תפקידם העיקרי של צדיקי הדורות: תיקון נשמות ישראל

תיקון נשמות ישראל

אחד מהתפקידים העיקריים של הצדיקים הנוראים יחידי הדורות הוא תיקון נשמות ישראל.

אף שהקב"ה ברא את היצר הרע למען הבחירה, אך כבר הבטיח הקב"ה שלא ידח ממנו נידח, ולבסוף יזכו כל נשמות ישראל לתיקונם. ולכן נתן הקב"ה כח לצדיקים נוראים אלו לתקן את נשמות ישראל, ובפרט בעקבתא דמשיחא שהנשמות נמוכות מאוד, הרי גם לאחר שהאדם עובד את ה' בכל כוחותיו ומשתדל לעשות מה שביכולתו, עדיין הוא צריך את כח הצדיקים הגדולים שיתקנו את נשמתו ויטהרוה מחטאות נעוריו ופגמיו.

ואין צריך לומר כשעדיין לא זכה לחזור בתשובה שלימה גמורה על כל חטאיו, והוא עדיין נכשל לפעמים בחטאים שונים, וכפי שיודע כל אחד מרת נפשו בדור עקבתא דמשיחא כשיחשב חשבון נפשו באמת, ודאי שהוא צריך להתקרב לצדיקים כדי שיתקנו את נשמתו.

כמה עמלו הצדיקים על תיקון פגמים קלים שבקלים

ואפילו מי שכבר זכה לחזור בתשובה ואינו חוטא כלל, כבר כתב בתניא (אגרת התשובה): "כל זה לענין כפרה ומחילת העון שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה, ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לענשו על זה ח"ו בעוה"ב ונפטר לגמרי מן הדין בעוה"ב.

"אמנם שיהיה לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו יתברך כקודם החטא להיות נחת רוח לקונו מעבודתו, היה צריך להביא קרבן עולה אפילו על מצוות עשה קלה שאין בה כרת ומיתת ב"ד וכו', ולכן מצינו בכמה תנאים ואמוראים שעל דבר קל היו מתענים תעניות הרבה מאוד: כמו ראב"ע שהי' מתיר שתהא פרה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת וחכמים אוסרי' ופ"א יצאה כן פרתו של שכנתו ולא מיחה בה והושחרו שיניו מפני הצומות על שלא קיים דברי חביריו.

"וכן ר' יהושע שאמר בושני מדבריכם ב"ש והושחרו שיניו מפני הצומות. ורב הונא פעם אחת נתהפכה לו רצועה של תפילין והתענה מ' צומות. וכהנה רבות.

"ועל יסוד זה לימד האריז"ל לתלמידיו עפ"י חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים כמו על הכעס קנ"א תעניות וכו'. ואפילו על איסור דרבנן כמו סתם יינם יתענה ע"ג תעניות וכו' וכן על ביטול מצוה דרבנן כמו תפלה יתענה ס"א תעניות וכו'".

התיקון בשלמות – בכח הצדיקים

הרי מבואר שלתקן בשלימות מה שפגם הוא דבר קשה מאוד. והדבר מובן על פי מה שביאר האריז"ל כמה כל חטא פוגם בעולמות העליונים, וככל שישיג האדם יותר את גדולת ה' ורוממותו וגדולת נשמת האדם, כך יבין יותר עד כמה כל חטא ומרידה במלכו של עולם פוגמים בכל העולמות. כמובא שהאדם כלול מכל העולמות העליונים, וכל מעשה שלו משפיע בכל העולמות. ובדורות אלו שנתמעטו הכוחות, ואין בכוחינו להתענות ולהסתגף כל כך, והלואי שנזכה רק לשוב בתשובה ולא לחטוא עוד כלל, שלח לנו ה' יתברך את הצדיקים הנוראים, הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב, והם גילו לנו שבדורות אלו אין להתענות ולהסתגף, ותיקון החטאים בשלימות הוא על ידי ההתקרבות לצדיקים האמיתיים. וכל זה כשהאדם עושה מה שביכולתו, ומשתדל ומתאמץ לעבוד את ה' יתברך, וגם כשנופל הוא מתחזק ומתאמץ שוב להתקרב לה' יתברך.

וכבר בגמ' סוטה י' ע"ב אנו מוצאים בענין אבשלום שדוד אמר ז' פעמים בני בני והוציאו מז' מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן, ובחגיגה ט"ו ע"ב מובא שרבי יוחנן הוציא את אחר מהגיהנום.

בכח הצדיק להוציא מגיהינום

ובזוהר חדש (לך לך לב.) מובא שהצדיק אומר לשרו של גיהנום שהרשעים הגמורים שלא שבו בתשובה מעולם הוא נותנם לו, אבל: "רק אשר אכלו הנערים, חוץ מאותם אשר לימדו לנערים תורה, וחלק האנשים אשר הלכו אתי באותו העולם (דהיינו שהיו מקושרים לצדיק בעולם הזה), תדע שאחזיק בהם ולא אתנם לך, אף על פי שראויים ליענש".

ועוד מובא שם שאמר רבי אליעזר בן רבי שמעון לזקן אחד: "כוחי גדול בעולם הזה ובעולם הבא, ולא אתן למלאך הממונה על הגיהנום לנגוע בך, ואני אביא אותך לעולם הבא, בכוחי הגדול שיש לי שם".

הצדיקים יורדים לגיהינום כדי להעלות משם נשמות

ובזוהר פנחס (רכ:) מובא: "אפילו צדיקים גמורים כשעוברים מהעולם הזה לעולם העליון יורדים לשאול, ולמה, לפי שהם לוקחים כמה רשעים משם ומעלים אותם למעלה, ואיזה רשעים יכולים הם להעלות, אותם שהרהרו בתשובה בעולם הזה, ולא יכלו לעשות תשובה כי הסתלקו מהעולם, והצדיקים יורדים בשבילם לתוך השאול ומעלים אותם משם". ובתולדות יעקב יוסף (פ' חוקת) מובא שזה מועיל רק למי שהאמין בצדיקים והתבטל אליהם.

עסקם של יחידי הדורות: תיקון נשמות ישראל

ואכן בחמישה צדיקים יחידי הדורות אלו אנו מוצאים שאכן עסקו הרבה בענין זה של תיקון נשמות ישראל, בשער הכוונות (קבלת שבת דרוש א') מובא: "הנה משה רבינו ע"ה הוא משתדל בזהירות ובזריזות גדול בכל ערב שבת להעלות כל ניצוצות הנשמות הניתנות בעמקי הקליפות ואינם יכולות לעלות משם, וכן הנשמות של בני אדם התחתונות שאין בידם מעשים טובים הראויים לעלות, בסוד תוספת שבת, הנה משה רבינו ע"ה בכל ערב שבת יורד הוא וכמה רבבות נשמות צדיקים אחרים עמו אשר בעולם הבא כל אחד כפי בחינתו, יורד ומעלה את הנשמות של התחתונים של המתים ושל החיים כל אותם שאינם יכולות לעלות מעצמן כנזכר".

ומובא בגמ' (סוכה מה:) על רשב"י שאמר: "יכול אני לפטור את כל העולם כלו מיום הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו", הרי שיש לו כח לתקן את כל נשמות ישראל ולהצילם מהדין.

ובשבחי האריז"ל מובא שבאו אליו אלפים ורבבות של נשמות שיתקנם.

ובשבחי הבעש"ט (סי' כ"ז) מובא, שהבעש"ט היה מאריך במנחה של ערב שבת עד צאת הכוכבים, ואמר הטעם לגיסו רבי גרשון מקיטוב שכשמגיע למחיה מתים ומכוין יחודים ובאים אליו נשמות מתים לאלפים ורבבות וצריך לדבר עם כל אחד מפני מה נדחה ממחיצתו, ועושה לו תיקון ומתפלל בעדו ומעלהו, והם רבים כל כך שאם היה רוצה להעלות כולם היה צריך לעמוד שמונה עשרה שלוש שנים, אך כששומע הכרוז שמכריז מקודש מקודש ואי אפשר עוד להעלות הנשמות הוא פוסע מן השמונה עשרה.

"וגודל יקר ויופי השדה וגידוליו אי אפשר לספר…"

וכן מצינו גם אצל מוהר"ן שעסק רבות בתיקון נשמות ישראל, ובליקוטי מוהר"ן (סי' ס"ה) מובא: "דע, כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאוד. וגודל יקר יופי השדה וגידוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת. ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם. ויש כמה וכמה נשמות ערומות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה, וממתינים ומצפים על תיקון, שיוכלו לשוב ולכנוס אל מקומם. וגם אפילו נשמה גדולה, שבה תלויים כמה נשמות, לפעמים כשהיא יוצאת לחוץ, קשה לה לחזור לשם. והם כולם מבקשים ומצפים על בעל השדה, שיוכל להתעסק בצורך תיקונם. ויש נשמה שתיקונה על ידי מיתה של אחד, או על ידי מצוה ועבודה של אחד.

"ומי שרוצה לחגור מתניו, להכניס עצמו להיות הוא הבעל השדה, צריך להיות איש אמוד ותקיף, וגיבור חיל, וחכם, וצדיק גדול מאוד. כי צריך להיות אדם גדול ומופלג במעלה מאוד. ויש אחד, שאינו יכול לגמור הענין כי אם עם מיתתו. ואפילו לזה צריך להיות גדול מאוד, כי יש כמה וכמה גדולים, שאפילו עם מיתתם לא יועילו. רק אם יש אדם גדול ומופלג במעלה מאוד מאוד, יכול לגמור מה שצריך בחיים חיותו. כי הרבה יסורים ודברים קשים עוברין עליו, אך על ידי גדלותו ומעלתו עובר על כולם, ועושה פעולות השדה כמו שצריך".

ומאמר זה רומז על ענין תיקון נשמות ישראל, שצריך לתקנם ולהביאם אל השדה שבעולמות העליונים, ומאמר זה אמר מוהר"ן לאחר הסתלקות בנו הילד הקדוש והנורא שלמה אפרים ז"ל, שאם לא היה נפטר היתה ראויה לבוא תקוה גדולה לכלל ישראל, ובמאמר זה רמז על היסורים הנוראים שעברו עליו ובכלל זה פטירת בנו וכו', בגלל שחגר מתניו להיות בעל השדה, לתקן את נשמות ישראל ולהשיבם למקומם הראוי.

עיקר ביאת רבי נחמן לעיר אומן – לתקן נשמות המצפות לתיקון

וגילה מוהר"ן ז"ל כשבא להתגורר בעיר אומן, שעיקר ביאתו לשם היא כדי לעסוק בתיקון נשמות ישראל, שיש שם רבבות רבבות נשמות המצפים לתיקונם, כי היה שם קידוש ה' גדול, שנהרגו שם אלפים ורבבות מישראל על קידוש ה'.

"מה לכם לדאוג – מאחר שאני הולך לפניכם"

וכן אמר מוהר"ן לתלמידיו (ימי מוהרנ"ת סי' נ"ט וחיי מוהר"ן): "מה יש לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם, מה אלו הנשמות שלא היו מכירים אותי כלל הם מצפים על תיקונים שלי, מכל שכן אתם. אלו האנשים שמתו מקודם עמהם יש איזה יגיעה וכו', אבל אתם מה לכם לדאוג, מאחר שאני הולך לפניכם אין לכם להתיירא כלל".

וכן מובא בחיי מוהר"ן: "אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים אבשלום בני בני ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן כמו שאמרו רז"ל, זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדיבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן".

וכן מובא שם: "שמעתי בליפויץ, שהיה מדבר עם אנשי שלומנו דשם ואמר: מה אתם יכולים לעשות תשובה, וכי מספיקים ימיכם וכוחכם כולכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם. רק אני עושה תשובה בשבילכם, ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה, רק העיקר מעתה לא תעשו עוד. ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד על השגגות שתעברו חס ושלום, רק העיקר שעל כל פנים תשמרו עצמכם ממזיד".

והדבר מובן על פי המובא לעיל, שאין לאדם כח לתקן בשלימות את החטא לגמרי, מה שפגם בעולמות העליונים פגמים נוראים, ובפרט על ענין פגם הברית, שמובא בזוהר שאין מועיל עליו תשובה, ואינו רואה פני השכינה, והוא פוגם מאוד מאוד בעולמות העליונים ומשפיע שפע לחיצונים, ובורא קליפות ומזיקים. הרי שצריך עבודה רבה ועצומה ויגיעה נוראה כדי לתקנו, ובדורות אלו אין בכוחנו לתקן בעצמינו בשלימות פגם זה, וגם אין בכוחנו להתענות מאות ואלפים תעניות וסיגופים לתקן את כל הפגמים, ולכן אנו צריכים להתקרב לצדיקים הגדולים שיכולים לתקננו. וכל זה דוקא כשהאדם משתדל ומתאמץ לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו ולעשות מה שביכולתו, כמבואר בליקוטי הלכות (הל' אבידה ומציאה הל' ג' אות ט"ו).

תיקון הכללי שתיקן רבי נחמן

ואכן מוהר"ן ז"ל קודם פטירתו ייחד שני עדים, שני תלמידיו הגדולים, ואמר להם, שלאחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם את העשרה מזמורים של התיקון הכללי, ויתן פרוטה לצדקה בעבורו (דהיינו בעבור הזכרת נשמתו הקדושה כנהוג), אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד ח"ו, הוא יתאמץ וישתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו, בפיאותיו ימשכהו ויוציאהו מהשאול תחתית, רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב לאוולתו חס ושלום, והבטחה זו היא הבטחה נוראית שלא מצינו כדוגמתה אצל שום צדיק.

התקשרות לצדיקים

רבי נחמן גם אמר לומר קודם התפילה שהאדם מקשר את עצמו לצדיקים האמיתיים שבדור ולצדיקים שוכני עפר, וזאת משום שעל ידי זה יש לצדיק הדור כח להעלות את תפילתו לשער השייך לה, כידוע שיש י"ב שערים ולכל שבט שער משלו (ליקו"מ ט'), וכן משום שעי"ז יש לצדיק הדור כח לקחת את תפילתו ולבנות עמה את קומת השכינה (ליקו"מ ב'). שהרי כל אחד יודע מר נפשו, כיצד נראית תפילתו, כמה מחשבות זרות ובלבולים יש בה, לכן בחמלת ה' עלינו נתן כח לצדיקים שיוכלו לתקן את תפילתנו ולהעלותה למקומה הנכון.

והנה מובא בשער הגלגולים להאריז"ל (הקדמה ל"ח): "הזהיר מורי ז"ל לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, שקודם תפילת שחרית, נקבל עלינו מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה. ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלו".

הרי שכשהאדם אוהב את כל ישראל תפילתו נכללת מכל ישראל והיא פועלת הרבה יותר, ואם כן כשהאדם מתקשר קודם תפילתו לצדיקים, הרי תפילתו נכללת מכל הצדיקים, ובודאי ובודאי שהיא פועלת פעולות עצומות בשמים.

וביערות דבש (ח"א דרוש ט') כתב: "בעוונותינו הרבים אשר אין לנו מקדש, כמעט אבדה תקוה להעלות התפילה לשמים, אמנם בחסדו הותיר לנו שריד אשר אין דור שאין בו צדיקים מבני עליה לא יחסרו מל"ו צדיקים, אם כן כל התפילות סובבות לתפילתן של צדיקים, ומתדבקות בתפילתן", אם כן בודאי כשהאדם מתקשר קודם תפילתו לצדיקים, הרי יש להם יותר כח להעלות את תפילתו[1].

[1] וביושר דברי אמת (אות ל"ג) כתב: "אף שאין התפילה בדחילו ורחימו, עם כל זה עולים דברי תפילתו על ידי התקשרות האדם את עצמו באמרו הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך, וכולל את עצמו באהבה גמורה עם נשמות קדושות הצדיקים שבדור שמכיר דיוקנם, ויצייר אותם לפניו בעת ההוא במחשבתו, שזהו סגולה ותועלת גדול כמבואר בחסד לאברהם. ובאמת שמעתי מפה קדוש הרב האלקי מוהר"ר יחיאל מיכל [מזלאטשוב] זלה"ה, שאמר קודם כל תפילה, אני מקשר את עצמי עם כל ישראל הן עם הגדולים ממני והן בקטנים ממני, ותועלת התקשרות הגדולים ממני שעל ידם תתעלה מחשבתי, ותועלת התקשרות בקטנים ממני שיעלו על ידי וכו'. ונמצא בהתקשרות האדם עצמו עם הצדיקים ועם כל ישראל הישרים בלבותם, ואחר כך מתחיל להתפלל, אף על פי שלא יעלה לו רק פירוש המלות, והוא בלא יראה ואהבה, עם כל זה עולה על ידי התכללותו בצדיקים".