ידועים הם דברי חז"ל במשנה (מסכת אבות ה,א) "בעשרה מאמרות נברא העולם" (ומפרש רע"ב: תשעה ויאמר. ובראשית אף הוא מאמר, ככתוב 'בדבר ה' שמים נעשו'.) וכבר שם הקשו, כמובא: והלא תשעה מאמרות הן, רק תשע פעמים כתוב לשון 'ויאמר' בבריאה, ותירצו: בראשית – אף הוא מאמר. ובלשון התיקוני זוהר, נקרא מאמר זה, "בראשית", "מאמר סתום", שכן לא מופיעה בו בפירוש אמירה.

'בראשית', המאמר העשירי, הסתום, לא נאמר בצורה כזאת מסיבה אקראית. לשינוי הלשון ישנה משמעות עמוקה מאוד, אודותיה מרחיב רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן ח"ב, תורה י"ב. ועיקר דבריו הק' בתמצית הם: שאורו וכבודו של ה' יתברך הוא המחיה את כל העולם כידוע , אולם יש לעיתים מקומות ומצבים עכורים ושפלים מאוד אשר לכאורה אין ראוי לכבוד הש"י שיגיע לשם, מאחר ומקומות אלו הינם מטונפים ורחוקים מאוד מכבוד הש"י. שואם כן, בוודאי נתמה ונשאל כיצד קיימים כל בתי העבודה זרה הסחי והמיאוס בעולם? מאין נמשכים חיים לכל אדם שנמצא חלילה במצב של ריחוק, אם כבוד הש"י אינו מגיע אליו כביכול?

מלא כל הארץ כבודו

לשם כך קיים מאמר עשירי. לצורך כך ישנו מאמר סתום. ובמאמר הזה שהינו סתום ואינו מפורש, נראה לעין כאילו ח"ו כבודו ית' אינו מגיע, אולם באמת, כיון 'שלית אתר פנוי מיניה' [=אין מקום פנוי מה' יתברך], מוכרח שגם מקום כזה מקבל חיות מכבודו יתברך, חיות זו הינה נסתרת ונעלמת, צינורות דקים ונסתרים ממשיכים חיות אפילו למקומות הרחוקים והמטונפים ביותר.

איה – – –

אולם, היום, בגלות האחרונה, כאשר האנושות כולה נמצאת במצב של שפלות וריחוק נוראים שכאלו, כיצד נחשוף ונגלה את האור האלוקי המחיה אנשים במצב כשלנו? כיצד נצליח לגלות את כבוד הש"י הנמצא במקום כזה בהסתרה עצומה?

מגלה רבינו הק': ישנו 'קוד', ישנה 'סיסמא', שבכוחה – אם נצעקנה שוב ושוב – לחשוף ולהוציא את כבודו ית' מהסתר לגילוי. ואותה צעקה היא "איה מקום כבודו". עלינו לחפש ולצעוק להש"י 'איה כבודך הגדול?' 'איה קדושתי?' 'איה טהרתי?' ובצעקה כזאת נצליח לחשוף את הכבוד העליון הסתום והנעלם ביותר שהוא הוא הממשיך חיות למקומות הנידחים והרחוקים ביותר. צעקה זו נעשית לכל אורך ימי הספירה בבחינת 'איה סופר', וע"י צעקה זו אנו חוזרים ודבקים בהש"י ועולים בתכלית העליה, כי ע"י שצועק ומחפש איה מקום כבודו, עי"ז זוכה לגלות שמלואכל הארץ כבודו, והש"י נמצא קרוב מאוד אליו ועל ידי כך אדם יכול למצוא את הדרכים כיצד לשוב בתשובה שלימה.

כוחו של רבי שמעון

אולם, גם לאחר שאנו יודעים את כל זאת, עדיין: מאין ניקח את הכח והעצמה לצעוק את צעקת ה'איה' הזו? מנין ישאב אותו אדם המצוי בעפרוריות החולין, את העוז ותעצומות הנפש לחפש 'איה מקום כבודו'? מנין יקח אותו אדם שקרא ושנה ושילש ויודע את כל התורה כולה על שלל חיזוקיה ועצותיה ולמרות הכל הוא מונח רחוק מאוד, מאין הוא יקח חיזוק לקרוא ולזעוק אל המלך במצבו העגום?

כאן מגיע – וכאן פועל! – כוחו העצום והאדיר של רבי שמעון בר יוחאי!

כולנו מכירים וודאי את המעשה המסופר במס' שבת (דף קל"ח:) "ת"ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר 'הנה ימים באים והשלכתי רעב בארץ… לא רעב ללחם… כי אם לשמוע את דבר ה", אולם רשב"י הזדעק ואמר "חס וחלילה שתשכח תורה מישראל! שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו", אלא שהשכחה, אם תהיה, תהיה שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד..

"לא תשכח תורה מישראל"

ובכן, מהי האמת? האם תשתכח התורה מעם ישראל חלילה או לא? האם זו מחלוקת במציאות או שמא רובד עמוק יותר ישנו להבנת שורשי הדברים?

מחדש מוהרנ"ת ואומר: אלו ואלו דברי אלוקים חיים הם. התורה תשתכח ולא תשתכח! כי גם אם חלילה תשתכח התורה כדברי רבותינו בכרם ביבנה, בכל זאת מחדש רשב"י שהתורה לא תשתכח. עצם העובדה שיהודי יחוש שהוא מצוי בתהליך של שכחת תכליתו חלילה תביא אותו לצעקת איה עצומה ונוראה והיא זו שתמנע את ריחוקו! כי הצדיקים הגדולים כרשב"י וחבריו שהם הצדיקי האמת שבכל דור ממשיכים כח עצום לכל יהודי באשר הוא לצעוק 'איה מקום כבודו' ולחשוף את כבוד הש"י בכל מקום שהוא יהיה איך שיהיה.

רשב"י הק' זכה לבחינת 'איה' בקדושה, כי הוא גילה את סודות התורה הנמשכים מן 'המאמר הסתום', כי כמו ש'בראשית', המאמר הסתום, מחיה את כל המקומות הנדחים מחמת עליונותו וגובהו העצום, כך בקדושה כל סודות התורה ורזי'ה נמשכים גם הם מן המאמר הסתום. אכן לא לחינם חיבר רשב"י הקדוש את הספר הנורא 'תיקוני הזוהר' שעניינו 70 תיקונים אודות המילה 'בראשית' – המאמר הסתום, כי רשב"י הק' ואיתו עימו הצדיקים יחידי הדורות ובראשם רבינו הק', הורידו כאלו השגות מן ה'מאמר הסתום' עד שכל אדם, אפילו מי שנפל לאן שנפל – ויהיה מי שיהיה! – מקטון ועד גדול בכל מיני ואופני הנפילה האפשריים, יש לו כוח לחפש ולבקש 'איה מקום כבודו', לצאת משם לגמרי, ולהגיע למצב של מלוא כל הארץ כבודו. כי לולא רשב"י הק' ורבינו הק' ושאר יחידי הדורות לא היה לנו כוח אפילו לחפש ולבקש, והיינו טובעים לגמרי ללא שום תקומה, ורק בכוחם הגדול שזכו להשיג את סתרי התורה ואת בחי' 'איה' בשלימות מקבלים אנו את הכוח הזה.

"גל עיני"

מסיבה זו נסתלק רשב"י הק' ביום 'ל"ג בעומר', ל"ג בהיפוך אותיות הינו ג"ל, מלשון גילוי ההסתרה, כי זה היה תמצית מפעל חייו של הענק שבענקים להפוך את תכלית ההסתרה את 'איה מקום כבודו', לתכלית הגילוי ל'מלוא כל הארץ כבודו'.

(עפ"י ליקו"מ י"ב ח"ב, וליקו"ה גב"ח מיתומים ג' י"ט)