ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > פורים > מהסתרה לאמונה

מהסתרה לאמונה

י״א באדר ב׳ תשע״ט

אסתר, הרמוזה בתורתינו הקדושה בסוד ההסתרה, "ואנכי אסתר אסתיר פני", כוחה הגדול, כוחם של מרדכי ואסתר, הוא בשבירת ההסתרה ובגילוי מלך חיים לבניו האהובים, בכוחה של האמונה הקדושה, ובכוחה של הצעקה הבוקעת ועולה "א-לי, א-לי, למה עזבתני!"

חז"ל מספרים לנו שלכל דבר שבקדושה יש שורש בתורה. הפעם הראשונה בה הוא מוזכר בתורה, זהו שורשו, אשר מלמד על מהותו הפנימית.

על כן, שואלים חז"ל – "אסתר מן התורה מניין?" ועונים – "ככתוב בדברים לא – "ויֹּאמֶר השם אֶל משֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹותֶיךָ וְקָם הָעָם הַזּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹוקי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹול וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אלוקי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹקים אֲחֵרִים"

מכאן שאסתר היא בבחינת הסתרת פנים דהיינו החומות הגבוהות והמבהילות שהשם מעמיד בינינו לבינו על אשר עזבנו אותו וזאת על מנת שנשוב ונחפש אותו בכל פעם מחדש. באשר בכל פעם שמתרחק ליבנו מהקב"ה וסוטה לתאוות העולם הזה בין אם הן תאוות הגשמיות (כסף, אכילה ושתייה, שינה, תענוגים וכד') בין אם הן רוחניות (כבוד, אורות, הארות, נוחות, נצחנות ושלטון וכד') או אז יורד מסך דק בתעתועיו אך אימתני בחיתתו ומפריד בינינו לבין פני מלך חיים.

ותשאלו – "נו, ו..? מי מרגיש את המסך הזה?". אלא שבכל פעם שגואים געגועי המלך באהבתו אותנו כאהבת אב לבנו, ועל כן קורא לנו להתקרב אליו – ב"עת דודים" זו מתעורר אף ליבנו אנו להתקרב אליו… ואז היינו אנו מצפים "כמו בסרטים" לקרבה מרגשת ואהבה עם הבורא, אך לדאבוננו בדיוק אז ודווקא בשל הקרבה הגואה, צפים ועולים המסכים הללו ומטשטשים את נתיב הקשר והדבקות. בשל ה"הסתרים" הללו בכל פעם שרוצה הנשמה להתקרב אל שורשה, מקור האור, היא מוצאת עצמה נתקלת ב"שומרי סף מפתן המלך", אלו המסכים שיצרו כל ההתרחקויות הקטנות והגדולות שלנו מן האמת.

כל "התסריט" הזה קורה במטרה אחת ויחידה – על מנת שדווקא, ועל אף הכול, נעמוד מול ההסתרות הללו באומץ, נפרום את אשר רקמנו ונסלול דרך חדשה אל "ליבו" של הבורא.

ועד אז, בינתיים המסכים הללו, העומדים להסיתנו מלהתקרב אל ארמון המלך, משדרים לנו תעתועי פחדים, עצבות ובלבולים, מפתים אותנו לעסוק בתפל ולאבד את העיקר, מפתים אותנו לברוח אל המוכר ולוותר על המסע אל הלא נודע המוביל לארמון מלכותי רחוק וחסר ממשות.

כל אלו גורמים לנו לברוח אף יותר ולהזמין אף יותר מסכים על פני אלו הקיימים ושביל חיינו הולך ומתערפל בעוד אנו הולכים והופכים להיות נתונים יותר ויותר תחת גלגל שלא מוסיף חן לחיינו כלל ועיקר…

אז איך יוצאים מכל זה? איך מפרים את קשרי התעתוע החוצצים בינינו לבין אבינו?

אומר הבעל שם טוב הקדוש בספר מדרש ריב"ש טוב – "משל למלך שעשה מחיצות רבות באחיזת עיניים זו לפנים מזו וגם חילות רבים מבהילים בכדי שיראו [=יפחדו] מגשת אליו ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול. והמלך הוא נורא ומלכותו בכל משלה, ואור פני המלך מאיר בכל העולמות, וכבודו מלא את הארץ, רק הכתלים והסובבים הם המסתירים את פני המלך, והם כולם באחיזת עיניים. וכרוזים יוצאים 'כל מי שיבוא אל המלך ייתן לו המלך עושר וכבוד ויהיה שר אצלו עומד בהיכלו' ומי הוא שאינו רוצה בזה? רק כשבא אל החומה הראשונה ורואה כמה אורכה וגבהה ושאר דברים המבהילים לבבות בני אדם, נסוג לבבו לאחור. ויש מהם שהולך כמה חומות זו לפנים מזו ושם יש שרים נכבדים ממונים מאת המלך ומפזרים לו ממון רב למונעו לבוא לפנים הלאה אל תוך החומות, ולפעמים בראותו שיש לו ממון רב נסוג אחור, אף על פי שראה כבר שהלך וחצה כמה חומות ונהרות ואין שום פגע רע ואין מים ואין חומה (באשר הספיק לו מה שכבר השיג ופספס לראות פני מלך חיים)… אבל לא כך הוא בן המלך, אשר מעיו המו אל אביו וגם רחמי אב על בן גברו לקרב אותו לאור פניו. ובוודאי בשל היותו בן המלך כוח האב בבנו בחכמה וכשבא לחומות ולנהרות ולחיילות ולדובים כל אלו המבהילים ומסתירים את פני המלך, תמה עצמו בן המלך מאוד ואומר למלך – 'איך זה שאתה, מלך רחמן שכמותך, המרחם כרחם אב על בנים, תסתיר עצמך בהסתרות כאלו? אנה אני בא? מה יהא עלי?" וצועק במר ליבו "קלי קלי למה עזבתני?' ובכוח לבבו הבוער והנשבר לבוא אל אביו מוסר את נפשו ודוחק עצמו בכוח לדלג על החומות והנהרות ומפזר כל הונו [לשחד] לחיילות הסובבים שמה עד אשר שוועתו עלתה באזני אביו המלך והסיר את אחיזת העיניים הללו וירא הבן כי אין שם לא חומה ולא שום מסך מבדיל! רק ארץ מישור וגנות ופרדסים והיכלי עונג ומשרתי המלך עומדים בלבוש יקר וכל מיני זמרים עומדים והמלך יושב על כסא מלכותו והארץ האירה מכבודו. וירא כל זאת הבן מלך ויפול על פניו.. ויאמר למלך 'מה זה אשר הסתרת פניך ממני עד כי הייתי נבהל? וכמעט אשר אבדתי בעוניי!' ויאמר המלך 'קום בני חביבי' ויושט לו שרביט הזהב אשר בידו ויחזקהו וילבישהו הודו ואורו ולבושו וכתרו נתן בראשו. 'כל זאת עשיתי למען נסותך ולדעת את אשר בלבבך.. ועד כמה יראתך ואהבתך אלי. ועתה בני אהובי עבור בכל העולם והינה מהודי נתתי עליך.."

כמה מתוקים דבריו אלו של הבעל שם טוב… והנמשל ברור: מי מאיתנו, בני המלך, שיודעים בסתר ליבנו שכל אלו הפחדים הבלבולים והדמיונות המסתירים את פני המלך מאיתנו אינם הסתרה ממשית כלל, כי אם תעתוע אחד גדול ומכוח המדמה בלבד מקורם – בכוחנו לצעוק בלב נשבר אל המלך מכוח אמונתנו שהמלך שומע אותנו וחפץ בקרבתנו.

ועל כן, אומר הבעל שם טוב, הבא ונתחזק להתבונן ולהתוודות על כל אלו המעשים אשר הרחיקו את ליבנו מלב המלך ועל ידי זה נזכה שישברו כל החומות והמסכים הללו ונזכה שאור פני מלך חיים יאיר עלינו ויחיה את נשמתנו.

כל המהלך הזה טמון ב"מגילת אסתר" אשר היא בבחינת "גילוי ההסתר"

כי אמנם שורשה של אסתר בתורה הינו בסוד ההסתרה והמסכים המבדילים בינינו לבין אבינו שבשמיים, אך יחד עם זאת אומר רבינו (בתורה י' בליקוטי מוהר"ן) שבחינתם של אסתר ומרדכי היא – אמונה.

ודווקא בגלל ששורשה בתורה הוא הסתרה, דווקא בשל כך יש בכוחה של אסתר לבטל את כוח ההסתרה ולהמתיקה על ידי אמונה שלמה וחסרת מיצרים בכך ש"המלך רוצה שנבוא אליו"

וזה, אומר הבעל שם טוב, הוא בבחינת מה שכתוב בתהילים "אשרי העם יודעי תרועה באור פניך יהלכון" – תרועה מלשון שבירה. אשרי העם שיודעים לשבור את כל המסכים המבדילים בינם לבין הבורא, על ידי שמבינים שכל המסכים המבדילים הם מאת השם ואינם אלא אחיזת עיניים; "באור פניך יהלכון", שהם אלו שזוכים לראות אור פני מלך חיים וזוכים למוחין בהירים.

ומוסיף ומבאר הבעש"ט הקדוש שאז, לא רק שנזכה להכיר בחוש ממש את אור המלך, אלא אף כל המסכים שהבדילו בינינו לבין מלכנו יזרקו על אויבנו ככתוב במגילה "ופני המן חפו" … וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר!

זהו כוחו של פורים הקדוש! בכוחו להזכיר לנו שאף כוח לא יוכל לומר לנו "עצרו! עמדו! השתתקו! התקעו!" כל עוד אנו מחוברים מבעד לכל המסכים המבדילים אל אור פני מלך חיים הקורא לנו "המשיכו הלאה! התקרבו אלי! הכירו ביכולותיכם! הכירו באורכם! הכירו באהבתי אתכם!"

אשרינו ישראל שזכינו להיות בנים למלך שכולו טוב

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support