מדוע לא שותים קפה לפני התפילה?
ה׳ באדר א׳ תשע״ט
"וכשמתגברים, אזי ממשיכין את הדיבור לגלות מצרים, בחינת מיצר הגרון, בחינת 'ניחר גרוני', ואינו יכול לדבר שום דיבור לפני השם יתברך. ועל ידי התענית שמרעיב את עצמו, הוא ממשיך מימי החסדים ללחלח הגרון, ואז יוכל לדבר".
(ליקוטי מוהר"ן, סב)
ידועה הקפדתו הגדולה של רבינו, לבלי לשתות קפה לפני תפילת שחרית. וכמובא בשיחות הר"ן: "אמר: שמעולם לא שתה אפילו מים קודם התפילה, והקפיד מאד על אלו השותין קאווע [= קפה] וכיוצא בזה קודם התפילה" (שיחות הר"ן, רעז).
מוהרנ"ת בליקוטי הלכות, מחדד אזהרה זו, וכותב בחריפות על המקלים בכך, וזה לשונו:
"אסור לאכול קודם התפילה. ובזוהר ובכתבי האריז"ל מחמיר מאד מאד שאפילו כשקם בחצי הלילה אסור לאכול ולשתות עד אחר התפילה. וכל האוכל ושותה אז, נחשב כעונן ומנחש, רחמנא ליצלן, עיין שם.
"לא כאשר רבו עתה המתפרצים בעם לשתות קודם התפילה, עד שנעשה אצלם כהיתר, ותולין עצמן באילן גדול, מה שמצאו קצת צדיקים שהיו חולים גדולים ושתו קודם התפילה, כי היו מוכרחים לזה. והם מתדמים אליהם כקוף בפני אדם ומעקמין את עצמן אחריהם וממלאים כריסם בשתיית קאווע קודם התפילה, עד שנמצא גם קצת שאוכלין גם כן קודם התפילה, אוי להם, אוי לנפשם, כי הוא איסור חמור מאד, כמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ובפרט בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל. ואין לנו לדמות עצמנו לצדיקים גדולים אשר רוח אחרת איתם, ובפרט שהיו חולים גדולים. וגם כי רוב הצדיקים לא נהגו כך, ורבינו הקדוש ז"ל סיפר שמעולם לא שתה אפילו מים קודם התפילה, אף על פי שמדין השולחן ערוך מותר לשתות מים, אף על פי כן הוא לא שתה אפילו מים קודם התפילה" (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר ג, ה).
* * *
ובכן, האזהרה ידועה, אך בליקוטי הלכות מגלה לנו מוהרנ"ת, את הריווח העצום שמרוויח זה שמתאפק מלשתות קפה לפני התפילה, ע"פ מה שלמדנו השבוע ב"עמוד היומי". וכך הוא מסביר:
בתורה ס"ב שלמדנו השבוע, מלמד אותנו רבינו שלפעמים נמצא האדם במצב של "ניחר גרוני"; הוא לא מסוגל לדבר דיבורים לפני ה', וכשהוא רוצה לשפוך שיחו לפניו 'נתקעים' לו הדיבורים ב"מיצר הגרון". כדי לצאת ממצב קשה זה, על האדם ללחלח את גרונו, בלחות רוחנית כמובן.
כיצד מלחלחים את הגרון? ובשפה פשוטה יותר: כיצד אפשר להגיע למצב בו נוכל לדבר לפני ה' בקלות, והדיבורים יזרמו לנו ולא ייתקעו בפנים?
על ידי תענית! שכן, הסיבה שגורמת ל"ניחר גרוני" היא התגברותם של שרי פרעה העומדים בעורף – שר המשקים, שר הטבחים, ושר האופים, הממונים על תאוות האכילה והשתייה. ולכן, הכנעתם וסילוקם היא על ידי ההתגברות על יצר תאוות האכילה והשתיה, "ועל ידי התענית שמרעיב את עצמו, הוא ממשיך מימי החסדים ללחלח הגרון, ואז יוכל לדבר".
ע"פ הדברים האלה, מסביר לנו מוהרנ"ת, עד כמה גדול הריווח של ההימנעות משתיית קפה בבוקר, לפני התפילה:
כשאנו מתענים 'תענית שעות' ולא שותים עד אחרי התפילה, אנו מסלקים מאתנו את שלשה שרי פרעה העומדים בעורף, ומלחלחים את הגרון, ואז אנו מסוגלים לדבר את דיבורי התפילה כראוי, מתוך כוונה ואמונה.
"כי עיקר התפילה הוא בדיבור דווקא. ושלימות הדיבור הוא על ידי שמרעיב עצמו בתענית, ומשבר תאות אכילה כנ"ל. ובשביל זה צריך כל אחד מישראל להתענות ולהרעיב עצמו על כל פנים קודם התפילה, שאז איסור גדול מדינא לאכול ולשתות כנ"ל, כי צריכין בכל יום קודם התפילה להרעיב עצמו, להמשיך בחינת תענית, כדי לתקן הדיבור של התפילה" (ליקוטי הלכות, שם).
יותר מכך: בתורה ס"ב שלמדנו, מבואר שהתענית מסוגלת להביא לאדם התחדשות, ולתת לו כח להתחלה חדשה. ולכן גם, בתחילתו של כל יום אנו מצווים 'להתענות' ולהימנע מאכילה ושתיה, כדי שיהיה לנו את הכח להתחיל את היום בהתחדשות.
"כי בכל יום ויום בבוקר צריכין להתחיל לעסוק בעבודת ה' מחדש, כאילו לא התחיל עדיין מעולם כלל. על כן אסור לאכול קודם התפילה בבוקר, שהוא בחינת תענית, שעל ידי זה ממשיכין האור של כח ההתחלה, ועל ידי זה זוכין להתחיל בכל בוקר מחדש" (שם).
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…
מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…
גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)
להסתכל לשמים
פעם שאל רבי נחמן אדם אחד: "הסתכלת היום על השמים?". שאלה זו מכוונת לכולנו - האם אנחנו מכירים במוגבלות של עצמנו? האם אנחנו מוכנים לעזוב את גאוותנו המדומה? אם כן, נוכל להתפלל בצורה הטבעית ביותר,…
להיות צדיק ולמדן
היהדות האמיתית מורכבת משני חלקים: צדקות ולמדנות, כשכל אחד מהם הכרחי. "כי אם אינו למדן, אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד'; ולמדן בלבד, בוודאי אינו כלום, כי אפשר להיות למדן ורשע גמור. ו'לא…
לקרב ולא לרחק!
ליצני הדור בדורו של אברהם אבינו אמרו 'מאבימלך נתעברה שרה'. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל 'אברהם הוליד את יצחק'. וכאז כן עתה; גם היום טוענים ליצני…
"אם יתן – יתן"…
אם בגישתנו לתפילה נצטייד בתובנה שאנו מבקשים רק מתנת חינם מאת הבורא - כבר לא נבדוק כל פעם אם תפילתנו נענתה, או אם 'תוגמלנו' על המאמץ שהשקענו בה, אלא נתחנן ונוסיף ונתחנן; אולי יחוס, אולי…
"עד שיגמור הצדיק"
יש צדיקים עליונים ונשגבים מאד שיש בכוחם לחדור אל לב ליבה של הטומאה ולהוציא מפיה את "כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלעה" "ולא די שהוא (כח הטומאה) מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע אלא גם…
כשהשקר מודה…
כשהשקר מודה על האמת, מקבלת הנפש תעצומות לעבוד את השם במסירות נפש. זהו המפתח העיקרי להתקרבות אל הקדושה ולהתקשרות עם השי"ת. בפסוקים 'שמע' ו'ברוך שם' מרוכזת עיקר נקודת מסירות הנפש. הפסוקים הללו מכילים את בהירות…






