לקראת עשרה בטבת

ח׳ בטבת תשס״ט

לקראת יום הילולת מורינו רבי נתן מברסלב, גדול תלמידיו – ומנחיל דרכו – של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, אנו מגישים בקצרה את תולדות חייו של הענק שבענקים הזה, ואת סיפור התקרבותו לרבינו הקדוש. (ימי זכרון)

לקראת עשרה בטבת

יום הילולת מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א

בשנת תקס"ב (1802) בהיותו בן 30, עבר רבינו לגור בעיר ברסלב. ממנה יצא שמעו בעולם, ועל שמה נקראת שיטתו.

משהגיע לעיר, פנה אל תלמידו המקובל רבי יודל ואמר: "צופה אני ורואה נשמה באוקראינה. נשמה חדשה, זכה וטהורה, שלא הייתה מעודה בזה העולם השפל", והפליג בשבח וגדולת נשמה זו ("באש ובמים" חלק א' פרק א').

אז נתגלתה לראשונה שאיפתו של רבינו שיהיה לו תלמיד בעל שיעור קומה, שיפיץ ויפרסם ברבים את דרכו בקודש. ברוח קדשו, הבחין בנשמת תלמידו, רבי נתן מנמירוב.

על ההתקשרות ביניהם וטיבה עתיד רבי נתן לכתוב: "סיפרו לי שכשנתקרבתי אליו אמר בפני אנשים אחדים: ברוך ה' שהזמין לי אחד, רך בשנים (צעיר) שאפילו דיבור אחד מדיבורי לא יהיה נאבד עוד. וכוונתו הייתה עלי, שאזכה לכתוב כל דבריו היוצאים מפיו הקדוש, הן תורות והן שיחות, שגם הם תורה" (חיי מוהר"ן שס"ז).

רבי נתן נולד בנמירוב שבאוקראינה בשנת תק"מ (1780) והיה הבן הבכור לאביו רבי נפתלי הירץ שטרנהרץ ואימו מרת חיה לאנע.

חותנו, "רבי דוד צבי הגדול" כפי שהיה מכונה, היה נערץ מאד בעיני תושבי הערים והעיירות בכל האזור, וממנו ספג רבי נתן תורה ויראה מחד ואת ההתנגדות לדרך החסידות מאידך.

אולם נפשו של רבי נתן לא הסתפקה במעלותיו הרבות בתורה והוא חש תמיד שדבר מה חסר לו.

אחרי חיפושים ולבטים, התקרב לדרך החסידות ואף הסתופף בצילם של גדולי עולם כמו רבי זושא מאניפולי והרב לוי יצחק מברדיטשוב, שחיבבוהו וקירבוהו ביותר. אולם צמאונו לאמת צרופה אך גדל והתעצם לאחר מה שראה אצל אותם צדיקים גדולים.

ואז חלם רבי נתן חלום:

סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה הוא מתחיל לעלות בשלבי הסולם. עולה שלב ועוד שלב, ולפתע אינו יכול להחזיק עוד מעמד, והוא מועד ונופל למטה.

שוב הוא מתחזק ומתחיל לעלות. הפעם הוא מצליח להעפיל גבוה יותר, אך לפתע הוא שוב מתמוטט ונופל למטה. נפילה זו קשה מקודמתה, אך הוא מנסה שוב. עולה ועולה מעלה אחר מעלה. הנה הוא כבר מגיע לקצה הסולם, אך שוב הוא מועד. הפעם הוא מתדרדר לתהום עמוקה מאוד, ונפילתו כואבת וחמורה מקודמותיה. יאוש נורא מאיים להתגבר עליו. כמעט הגיע לשאיפתו. האם יוכל אי פעם להתאושש מנפילתו ולשוב להעפיל בסולם?

…והנה מופיע מולו איש צעיר, אשר פניו מאירות באור יקרות.

"טפס. טפס ועלה", לוחש לו האיש, "אך החזק היטב, שלא תיפול".

את חלומו ואת פני האיש הקדוש זוכר רבי נתן בבהירות.

שנה חלפה ועברה, והוא ממשיך בחיפושיו אחר דרך בעבודת ה'.

או אז מספר לו רבי ליפא חברו, שהכיר צדיק המתגורר בברסלב.

רבי נתן ורבי נפתלי, חבר אחר שלו, יוצאים אל ברסלב, במגמה להתוודע אל הרבי החדש.

בהיכנסו אל הקודש פנימה, מתבונן רבי נתן בפני רבינו ונשימתו נעתקת. הלא זהו האיש מחלומו!

"מכירים אנו מכבר", פונה אליו רבי נחמן, "אך מזמן לא נפגשנו"…

ומוסיף בשמחה: "מעתה אינני בודד"…

כ"ב אלול, היום שבו נפגשו לראשונה, הפך למאורע ראשון במעלה, כשם שביטא זאת רבינו בעצמו: "בלעדיו לא היה נשאר ממני דבר" (חיי מוהר"ן שס"ט, ש"ע).

ואכן, זאת ניתן לומר בביטחה: רבי נחמן מלמד אותנו את הדרך לקיום התורה, ורבי נתן מלמד אותנו איך ללמוד מרבו.

רבי נתן לומד במסירות את משנתו של רבו ונפשו נרגשת. סוף סוף מצא את אשר ביקש.

באחת השבתות שבהן הוא שוהה אצל רבינו, הוא יוצא בלילה אל השדה ליד הנהר בוג הזורם בקירבת העיר וקורא אל ה' בכל ליבו: "בברסלב בוערת אש. הבער אותה בליבי" ("באש ובמים" חלק ב' פרק ו').

הבוקר מוצא אותו על הגבעה ובפיו בוערות אותן מילים…

רבי נתן, בהוראת רבו, כותב ועורך את תורותיו. בפקודת רבינו הוא גם מחבר בעצמו חידושי תורה והסברים עמוקים לתורת רבי נחמן ורעיונותיו, הלא הם "ליקוטי הלכות" וכן "ליקוטי תפילות", המבוססות אף הן על התורות שבליקוטי מוהר"ן.

ביטולו והתמסרותו של רבי נתן לרבינו הם ללא גבול. ברבות הימים יאמר: "היו לי בחיי שני רבנים. האחד – שלימדני לקרוא את אותיות האלף בית, והשני – רבינו" ("שיח שרפי קודש" א'- תקמ"ח). זאת אומר מי שהיה גדוש ומלא בתורה ויראת שמיים עוד בטרם הגיע לברסלב…

 

לחצו לביוגרפיה מלאה של רבי נתן מברסלב

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support