מה אומרות הקינות…
ח׳ בתמוז תשע״ט
הקינות כמו זועקות אלינו: אל תתסכלו על גלות ארוכת השנים שנדמית כמי שאין לה סוף; אל תסתכלו על עצמכם כעל עם בזוז ושסוי. זכרו, הנכם בני מלכים. השתוקקו, התגעגעו, בקשו והתחננו; חיפשו היטב 'איכה' ואנה מסתיר את עצמו אבינו אוהבנו; היכן הוא אותו אור שיראה לנו עד כמה יקרים אנו גם עתה!
מה אומרות לנו ה'קינות'?
"התבוננו נא" – זעק הספדן בקול מר – "בטרגדיה הנוראה שאירעה כאן! מי יגדל את היתומים הרכים?! מי יחנך אותם?! מי יפרנס אותם ומי ידאג להם? אוי, הם נותרו כספינה שטובעת בלב ים. נסו לרגע לחשוב על החיים שמצפים להם, על ההתמודדות הקשה שעומדת בפניהם" – – –
* * *
טיבו של ספדן, שהוא מעורר את שומעיו להתבונן במה שקרה; הוא מנסה לעורר את לב הנאספים שיקלטו את אשר אירע, לתאר כפי יכולתו את עומק השבר וגודל הצער.
מטרת ההספד מכוונת בראש ובראשונה להגדיל את כבודו של המת. לפעמים הספדן גם רוצה לעורר את רחמי השומעים על יקיריו שהותיר אחריו; ולפעמים דבריו מכוונים לעורר בתשובה מול יד ה' התובעת וקוראת לשיפור המעשים.
ככל שהספדן הצליח לחבר את השומעים למציאות שאירעה, כן נחשב הספדו קולע יותר למטרה.
אולם, מטרת הבכי על חורבן בית המקדש – הפוכה לגמרי; לא זו בלבד שאין הוא מכוון לחבר את המתאבל למציאות העגומה שלנגד עיניו, אלא מטרתו 'לעוור' את עיניו מלהסתכל על אותו מציאות עצובה כפי שאנשים פשוטים מסתכלים על כך.
כמובן, אנו צריכים לרצות בכל לב שבית המקדש יבנה במהרה; אנו מוכרחים לבכות ולשוב בתשובה על עוונותינו הרבים שהגאולה מתעכבת בגללם ושם ה' ושם צדיקיו מחולל בעולם – אך יחד עם זאת, הבכי שלנו על החורבן מכוון 'לקלקל' את צורת ההסתכלות הפשטנית שעל פיה אנו שופטים את החורבן ואת הגלות.
הכיצד?
"על ידי הבכי – הולך ומסתלק מאור עינים", אומר רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"ב סז). טבען של דמעות שהן מקלקלות את כוח הראייה.
לא לחינם השמש שוקעת במערב, זאת מפני ששם נמצאת השכינה שבוכה על צרות ישראל המפוזרים בגויים. בגלל הבכי של השכינה הקדושה, אור השמש כמו נכבה ושוקע. בכייה זו היא שורשה של ההעלמה הרוחנית הנוראה ששוררת בעולם בעת הגלות. אור ה' שהיה אמור להאיר ולהראות לַכל שהוא מנהיג את העולם ובמה כדאי להשקיע וממה כדאי להתרחק, אחר מי כדאי ללכת וממי מומלץ לברוח ולהשמר – אור זה נחשך ונעלם; שוב אין מבחינים בכלום. שוב אין מבחינים בחן וביופי של התורה והמצוות.
משל לאדם שמוטל בבור חשוך ומנסה לקלוט באמצעות משמוש מה שווה ערך ומה לא. הוא יכול לבחור בחפצים מסוכנים שמנצנצים לרגע – ולהשליך במקומם אבנים טובות ומרגליות שערכן לא יסולא בפז.
זהו החורבן הנורא מכל.
כל אחד מישראל היה אמור לחשוק ביופי האמיתי של נשמתו, לחמוד את הטוב האלוקי שבקרבו, להעריך ולייקר את היותו כה קרוב למלך מלכי המלכים. הוא היה אמור למאוס בכל יופי אחר וכל חשק אחר. מעצם טבעו כחלק אלוק ממעל הוא היה צריך להמשך אחר דברי הצדיקים שמגלים לו את היופי האמיתי שבו ולמאוס במסיתים שמנסים למכור לו כל מיני חן ויופי רגעיים שחולפים ומותירים אחריהם רק צלקות כואבות.
אך כאשר הכל כה חשוך, אפשר להפוך את הכל, לומר על היופי האמיתי שהוא מאוס, ועל המאוס שהוא יפה; על הרע שהוא טוב ועל הטוב שהוא רע.
מה אם כן ביכולתנו לעשות? לקונן ולבכות!
שהרי ב'קינות' יש גם 'תיקון' (בהיפוך אותיות) – הבכי עצמו שאמור לגרום לקלקול הראיה, יכול לשמש גם כוח מתקן של הראיה, זאת מכיוון שעיקר הבעיה של חוסר הראיה היא כאשר האדם סבור שהוא מטיב לראות בחושך…
תארו לעצמכם שהשרוי בבור חשוך, יודע שהוא לא מסוגל להבחין בכלום – כי אז לא היה מחליט ולא היה סומך על דמיונו; הוא היה עומד וצועק לנמצאים בחוץ שיאירו את עיניו ויעזרו לו לבחון כל דבר על פי המציאות האמיתית.
אך כאשר הוא סבור שהוא 'רואה' נכוחה ואין הוא טועה כלל – הוא סותם בכך את הגולל על יכולתו למצוא את הדברים הנכונים.
הקינות והבכיות לא נועדו אם כן לחבר אותנו אל המציאות הנראית לעין; הן לא מיועדות להעצים בנו את תחושות האבדן. להיפך, הן נועדו 'לעוור' את עינינו קצרות הרואי ולקלף את המציאות החיצונית.
הקינות כמו זועקות אלינו: אל תתסכלו על גלות ארוכת השנים שנדמית כמי שאין לה סוף; אל תסתכלו על עצמכם כעל עם בזוז ושסוי. זכרו, הנכם בני מלכים. השתוקקו, התגעגעו, בקשו והתחננו; חיפשו היטב 'איכה' ואנה מסתיר את עצמו אבינו אוהבנו; היכן הוא אותו אור שיראה לנו עד כמה יקרים אנו גם עתה!
סיכומם של כל הקינות הוא: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". רק כאשר הבכיות מובילות לסיכום כזה –היטבנו לבכות. רק בכי כזה נחשב לאבלות ראויה שבזכותה נראה במהרה בנחמה.
(עפ"י ליקו"מ ח"ב סז וליקו"ה לולב ואתרוג א)
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.