לקט שיחות נפלאות מרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותלמידו הגדול, שפורסמו לפני קרוב ל-40 שנה בירחון הנפלא "מבועי הנח"ל".

ארבעים יום לפני יצירת הולד

עוד ביום החמשה עשר באב הורגשה בקרב ותיקי חסידי ברסלב החרדה והתכונה לימים הנוראים הקרבים, הדבר התבטא ביותר תורה וביתר דביקות בתפילה, כשלכל אלה נלווה "ריבוי טבילות" במקוה.

הם היו אומרים: העולם נברא בכ"ה אלול, וארבעים יום לפני יצירתו הוא יום חמשה עשר באב… ארבעים סאה מים שבמקוה — כנגד ארבעים ימים אלה… תשע מאות וששים שעות באותם ארבעים יום – הם כנגד מספר הלוגים שבארבעים הסאה…

ויניקהו דבש…

לרגל הדפסת חלקו הראשון של ספרו 'ליקוטי הלכות', שהה בחיר תלמידי רבינו מוהרנ"ת ז"ל בעיר בראד, הימים ימי חודש אב היו והוא נאלץ להשאר שם ליום תשעה באב. דבקה בו נפשם של חשובי החסידים בעיר, בעיקר מתלמידי הרה"ק והשרף רבי אורי מסטרליסק זצוק"ל. מוהרנ"ת פתח פיו בחכמה ומשך כבחבלי העבותות את כל הנוכחים, הללו הקשיבו קשב רב לדבריו והתפעלו ביותר מתכנם של דבריו הקדושים.

סיפר מוהר"ר נחמן מטולטשין תלמידו שהתלווה אליו, שכל אותו היום עמדו סביבו והוא דרש בפניהם מתורת רבינו כמעיין המתגבר, כמעט ובלי הפסקה, לכשיצא לרגע לצרכיו שמע את החסידים מתלחשים. היה לו רבי והוא ליקק ממנו דבש…

קשה היתה עליהם פרידתו בצאתו את העיר, רבים הלכו אחרי כרכרתו כדי לשמוע עוד דיבור ועוד דבור מפיו הקדוש, המרכבה עשתה דרכה לאטה והחסידים מקשיבים היו לתורה "הניעור בלילה" (ליקו"מ נב) שהשמיע בפניהם.

לקט שיחות: הליקו"מ בעולם…

באותו מעמד סיפרו תלמידי הצדיק רבי אורי זצ"ל, שפעם לפני אמירת התורה שלו מלמל לעצמו: "אורי, היאך אתה יכול לומר תורה כשיש ליקוטי מוהר"ן בעולם?"

הערכה מרובה לרבינו ז"ל וספריו הקדושים נודעה להרב הקדוש מסטרליסק זיע"א.

קשה סילוקן של צדיקים

מאז נסתלק רבינו זיע"א – אמר מוהרנ"ת – אינני מוצא מרגוע לנפשי (קען איך נישט קיהלן מיין הארץ), רק בעת אשר אני מקונן בחצות לילה או אומר קינות בתשעה באב, בהגיעני ל"אני הגבר ראה עני" אני חש כי אני אני הוא הגבר היודע את עומק כאב הסתלקותו.

כל הנביאים התנבאו על החורבן וחזוהו בבירור; אך לא היה כירמיהו הנביא שראה את החורבן בכל מוראו; כך, עוד תלמידים רבים היו לרבינו ז"ל, אך מי כמוהרנ"ת השיג וידע את רבינו, כדי להעריך את משמעות הסתלקותו, ההפסד הגדול והנורא לעולם.

היום "תנאים" – מחר חתונה

לא היתה דעת רבינו נוחה מההפסקה הממושכת הנעשית מלאחר התקשרות של שידוכים (תנאים, ארוסין) עד לחתונה. הוא היה אומר: "הייתי רוצה להנהיג בעולם – היום תנאים ומחר חתונה (כלומר: בסמיכות הכי אפשרית – המעתיק) ואם תאמר הכנות אימתי? – לפני ההתקשרות!"

תפילין דרבינו תם – מהבר מצוה

לגבי הנחת תפילין דרבינו תם, חיווה רבינו ז"ל את דעתו, שמיום הגיע הנער למצוות יתחיל להניחם, ולא כפי שנוהגים רבים וטובים, להתחיל בהם מיום חתונתם.

לקט שיחות: והעיקר לא לפחד כלל…

הדרך "החדשה-ישנה" – התבודדות – שסלל רבינו הקדוש והנורא, עת ומקום וזמן קצוב לה, הזמן הקצוב – שעה ביום, המקום הנבחר – מחוץ לעיר, "במקום שאין הולכים שם בני אדם" ואילו העת היא בלילה. (כמובן, זוהי ההתבודדות המובחרת ביותר, אולם, כפי שהבהיר רבי נחמן: כל עת ראויה להתבודדות, וכל מקום – "אפילו מתחת לשמיכה" – טוב להתבודדות, וכל שעה מתאימה להתבודדות)

אכן, מאז ומתמיד הלכו חסידי ברסלב בלילות לשדות לזעוק ולהתחנן על נפשם, לזכות ולראות בטוב ה' לעלמי עד, ולמאז עד היום לא הוזק מהם איש, שכן, מעין הבטחה יש על כך מאת רבינו שאמר פעם: אף אם היה לי בן יחיד הייתי שולחו בלילה מחוץ לעיר להתבודד ולפרש שיח בינו לבין קונו.

(שני בנים היו לרבינו, האחד יעקב והשני שלמה אפרים, אך אלה מתו בקטנותם ולא נותרו לרבינו כי אם בנות).

אהבת התמימות

אחרי ששמע מוהרנ"ת כל כך הרבה שיחות מרבינו ז"ל בשבח התמימות והפשיטות, אהב ודבק בדרכי התמימות עד להפליא, מחבב היה מאד אנשים העובדים את ה' בתמימות "בלי שום חכמות".

כשהיה בדרכו לארץ ישראל עבר את אודיסה העיר, בלוית תלמידו החשוב ר׳ יהודה אליעזר, שם פגש באיש תם וישר היושב באהלה של תורה ולומד ומתפלל בתמימות נפלאה והתפעל מעמו ביותר, נכנסה בלבו הערכה עצומה לאיש ובהזדמנות התבטא: לולא כבר נדברתי עם ר' יהודה אליעזר לנסוע עמי, הייתי בוחר באיש הזה להלוות אלי במסעי לארץ הקדושה.

(לקט שיחות, מבועי הנחל)