מה מחפש עמלק?

ה׳ באב תשע״ט

עמלק מבקש להחלישנו ולהפילנו ליאוש, מתוך ידיעה שאם נתייאש אנחנו כבר בידיו. אבל כאשר אנחנו, בניו הראשונים של הבורא הנקראים "ביכורים להשם", אוחזים בכוח האמונה שהשם הוא ראשון והוא אחרון ובכוחו לחדש את הבריאה כרצונו בכל רגע ורגע ואף לחדש את נפשנו, רוחנו ונשמתנו בכל רגע ורגע, נוכל לו לעמלק וננצח את ארסו (פורים)

עתה, כשפורים דופק על דלתנו, בטרם תיפתח הדלת והוא יפסע אל תוך חיינו, זה הזמן להכין את הלבבות ולשאול: כיצד בולמים את עמלק מלהפר את שמחת חגנו?

התשובה טמונה בשאלה נוספת – מה הכי הכי חותר עמלק להשיג? אם נדע את התשובה לשאלה זו, או אז נדע להישמר מכל משמר לא לספק לו את מבוקשו..

מה ישמח את ראש עדת הקליפות יותר מכל? מה "יעשה לו את זה"? יגרום לו להרגיש שגרף את הקופה כולה?

עברות? ביטול תורה? שמא ניאוף? לשון הרע? תחת אילו מאלו הוא פורש את רשתו להפילנו ולהפר את שמחת פורים עבורנו?

התשובה היא שעמלק מחפש דבר אחד. כשזה יהיה בידו, כל הקופה תשתלשל אל תוך כפיו הטמאות. עמלק מחפש חלישות הדעת!

גדולי ישראל אמרו "עצבות אינה עברה, כלל וכלל לא, אך מה שעצבות יכולה לעשות לאדם אף עברה לא יכולה לעשות לו זאת"

עמלק יודע שמה שחלישות הדעת סמויה ודקה מן הדקה שחודרת ללב היהודי יכולה לעשות, שווה לו יותר מכל עברה שיש בעקבותיה אמונה בכוח התשובה. כאשר נתפס הלב במחשבות רעות מחלישות ומרוקנות, הדרך אל האור כבר חסומה. יודע אותו טמא כי כשחלישות הדעת מכה בלב הוא כבר לא צריך לעשות יותר כלום, רק לחכות, כי לא יאוחר הזמן והאדם ייפול לידיו כפרי מרוסק לעבור בהן את המעיכה אחרונה… על כן הוא מחפש את העייף והיגע – זה שנפל כבר ברשתו רשת חלישות הדעת.

ארס מחשבותיו הרעות, המייאשות והממיתות מחפש פתח אל הלב היהודי להחדיר בו חלישות הדעת ולסתום עבורו את דרך התשובה. גם הוא קרא את הכתוב בקוהלת "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אך בעוד בוקע קולו של רבי נחמן אל מול "החוטא" וקורא למולו"אין ייאוש בעולם כלל ואם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן" קורא הוא כנגדו "נחשל, עייף ויגע זה מה שאתה. התייאש לך … התבייש לך…"

אך השם לא יעזבנו בידו… אם הוא אוחז במפתח הגנבים שבכוחו לשלול מאיתנו את שמחת חיינו, אנו יודעים על קיומו של מפתח שיודע לפתוח אף את הכספת הכי טמאה שבאמתחתו ולהציל מתוכה את כל הלבבות השבויים בה.

בידינו מפתח האמונה!

האמונה כי למרות הכל ואף על פי כן אנחנו בניו של המלך היחיד, ולנו שמור מקום מיוחד אצלו. לא משנה מה נעשה ועד כמה נתעה ונטעה לנו, בניו, יש פתח סתרים המוביל ישירות אל רחמיו הגלויים. עלינו לא יכול לפעול כוח הייאוש כל עוד לא שכחנו את הדרך אל פתח הסתרים – דרך האמונה! ועל דרך זו לא דרכה ולא תדרוך לעולם רגל עמלק המזנבת אחרינו.

ולבטח תשאלו: וכי מה הוא כוחה של האמונה אל מול מפלצת מוצצת כוח שכזו, מנטרלת משמחה ומועכת את הלב תחת מכבש של ייאוש ומחשבות ממיתות ומחלישות? הכיצד תעמוד האמונה אל מול כוח ארס הטומאה?

ב"הורדת הידיים" הזו בין כוח האמונה לכוחו של עמלק, המנצח הוא מי שהיה כאן קודם. זה ששואב כוח משורש קדום ושורשי יותר הוא החזק מבין השניים.

אז מי היה כאן קודם?

אמנם עמלק נקרא "ראשית" ככתוב "ראשית גויים עמלק", וכוחו להחליש את דעת ישראל נמשך קודם בריאת העולם (מהחלל הפנוי שקדם לבריאת העולם) ואחיזתו בכוח השפעת הרוע שורשית ועתיקה.

אך, השם יתברך קדם לכל! ככתוב "אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון", ועל כן כאשר אנחנו, בניו הראשונים הנקראים "בכורים להשם", אוחזים בכוח האמונה שהשם הוא ראשון והוא אחרון ובכוחו לחדש את הבריאה כרצונו בכל רגע ורגע ואף לחדש את נפשנו, רוחנו ונשמתנו בכל רגע ורגע, נוכל לו לעמלק וננצח את ארסו.

ואומר רבי נתן בהלכות תפילין  "ועל כן ישראל בכוח אמונתם בהשם יתברך שקדם לכל, הם עוברים על כל החכמות והכפירות והאפיקורסות (הממיתים את רוח האדם מעייפים ומייגעים את כוחו) הבאים מחלל הפנוי. ועל כן ישראל באמת הם בכורים כמו שכתוב "בני בכורי ישראל" וכן יעקב לקח הבכורה מעשיו, ועל כן על ידי אמונה מכניעים קליפת המן עמלק… וזוכים לשמחה!"

יהי רצון שנזכה לכוח האמונה ובכוחה נזכה לשמחה שלמה בפורים לבלי לתת לעמלק להפר את שמחתנו ואת אהבתנו עם השם.

Page Reader