לנפש תדרשנו
ט״ו בסיון תשע״ט
כיצד יתגלה לנו כי טוב ה', גם במצב השפל שלנו? את התשובה אומר הפסוק: "טוב ה' לקוויו, לנפש תדרשנו". הנפש צריכה לדרוש, לבקש את מה שאינו גלוי לעין. אלו שיקוו ולא יטעו אחרי הראיה השטחית הראשונית שנראה שאין מה לעשות, ויאמינו ברצון ה' בהם, יזכו גם לראות את טוב ה' עליהם, כשידרשו אותו באמת. (השתפכות הנפש)
כיצד יתגלה לנו כי טוב ה', גם במצב השפל שלנו? את התשובה אומר הפסוק: "טוב ה' לקוויו, לנפש תדרשנו". הנפש צריכה לדרוש, לבקש את מה שאינו גלוי לעין. אלו שיקוו ולא יטעו אחרי הראיה השטחית הראשונית שנראה שאין מה לעשות, ויאמינו ברצון ה' בהם, יזכו גם לראות את טוב ה' עליהם, כשידרשו אותו באמת.
בפעם הקודמת למדנו על כך שבעצם כל אדם אמור להבין מדעתו שהקב"ה רוצה שהאדם יתפלל אליו, ועל הדבר הזה משה רבינו מוכיח את עם ישראל על כך שהם לא חשבו על זה, בגלל שהם "כפויי טובה" – הם רצו להצליח בכוחות עצמם. ההתבודדות אם כן, היא חשיבה פשוטה שצריכה להתחייב אצל כל אחד.
לכאורה תמוה הדבר. רבי נתן מביא מייד לאחר מכן את טענת "מקצת המהפכים את האמת" על כך שאדם פחות ונמוך לא מיועד לעבודה רוחנית גדולה כמו תפילה אישית לפני הקב"ה, ורק גדולי המעלה יכולים לעסוק בה. לכאורה, אנחנו מבינים שהטעות שלהם היא טעות, אבל החשיבה לא מופקעת לחלוטין. עצם המחשבה נכונה בדברים מסוימים בהם מצינו ש"לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול", וישנן הנהגות התלויות בדרגת האדם העושה אותן. אז הגם שלטעון את הטענה הזאת בנושא הזה זאת טעות גמורה, אבל אפשר להבין על כל פנים את הטעות.
מדוע, אם כן, נתבע עם ישראל על כך שהיה צריך לחשוב על התפילה לקב"ה מעצמו, מבלי שילמדו אותו את כל מהלך החשיבה שעומד מאחורי עניין ההתבודדות. זה כל כך פשוט – אומר להם משה רבינו – וכל הטעות שלכם נובעת מכפיות טובה גרידא. למה זה כל כך פשוט?
למעשה, יכולים להיות קשיים נוספים מלבד הקושי המחשבתי הזה. מסופר על רבי נחמן בשבחי הר"ן (ב, א) שהיה מתבודד כבר בילדותו חלק גדול מהיום: "וכמה פעמים היה, שהיה נופל בדעתו מחמת זה שראה שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר כל כך שיתקרב לעבודת השם יתברך, ואין מסתכלין עליו כלל. ומחמת זה נפל לפעמים בדעתו, ולא היה מדבר עוד כל כך בינו לבין קונו איזה ימים. אחר כך נזכר בעצמו והתביש בעצמו על שהרהר אחר מדותיו יתברך, כי באמת בודאי השם יתברך חנון ורחום וכו' ובודאי הוא רוצה לקרבו וכו', וחזר ונתחזק בדעתו והתחיל שוב להעתיר ולדבר לפני השם יתברך כנזכר לעיל, וכן היה כמה פעמים." טעות זו יכולה לקרות אצל כל אחד כאשר עובר זמן והוא לא נענה. אצל אחד זה יתבטא בהפסקה מתפילה בכלל, ואצל השני זה יתבטא בחוסר רצון להתפלל ויאוש שמעורב עם התפילות שלו.
אלו מקצת הבעיות שיכולות להחליש את האדם שרוצה להתבודד. יכולות להיות עוד הרבה בעיות שימנעו אותו מתפילה אמיתית שלא מעורבת ביאוש. אם כן, למה עניין ההתבודדות הוא דבר כל כך פשוט עד שישנה תביעה על שלא חושבים על כך לבד?
* * *
מאחורי כל הבעיות הללו מסתתר מכנה משותף אחד. כמו שר' אלטר טפליקר זצ"ל (מלקט הספר) מדייק מהגמרא, הבעיה האמיתית שלנו היא ש"סוף דעתו" של הקב"ה לא ברורה לנו. כלומר, בוודאי שאם נחשוב על כך ברצינות נדע מה הוא רוצה מאיתנו. אבל הוא לא מודיע בפירוש, וכך נותר המקום למי שרוצה לטעות, לבוא ולטעות.
הקב"ה לא אמר לנו שאנחנו צריכים להתפלל אליו. הוא רק אמר: "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים". הוא אומר שזה בוודאי דבר קשה להישאר במדרגה כה גבוהה כשחוזרים לחיים הרגילים אחר מעמד הר סיני, עם כל הנסיונות שאינם פוסקים לרגע, ורק מתגברים בכל יום מחדש: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום" (קידושין לא ע"ב). המסקנה גם היא ברורה, כמו שהגמרא ממשיכה: "ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו". אין אפשרות בכוחות אנושיים לכסות את כל הבעיות שיכולות לצוץ. אכן, "מי יתן והיה לבבם זה ליראה". זה לא דבר פשוט בכלל. אבל הקב"ה לא מודיע לנו בפירוש מה לעשות בעקבות כך. השאלה היא שאלה, אבל התשובה לא נאמרת.
אנחנו מרגישים שצריכה לבוא כאן תשובה. שאלה כזאת לא יכולה להישאר לא פתורה. מי יתן? מלמדת הגמרא, שאת המסקנה הזאת אנחנו כבר צריכים לעשות. כל מי שלא רוצה להטעות את עצמו במצב שלכאורה נשאר על פני הדברים לא פתור, צריך לחשוב למה באמת הקב"ה מתכוון. כשהוא יחשוב, הוא יגיע לפיתרון הנכון. אבל כשהוא לא יחשוב, כאן יכולות לבוא כל הבעיות.
אם ברור לאדם שאם הקב"ה מבקש ממנו לקיים דבר מסוים- אז זה אומר שחייבת להימצא דרך לקיים אותו; אם ברור לאדם שהקב"ה רוצה לקרב אותו, ולא נותן לו רשימה של ציוויים ומשאיר אותו לבד; ואם הוא רואה שאין שום כיוון הגיוני איך הוא יכול לקיים את מה שה' רוצה ממנו, כשהמרחק בינו לרצון ה' הוא מרחק שמים וארץ, הוא יגיע למסקנה אחת ברורה: שהקב"ה רוצה לעזור לו גם בדרך. כל חוסר בהירות על אחת מהידיעות הללו, יביא לרפיון בתפילה. אם יש רפיון בכך, כבר יכולות כל השאלות לבוא: וכי אני ראוי להתפלל לפני ה'? או, מי אומר שהקב"ה רוצה את התפילה שלי, אחרי הרבה פעמים שהתפללתי באמת ולא השתנה מאומה? אבל לאמיתם של דברים, אין כאן שאלות. זה לא אומר שהכל הפך להיות מובן, אבל ברור שהדרך מוכרחת להיות בתפילה.
בגלל שסוף דעתו של הקב"ה לא נאמרה לנו בפירוש, עובד היצר הרע בכל כוחותיו לבלבל אותנו מלהגיע למסקנה. "כי הבעל דבר (היצר הרע) מחליש מאד דעתו של כל אחד ואחד כאילו עליו לא כוונו רבותינו זכרונם לברכה (על חובת ההתבודדות) לפי עכירת מעשיו וקשיות ערפו וכו'. אבל באמת אינו כן; השם יתברך רוצה שנבין בעצמנו סוף דעתו שרצונו וחפצו שנבקש אותו תמיד" (השתפכות הנפש, פתיחה).
על זאת נסובה ההתחזקות העיקרית של האדם. לא להתבלבל לרגע ממה שה' רוצה ממנו. למרות שזה לא כתוב במפורש והקב"ה לא אומר שצריך לעשות כך, הברירות על כך חייבת להיות מוחלטת. דרך ההתחזקות תהיה, כאשר נברר ונאמין לעצמנו שה' רוצה בנו ובהתקרבות שלנו אליו, מכל מדרגה שלא נהיה בה. כשזה יהיה ברור לנו, נגיע למסקנה המתבקשת שה' יתן לנו לב ליראה אותו – כי שאלות לא יכולות להישאר לא פתורות. אם נישאר בשאלה כיצד נוכל מעומק שפלותנו לעלות מחדש ולהתקרב לה', ונישאר ללא תשובה, פירוש הדבר יהיה שהשאלה צודקת. אין באמת תשובה. האמונה ש"טוב ה' לכל" (תהלים קמה) תתעורר ותצעק לנו שלא יכול להיות כך לעולם. התשובה מוכרחת לבוא מה' – והיא בוודאי תגיע. אכן, כיצד יתגלה לנו כי טוב ה', גם במצב השפל שלנו? את התשובה אומר הפסוק: "טוב ה' לקוויו, לנפש תדרשנו" (איוב ג, כה). הנפש צריכה לדרוש, לבקש את מה שאינו גלוי לעין. אלו שיקוו ולא יטעו אחרי הראיה השטחית הראשונית שנראה שאין מה לעשות, ויאמינו ברצון ה' בהם, יזכו גם לראות את טוב ה' עליהם, כשידרשו אותו באמת.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.