מה אומרת לנו הספירה?

"החרפות והבזיונות שוברין לבו של אדם; והתקון הוא, על ידי שמקשר את לבו לנקודה השייך ללבו בעת הזאת, ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א לד)

ספירת העומר בברסלב – מי שלא ראה הפסיד. ההתרגשות של "הנני מוכן ומזומן". הציפיה ב"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו". השבח וההודיה ב"אשר קדשנו במצוותיו". התחנונים ב"יאר פניו אתנו סלה", שמתגברת ומתעצמת ב"שגבנו טהרנו נורא" – עד שמגיעים לשיא הזעקה מעומק הלב ב"לטהרנו ולקדשנו בקדושתך העליונה" – – – כל זאת כראוי למצוה הנשגבה הזו של הכנה לקבלת התורה של כל אחד ואחד.

אבל רגע, את העיקר שכחנו. הכל כאן מרומם ומרגש, אבל המצווה בעצמה, הספירה בעצמה, מה היא אומרת לנו? הרי עצם ההכרזה: "היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר" נושאת בחוּבה מסר חשוב ועמוק. מהו?

* * *

אין לנו זמן מיותר בעולם. "היום קצר והמלאכה מרובה", מתריע רבי טרפון (אבות ב), וכמה מצער לראות שכל כך הרבה כוחות וזמן מבוזבזים בעיסוק חסר תוחלת בענייני העבר או בענייני העתיד. לפעמים אנחנו מדוכדכים מחמת כישלונות שהיו לנו, ולפעמים אנחנו נחים על זרי הדפנה הודות להצלחות ולהישגים שלנו, אבל כך או כך מחמיצים את ההווה, את ההתגברות וההתחזקות שיכולות להפוך כל ירידה לעליה, וכן את המשך העבודה וההתעלות שמחייב אותנו כל יום חדש.

עד כמה שהדברים אמורים כלפי העבר, הם נכונים שבעתיים כלפי העתיד. זמן כה רב נשרף בחיינו בהמתנה ובציפיה, להגעת האטובוס, ל-20 בחודש, להתחלפות הרמזור או לחגים ושמחות שבפתח. מאידך גיסא גם פחדים מהעתיד הלא נודע "דואגים" לכך שלא ננצל כדבעי את הימים היקרים שלנו להתקדמות בעבודת ה'.

* * *

המסר של ספירת העומר הוא: "היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר"! היום הזה הוא יום חדש. לא משנה מה היה בעבר. הצלחת או נכשלת. לא משנה מה יהיה בעתיד. כל יום הוא בריאה בפני עצמה.

בכל יום העולם נברא מחדש, כפי שאנחנו מברכים: "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". בכל יום יש הזדמנות חדשה לעבוד את ה', במעשים בדיבורים, במחשבה או לפחות ברצון.

כשם שבעולם החומרי אנו רואים בכל יום שינוים וחידושים, החל במזג האוויר וכלה במהלכים של שליטי מדינות, הרי ברוחניות על אחת כמה וכמה שכל יום מביא חסדים חדשים, סייעתא דשמיא מיוחדת ואפשרויות חד פעמיות לזכות בשלל קנייני נצח.

* * *

אכן כל יום הוא חדש, אבל לא רק, אלא כל רגע ממש, כפי שמלמדים אותנו חז"ל שאדם נידון בכל רגע, כמו שכתוב: "לרגעים תבחננו". כל רגע משמש כמבחן חדש. לא משנה בכלל אם הצלחנו במבחן הקודם או לא, ואם נצליח במבחן הבא או לא.