סביר להניח שכל אחד מאיתנו חווה פעם חלום ביעותים. מבקשת אז התודעה להדוף מעליה את חבלי השינה, ולגלות לרווחתה, שלא היה זה אלא סתם חלום. גם בהקיץ מופיעים חלומות, תופסים את הנפש ומבעיתים את הרוח. את החלומות יוצרות דאגות שקיבלו יחס רציני מדי.

ויש גם חלומות מזן שונה, משעשעים ומלאי קסם, רק דאגה אחת מעיבה עליהם: 'שלא אתעורר פתאום ואגלה שלא היה זה אלא חלום'. בדרך כלל בנקודה זו באה היקיצה ומנפצת את תמונת האשליות המקסימה.

לאמיתו של דבר, מבלה ההכרה האנושית את רוב זמנה בין דמדומי דמיון לתרדמה עמוקה. חלומות טובים ורעים הם עניין של תקופה. המציאות כשלעצמה, מעולם לא נשאלה ברצינות לדעתה, יותר משחווים בני אדם את המציאות, מתנהלים חייהם בחלומות. החלום הטוב הוא זה שמציג את העתיד וורוד ומבטיח, בצורה הזו מצאו עסקים אדירים את מותם הטראגי, כשהדמיון טווה עתיד מזהיר, המציאות פעלה בצורה שונה לגמרי. כך גם פיתחו אנשים שונים מגדלי דמיונות פורחים באוויר בנוגע למעמדם, יכולותיהם, ושלמותם. בשעה שהם חיו ונשמו בתוך בועהשל שכרון חושים, האנשים מסביב כבר החלו להתלחש 'הנה בעל החלומות…'

חלום פרעה

פרשת השבוע מתחילה בתוך חלום. פרעה האגדי, שליטה האלילי של אדירת הממלכות, מצרים, מתעורר מתוך חלום ביעותים. 'ותפעם רוחו', החלום בהחלט מטריד אותו. החלום ליווה את פרעה אל ההקיץ, סגר עליו מכל כיוון, וכלא אותו בתוך אימה, מי יודע איזו רעה עתידה להתרגש עליו ועל עמו. מי כמוהו ידע והכיר את כוחו המצמית של דמיון, הוא הלא עושה בכח הזה שימוש תמידי. כך שבה רבבות נתינים, בעזרת דמיונות וכשפים. בשום אופן לא העלה האליל האנושי על דעתו, שישנו איש המסוגל להתיר ולפתור חבלים מבעיתים של דמיון.

אבל פרעה כן מצא אותו. חלום פרעה הוביל את יוסף החוצה מבור כלאו, והעלה אותו על כס המשנה למלכות. בתוך ארמונו של גדול המכשפים, במצריים העתיקה ערש הדמיונות והכשפים, שם התגלה האיש הנבון והחכם שמסוגל לפתור חלומות ופחדים.

לזהות טוב בתוך רע

החיים הם כמו חלום, חלומות טובים ורעים, הצד השווה שבהם שכולם רק חלומות, וביניהם למציאות אמיתית, הקשר רופף או שאיננו קיים בכלל. בסופו של כל חלום מגיע תמיד רגע היקיצה, כאן מתחילה פרשת מקץ.

היכולת להקיץ מחלום הוא כוחם של הצדיקים. הם שמסוגלים להאיר לנו דרך איך להכניס את החלום והדמיון לגבול הנכון, באופן שלא יפגע לנו ביישוב הדעת, ואף יאיר לנו דרכי חיים. 'אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים', כל חלום, גם הצודק והקרוב ביותר למציאות, אפוף במקום כלשהו בדמיונות. ואם בחלומות צודקים הדברים אמורים, חלומות של שווא על אחת כמה וכמה. ובכל זאת, אין חלום בלי משהו מן האמת. בכל דמיון טמון גרעין קטן של אמת צרופה, ממש כשם שבכל רע מסתתר גרעין של טוב. פותר החלום הוא זה שיכול לזהות בתוך הררי השטות והשקר את האמת היחידה, שמכילה את הטוב. את המיותר יש להשליך. חלומות טובים של הצלחה ושגשוג אמורים להשאיר בנו רושם של הכרת הטוב. את החלום הטוב ראוי להפוך למעשים טובים, לעבד אותו למציאות. נקודה של טוב נושאת בתוכה מסר ברור, היכן ובמה להשקיע כוחות, שם גם טמונים הברכה והשביעה.

בחלומו של פרעה הטוב והרע מופיעים בערבוביה. יתרה מכך, הרע הצפוד והכחוש בולע את הטוב עד כי לא נודע שהיה פעם משהו כזה. חלומות רעים, דרכם שבשעה שהם ממלאים את המח, בשום אופן בלתי אפשרי להיזכר במשהו טוב שהיה שם קודם.

הפתרון של יוסף היה פשוט בתכלית. לאחוז בטוב, לחיות איתו, וגם לאגור ממנו אוצרות לזמנים אחרים. כעת, גם אם יבוא ימי הרעה, נוכל לשבוע מהטוב הגנוז, לפרנס את העם גם בזמנים אפלים וכחושים. תקופות שונות חולפות בעולם ובנפש, טובות ורעות, החכמה היא לאסוף את הטוב, ולהכניס אותו בתוך הרע. פרעה רואה רק איך הרע בולע את הטוב, יוסף רואה איך להכניס את הטוב אל לועו של הרע, ולהפוך גם חושך לאור גדול.

האומנות הזו, היא סגולתם של הצדיקים. בכוחם, גם אנו מסוגלים לגלות טוב בתוך כל רע. כשהמציאות מציגה את הטוב בלוע בתוך רע, נוכל להכניס לחלום הזה מחשבות טובות, מהסוג שצברו עבורינו בספרי הצדיקים.

גם מחלומות של הצלחה יש דרך להתפקח. כשהלב אוגר בתוכו הבנה ישרה, מין הסתכלות תכליתית שכזו, והכרה בהירה שאין כאן בעולם מה לבקש אלא כבוד שמים, ומנוחת הנפש בקדושה. או אז, גם אם הדמיונות מושכות את הנפש בעבותות של הצלחה מדומה, תנקר תמיד בפנים האמת הפשוטה: הלא שבעתי כבר מדמיונות שאינן מובילות לשום מטרה, מעתה אין רצוני אלא במשהו אמיתי, בעל ממשות תכליתית שתוביל אותי למקום הנכון.

נר קטן של שפיות

בחנוכה נצחו כוחות השכל הישר את גדודי הדמיון והחלום. ככלות מלחמת החשמונאים בממלכת הרשע היוונית, חיפשו בני בינה את רוח הטהרה האבודה. בניסי ניסים היא נמצאה חבויה בתוך פך קטן שהיה חתום ושמור. הנר שהעלו טיפות השמן הטהורות הוא אור נקי של אמת נעדרת דמיון וטעות. האור הזה יורד אלינו בימי החנוכה, הוא שמעניק לנו כח להבדיל בין קודש לחול, בין מציאות כבוד שמים לדמיוןכך נוכל לפתור את המציאות האפילה שסביב, ולהפוך את צללי הדמיון, לאור.

את יוסף גילו מתוך הצורך למצוא פתרון לחלום. כשפרעה הבין שהוא מוכרח לפתור את תעתועי הדמיון והחלום, או אז התגלה יוסף, זו היתה גם סלילת הדרך לכס המלכות וההנהגה. אורם של הצדיקים מסוגל להתגלות רק כאשר נגיע לנקודת 'ותפעם רוחו'. כשנבין שמישהו מוכרח לגאול אותנו מתעתועי הדמיון המשטים בנו בכל רגע נתון, או אז נוכל להכיר גם את מי שמסוגל לעשות את זה.

חנוכה הוא העיתוי הנכון ביותר לחפש רוח טהרה ובהירות. כשהחיים מוצפים בדמיונות, חלומות סיוטים או הזיות יהירות על הצלחה מדומה, מסוגל אור הנר לחצות את מסך הדמיון ולהביא אל חדרי המח מחשבות ישרות. חנוכה הוא מועד של התפכחות ופתרון חלומות.