"מבקש סריקת וירוסים"…
י״ז בטבת תשע״ז
"מבקש סריקת וירוסים". מין יצורים קטנים כאלה, בלתי נראים לעין רגילה, אבל מאד מאד קטלניים. אם וירוס נכנס לך למערכת ואין לך הגנה, אתה לא חייב להרגיש בזה. אתה יכול לעבוד קשה, אפילו שנים, לתכנן, לבנות, ופתאום יום אחד לא בהיר בכלל – "פוף"! הכל נמחק. מי שהתנסה בזוועה מסוג כזה לא ירצה שזה יקרה לו יותר לעולם. ולכן מוכרחים תוכנות הגנה. אתה חייב גם להתעדכן. כל הזמן להיות מחובר, כי מי יודע איזה וירוס חדש המציאו בדיוק הרגע והוא בדרך אליך.
הרב ארז משה דורון
על המסך בתחתית הדף, כותב לי המחשב בנימוס עדין: מבקש סריקת וירוסים…
מפני שברגע זה הפעלתי אותו וזינקתי היישר אל תוכנת הכתיבה בלי להמתין לחימום כל המנועים. "מבקש סריקת וירוסים", הוא עומד בשקט על דעתו, וכשאני מתעלם, הוא משתלט על המחשב, משתק את המקלדת, בודק את הוירוסים כרצונו, מסיים והולך.
כשראיתי את המשפט הזה: "מבקש סריקת וירוסים", אמרתי בליבי, "כל הכבוד לך, גם אני מבקש הרבה דברים".
אחר כך כשראיתי אותו עושה מה שצריך בלי לשאול לדעתי קצרת הרוח, חשבתי עליך, אלוקים.
גם אתה בתחילה מבקש מאיתנו, וכשאנחנו פזיזים וקצרי רוח ולא נותנים את ליבנו למה שיש לעשותו – אתה משתלט על המסך ועושה בכוחך. למעננו, כמובן. ואחר כך אתה שוב מפנה לנו את המקום, שנפעל בו, ושוב המסך נפרש מולנו ריק ולבן וממתין.
עוד יום של בחירה. עוד ראש מלא מחשבות שמחכות להוראות הפעלה.
מה נחשוב היום? מה נרצה היום? ממה נתחיל? ואיך נרגיש עם זה?
זה מותר, זה נכון, לרצות, לתכנן, אבל בלי וירוסים.
לרבים איתנו יש סדר יום אולטימטיבי, תוכנית נכונה ומדויקת איך לנהל את יומו ואיך לנהל את חייו ולפחות ציפייה שהדברים יתנהלו כרצונו.
אבל חוץ מהתוכנית שלנו יש עוד תוכנית – תוכנית העבודה של השם יתברך. שם הכל משתנה. הדיוק שלו – יותר מדויק מהדיוק שלנו. התוכנית שלו – יותר מתאימה לתכלית חיינו ומטרת בריאתנו מאשר התוכנית שלנו.
לכן, בכל פעם שיש שיבושים בסדר היום שלנו, כשקורים דברים פחות צפויים ויותר מלחיצים, אז הזמן להרפות מהתוכניות שלנו ולהיפתח לרצון ה' הבלתי צפוי. ללמוד את השיעורים שהוא רוצה ללמד אותנו גם אם אנחנו רחוקים מלהיות במיטבנו – לבושים בגדים מקומטים, שערנו סתור ומצחנו מזיע, מבולבלים וחסרי דעת. אם הוא מכניס אותנו למצבים כאלה השכם והערב, כנראה שגם שם אפשר לחפש ולמצוא אותו וזה לא פחות מדויק מאשר התוכניות המיושבות שלנו ל"איך לחיות נכון". גם אם אנו מאבדים שליטה על המציאות והדברים רחוקים מלהיות תואמים לתוכניותינו – זוהי רק תזכורת מלמעלה שהדברים מעולם לא היו באמת בשליטתנו. הניחו לנו לפעול, להגיב, לבחור בטוב, לנסות, להשתדל, אבל לא לשלוט, לא לקבוע. "אם ה' לא ישמור עיר – שווא שקד שומר. אם ה' לא יבנה בית – שווא עמלו בוניו בו".
כמובן שיש צורך בסדר, אבל צריך לזכור שזה רק הסדר שלנו, ולא תמיד הסדר שלו. לסעודת החג הכי לא מסודרת, הכי שונה מכל סעודת חג, לסעודת חג הפסח המפתיעה והמשונה ב"סדר היום" שלה, דווקא לאי סדר הזה בחרו חז"ל לקרוא "ליל הסדר". נקודה למחשבה!
"מבקש סריקת וירוסים". מין יצורים קטנים כאלה, בלתי נראים לעין רגילה, אבל מאד מאד קטלניים. אם וירוס נכנס לך למערכת ואין לך הגנה, אתה לא חייב להרגיש בזה. אתה יכול לעבוד קשה, אפילו שנים, לתכנן, לבנות, ופתאום יום אחד לא בהיר בכלל – "פוף"! הכל נמחק. מי שהתנסה בזוועה מסוג כזה לא ירצה שזה יקרה לו יותר לעולם. ולכן מוכרחים תוכנות הגנה. אתה חייב גם להתעדכן. כל הזמן להיות מחובר, כי מי יודע איזה וירוס חדש המציאו בדיוק הרגע והוא בדרך אליך.
אנחנו צריכים תוכנות הגנה מעצמנו, מכוחנו ועוצם ידינו, מרצוננו לשלוט בכל מצב ולהוביל את החיים דווקא למקום שאנחנו מתכננים להגיע אליו. "כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים המפורסמים, שהטעו את העולם והכל היה על ידי חכמתם ושיכלם (כומר סברותיהם המוטעות והנגועות באנוכיות ושאר מידות רעות)" ומה הפיתרון? "ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח על כבוד עצמו, רק אם יש בזה כבוד השם יתברך – יעשה, ואם לאו – לאו, ואזי בוודאי לא יכשל לעולם" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה י"ב)
מי עוד בעולם יכול להבטיח לנו שלא ניכשל לעולם?
רבי נחמן מבטיח לנו הגנה מושלמת. המפתח שלו הוא באמת מאד פשוט, רק צריך להחליט להשתמש בו בכנות. "להסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך".
בשביל מה אתה עושה את מה שאתה עושה? האם תצמח מזה תועלת?, האם תבוא מזה טובה אמיתית לעולם, או שמא מעורבים כאן וירוסים של גאווה ותאווה, קנאה וכבוד?
אינך אמור להשמיד את הוירוסים האלה. אבל לפחות תפעיל את התוכנה שתזהה אותם, אל תשקר לעצמך, אל תסמוך רק על הבנתך, אל תתמכר לתוכניותיך.
רבי נחמן אומר שזה מספיק. אם תהיה אמיתי התוכנה הזו גם תסלק אותם. שום דבר לא יתפוצץ לך בפרצוף אחרי שנות עבודה. לא תעמוד בסוף החיים מול שוקת שבורה. הכל יגיע לתכליתו ויעודו לבסוף. אבל תבצע את הסריקה.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
אומן ראש השנה
לקראת ראש השנה לקט מאמרים העוסקים בקברי צדיקים, בנסיעה לאומן לראש השנה ובכלל, בקיבוץ הקדוש ובנסיעה לצדיקים מרחבי האתר. אוסף מאמרים על אומן ועל אומן-ראש-השנה, חלק ראשון.
שאלה ללא תשובה
מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד…
ראש השנה באומן
תשובות לכמה שאלות שנשאלות בהקשר הזה: לשם מה צריכים לנסוע לצדיקים? מה חסר בתפילה הפרטית של כל אחד? מדוע דווקא בראש השנה? מה אנו מקבלים בעצם מראש השנה של הצדיק? ננסה להבין מעט קט, על…
הדרך לארץ ישראל
מי שיש לו אמונת צדיקים וזוכה להתקרב לצדיק אמיתי ולקיים עצותיו, ועל ידו נעשים תיקונים נפלאים עבור כל העולם, וכי פלא הוא שמתקיים בו מאמר הגמרא בראש השנה "וכולם נסקרים בסקירה אחת", וזוכה להמתקת הדינים…
ערב ראש השנה
מהיכן הוא מקור המנהג אשר הונהג לאחרונה באומן, לשיר ולרנן, לרקוד ולמחוא כף בראש כל חוצות, ביום הנורא של ערב ראש השנה? היכן שמענו והיכן ראינו דבר שכזה, להרעיש ברמקולים רבי-עוצמה בניגון וקול זמרה? האם…
השמחה של סוכות
סמוך לאחר היום הקדוש והנורא, יום כיפור, לאחר שתוקנו שלשת המחיצות הפרוסות לפני התאווה ואפשר להכנס ולשבת ביניהם, אז מתאפשר לנו להכנס ולשבת ביניהם, בבחינת "ופרוס עלינו"...
חג הסוכות
במה התייחד חג הסוכות שזכה לתואר "זמן שמחתנו"? הלא גם בשאר החגים קיים הצווי "ושמחת בחגך"? ואם מצד חשיבותו נראה, לכאורה, שדווקא בחג השבועות בו קיבלנו את התורה המיוחדת לנו מבורא עולם, דוקא אז עלינו…
לקראת ההילולה
לקראת יום הילולת רבינו הקדוש, בח"י תשרי, בעוד פחות משבועיים הרי לפניכם חלק מסיפור מסכת ימי חייו נוראי ההוד של רבינו הקדוש, הנחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן בן פיגה זיע"א, נין להבעל שם טוב…
זמן לשמוח!
ה'פיתקאות' ובהן פסקי הדין שנחתמו ביום כיפור, עדיין לא נמסרו לשלוחים עד 'הושענא רבא'. בכוחנו עדיין להמתיק הכל, אם אכן נתאמץ לשמח את עצמנו ואת בני ביתנו בימי החג הקדושים, ולא ניתן לעצבות על שלל…
הנצחון המכריע
הלימוד שצריך ללמוד מחג הסוכות, שמחת חג הסוכות, הקשר שבין ימי הדין לחג הסוכות - ומה צריך ללמוד מזה על מלחמת הקדושה בטומאה ומלחמתו של כל אחד ביצר הרע.
שמחת תורה
שמחת תורה היא היא "שורש כל השמחות" ומכוחה אפשר לשמוח בכל, בכל החיים, ובכל המעשים משום שהתורה האירה בהם ונתנה להם פשר ותוכן.