כל חטא מלביש את הנשמה ב"בגדים צואים", והם אלה שגורמים לאדם את כל הקשיים והמניעות בדרכו לעבודת ה'. "וזה צריך כל אדם לידע: כשרוצה להתקרב לה' יתברך, ורואה שהמניעות והמסכים מתפשטים כנגדו מאד מאד, ובפרט כשכבר התחיל מעט ורואה שבכל פעם משתטחים כנגדו יותר ויותר, ולפעמים רואה שאחר כמה ימים ושנים שנדמה לו שכבר התחיל להיטהר קצת, חזר ונפל והתגברו עליו התאוות וההרהורים בהשתטחות עצום מאד רחמנא ליצלן – צריך שידע שכל זה נמשך מהבגדים הצואים שעדיין לא נזדכך מהם, שמשם כל המניעות וההתגברות" (ליקוטי הלכות, בציעת הפת ה, ה).

הדרך להיטהר מבגדים צואים אלו היא, להאיר את הנשמה בלימוד תורה בקביעות, דבר יום ביומו. אך כדי שלימוד התורה יאיר עלינו הארה משורש נשמתנו, עלינו להתחבר בלימודנו לצדיק האמת; הוא זה שיכול לעלות לשורש העליון של שישים ריבוא נשמות ישראל, ולהכניס הארה לשורש הנשמות.

* * *

מי שעדיין עטוף בבגדים צואים, דומה למי שטבע בטיט סמיך ודביק. "כי אלו הבגדים הצואים שיש לכל אדם – כל זמן שלא תיקן חטאיו, ובפרט מי שנתלכלך כמו שנתלכלך רחמנא ליצלן, שעל ידי זה מתעוררין ומתגברין עליו המניעות והמסכים בכל פעם, והם משתטחים לפניו ומפסיקין מאד מאד כמו נהר ממש – הם בחינת 'יון מצולה ואין מעמד', בחינת 'טיט היוון' שמתדבק מאד בכל פעם. ומשם באים כל הנפילות וההתרחקות של הרבה בני אדם מה' יתברך, כי אפילו אם מתעורר לפעמים לשוב לה' יתברך, תיכף משתטחים כנגדו ואינם מניחים אותו להתקרב, וכן בכל פעם. ועל זה צעק דוד: 'טבעתי ביון מצולה ואין מעמד', 'הצילני מטיט ואל אטבעה' " (שם, יג).

וזוהי טומאת מלכות יון הרשעה שהחדירה בעולם את תרבותם הקלוקלת, ובכך הגבירו את "טיט היוון" שגרמו לנו להתקל בקשיים רבים ועצומים בעבודת ה', עד אשר מרוב הקשיים מתגברת בלבנו ההרגשה שהיוונים בזמנם ביקשו להחדיר בנו: "אין לכם חלק באלקי ישראל"; אין לכם סיכוי להתקרב אל ה'.

ומי עומדים נגדם? הכוהנים, "הצדיקי אמת, שנקראים כהנים, כמו שכתוב 'כי שפתי כהן וכו' '. היינו, על ידי הצדיקים שעוסקים בתורה תמיד, ומעוררין בכל עת שורשי נשמות ישראל, שעל ידי זה נתעוררין הכל לה' יתברך, שעל ידי זה מתגברין בכל פעם לשבר המניעות הבאים מהבגדים הצואים, כי מימי התורה הקדושה מטהרין מהם, וזוכין לבגדים נקיים, בחינת בגדים לבנים".

זה הנס של חנוכה: מאירים את שורש נשמתנו, ונמלטים מ'טיט היוון', מהבגדים הצואים. ולכן בעת הדלקת נר חנוכה, "צריכים לכוון, שעל ידי מצות ההדלקה הקדושה הזאת, ימשיך על עצמו ההארה משורש נשמתו שבתורה, שמאירה בתוך כלל נשמות ישראל הכשרים – על ידי עסק התורה של הצדיק האמת" (שם).

השמן של נרות החנוכה, הוא "שמן משחת קודש", הדעת הקדושה. "שעל ידי מצוות הדלקת נר חנוכה אנו זוכין להמשיך עלינו קדושת הדעת הקדוש של התורה הנמשך על ידי הצדיקי אמת, שעל ידי זה נטהרים מהבגדים הצואים שמהם כל המניעות וזוכין לבגדים לבנים" (שם).

כשאנו מדליקים את נרות השמן, מתקיים בנו הפסוק: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר". "שעל ידי 'שמן על ראשך אל יחסר', היינו בחינת השמן של נר חנוכה – על ידי זה זוכין לבגדים לבנים, בחינת 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' " (שם).