"כשהאויר נח וזך, אזי, כשמדבר זה שיכול לדבר… דיבור הקדוש, אזי זה הדיבור נכתב ונחקק בהאויר, בבחינת 'לשוני עט סופר מהיר', ואזי הולך הדיבור ונשמע למרחוק, בבחינת 'ושמעו הולך בכל המדינות'".
(ליקוטי מוהר"ן, יז)

הצדיק מדבר, ודיבוריו מנסרים בחלל העולם, ומה שמוטל עלינו הוא רק לזכך את האוויר, שיוכלו גלי הקול של הצדיק להתפשט בלי מפריע, ושמעו ילך בכל המדינות.

אין צורך לגרום לצדיק שישמיע את קולו, כי את זאת הוא עושה כבר מזמן; יש צורך רק לטהר את האוויר, שיוכלו דיבוריו להישמע.

שכן, "מעוצם המחלוקת שיש בכל דור ודור, ובפרט עוצם המחלוקת שיש על הצדיק בעצמו ואנשיו, על ידי זה נתבלבל האוויר של העולם ואין שומעין ואין רואין כלל דבריו הקדושים והנוראים והנפלאים של הצדיק האמת; רק זעירין אינון אשר נשמע לאזניהם מעט מנעימות דיבוריו הקדושים" (ליקוטי הלכות, סימני בהמה וחיה טהורה ד, ו).

ולא רק הרחוקים אינם שומעים, אלא גם הסמוכים על שולחנו ושוקדים על ספריו, אינם זוכים תמיד לראות את האור הגדול שבדבריו. "כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק, ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול. ואף שהוא אצל הצדיק, אינו יכול לטעום ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק, שעל ידו יוכל לבוא לתכלית הטוב. וכמו שמצינו גבי עפרון, שמקום מערת המכפלה, שהוא שער גן עדן – שדרך שם עולין כל הנשמות ואורו גדול מאד – אף על פי כן אצלו היה מקום חושך ואפילה, ועל כן מכרו בשמחה רבה לאברהם, כמובא. וכמו כן כשנחשך אור הצדיק, שהוא מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה – ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל, אדרבא הוא חושך אצלו" (ליקוטי מוהר"ן ח"א, יז).

זה מה שמוטל עלינו: לזכך את האוויר, שיישמע קולו של הצדיק ויהדהד בכל רחבי תבל ובכל חדרי לבבנו…

* * *

כיצד עושים זאת? על ידי אהבה ואחווה!

כי ככל שהאדם "קונה אהבה עם יותר אנשים, על ידי זה נתרבה יותר האויר הנח והזך. כי אהבה הוא 'אתדבקות רוחא ברוחא', דהיינו רוח האוהב ברוח הנאהב, שזה בחינת אויר הנח, שרוחם נחים זה מזה, כי אין רוח רעה, שהוא שנאה, שיפריד ביניהם. כי השנאה היא בחינת רוח רעה, כמו שכתוב 'וישם ה' רוח רעה בין אבימלך ובין אנשי שכם', ופירש רש"י 'שנאה'. נמצא ששנאה הוא בחינת רוח רעה, בלבול האויר, שעל ידי זה אין יכולין לשמוע הדיבור. ולהיפך, אהבה ורעות הוא בחינת אויר הנח והזך, שעל ידי זה נשמע הדיבור למרחוק".

כשיש אהבה; כשמסתכלים על הזולת בעין טובה – קולו של הצדיק נשמע, ואפשר להעביר זה לזה את אורו הנפלא.

* * *

כדי שקולו של הצדיק יישמע, עלינו להתוועד יחד ולדבר זה עם זה באהבה. וכך מדריך מוהרנ"ת את בנו: "ותרגיל עצמך לדבר בכל יום ויום עם אנשי שלומנו. ומן הסתם תשיחו ותדברו מעסק התכלית ומגדולת אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, ומגדולת תורתו ומעשיותיו ושיחותיו הנוראות וכו', שכל זה הוא גדולת הבורא יתברך" (עלים לתרופה).

כשנסתכל על הטוב שבכל אחד, נוכל גם לקבל חיזוקים מהצד הטוב של כל אחד ואחד, כפי שכותב מוהרנ"ת לבנו: "ואם נדמה לך שאין לך עם מי לדבר – כבר הוכחתיך הרבה בזה, שתסתכל רק על הטוב שיש בכל אחד, ואז יהיה לך תמיד עם מי לדבר דברי אמת מנקודה שבלב בבחינת 'ומקבלין דין מן דין'" (שם).

"כי צריך להאמין שבכל אחד מישראל מלובש כבודו יתברך. כי מכל אחד מישראל, אפילו הגרוע שבגרועים, כל זמן שהוא בכלל האמונה הקדושה, ה' יתברך מקבל ממנו כבוד והתפארות פרטי, כי על ישראל גאוותו וכבודו וגדלו, כידוע. ועל כן, בודאי צריך לכבד את כל אחד ואחד. ועיקר הכבוד הוא, לדבר עם כל אחד מהתכלית, להכניס בו יראת שמים, וכן לקבל ממנו בבחינת 'ומקבלין דין מן דין'" (ליקוטי הלכות, נט"י לסעודה ו, נח).