקרים שבעתיים.

כך הוא ממשיך לחפש ולמצוא אוצרות נפלאים, עד… שנחה עינו על חבילות הנרות שהכין לעצמו… כן… זהו… הנר האחרון עומד להיגמר… זה סוף החיפוש.

אתם מוזמנים להמשיך בתיאור הציורי הזה כיד הדמיון הטובה עליכם, אבל במחשבה שנייה אתם בוודאי תמהים: המשל יפה, אבל מה הנמשל? מה פירוש לחפש בגנזי המלך? ומדוע דווקא זהו השכר הגדול ביותר? מה המשמעות של הנרות הנעשים מן המצוות? ובכלל, מה בא כל זה ללמדנו?

* * *

"העולם הבא, אין בו לא אכילה ולא שתיה… אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", כך תיארו לנו חז"ל (ברכות יז ע"א) את השכר שאנו מצפים לו. לאמור, שבעולם הבא נשיג ונדע ונבין ונכיר את דרכי ה' שעל ידן נדבקים בו, "שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא", כלשונו של הרמח"ל ב'מסילת ישרים' פרק א'.

בית גנזיו של המלך מלא באוצרות של ידיעה והכרה בגדולתו וגבורתו של הקב"ה, כל שבריר ידיעה כזו הוא תענוג עילאי. אבל הצדיקים אינם מסתפקים בכך, וכשם שבחייהם השתדלו תמיד לעבוד את ה' בכל יום ביתר שאת וביתר עוז מהיום הקודם, כך אחרי הסתלקותם הם מחפשים ומבקשים תמיד אחר הכרה וידיעה מעמיקה יותר ובהירה יותר, כך שהם מצליחים למצוא אוצרות חכמה ודעת שעדיין לא התגלו מעולם, כי לבית האוצרות של הקב"ה באמת אין גבול.

* * *

לאוצרותיו של המלך, כאמור, אין גבול. אולם, לחיפוש באוצרות יש גבול – כל עוד ה"נרות" דולקים. המהר"ל כותב על הפסוק "נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג), שהתורה היא אמנם אור גדול, אבל רק המצווה היא הנר – הכלי שבאמצעותו אוחזים באור הזה ומשתמשים בו.

להשיג את גדולת ה' זה אור כל כך נשגב ונעלה, עד שהנשמה איננה יכולה לאחוז בו רק באמצעות המצוות שעשתה במשך חייה בעולם הזה, כי הן הן ה'נרות' – הכלים שבאמצעותם ניתן להתחבר אל האור הגדול.

זה בעצם מה שמגביל את החיפוש והגילוי של העומק שלפנים מהעומק, כי אין הנשמה יכולה להשיג ולקבל אלא לפי מידת הכלים-הנרות שהכינה בעולם הזה.

* * *

הרי לנו לקח חשוב ממשל זה: כל מצווה היא נר, וכשם שלאורו של נר פשוט וזול אפשר לחפש ולמצוא אוצרות נדירים ויקרים, כך בכל מצווה ומצווה, אפילו כזו שנראית קלה וקטנה, ואף נעשתה בלי תשומת הלב וכוונה ראויה – אפשר לחפש לאורה בגנזי המלך ולמצוא אוצרות שאין לשער כלל.

לחטוף מצוות ועוד מצוות, כי "היום לעשותם" (עירובין כב, ע"א)…

זה נוגע לכל אחד מאיתנו, אמנם רבינו מתייחס לכאורה רק אל "נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני ה' יתברך", אבל רבי נתן כבר לימד אותנו באינספור מקומות, שכל דברי רבינו מתייחסים לכל אחד ואחד, מהגדול ביותר עד הקטן ביותר. כך נראה בעליל גם בתפילה שחיבר רבי נתן על המאמר הזה, שבה הוא מלמד גם אותנו לבקש ולהתחנן שנזכה לעשות מצוות רבות שלאורן נזכה לחפש בגנזי המלך.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support