"ואלה מסעי בני ישראל – דהיינו הנסיעות שבני ישראל נוסעים ממקום למקום – הם מכפרין על 'אלה אלוקיך ישראל' היינו על פגם עבודה זרה.
"…קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה, וכמו שמובא בשם הבעל שם טוב על פסוק 'וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים' – שתיכף כשסרים מה' הוא בחינת עבודה זרה.
"ועל ידי הנסיעות של ישראל – נתכפר".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א סב)

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של דורנו הוא 'נסיעות'. בתוך העיר, מחוץ לעיר ואפילו לחוץ לארץ. נסיעות מדי פעם, כל שבוע, כל יום ואפילו כמה פעמים ביום. מסתבר שעם שיפור אמצעי התחבורה, אנשים פשוט נוסעים יותר ללימודים, לעבודה, לשמחות, ולא שכחנו – למקומות קדושים ולקברי צדיקים.

לאנשים רבים נדמית הנסיעה כמשוכה שמוכרחים לדלג אותה; הנסיעה גוזלת זמן כסף וכוחות, אבל אין ברירה, מוכרחים לעבור את זה. יש מי שמשכילים לפחות לנצל את זמן הנסיעה ללימוד או למנוחה, אבל האם מישהו מעלה על דעתו שהנסיעה היא בעצם מנוף רוחני?

כשנתבונן נראה שבין כל העיסוקים שבעולם החומרי שלנו, בולטת הנסיעה בחוסר היצירתיות שלה. כשזורעים, בונים, קונים, עוזרים – עושים משהו, אבל כשנוסעים לא עושים בעצם כלום: טרחתי, השקעתי – ומה קיבלתי? במקום להיות פה – אני שם… ואחר כך בחזרה להיות שוב פה… כל כך הרבה שעות נשרפות רק בגלל שאני גר פה ומקום הלימודים או העבודה שלי נמצא שם, לא חבל!?

אין מקרה בעולם, יש בוודאי איזושהי כוונה נסתרת מאחורי הכבישים העמוסים והאוטובוסים הצפופים שמהווים חלק בלתי נפרד מהישות שלנו.

הנסיעות של עם ישראל מתקנות את האמונה!

* * *

אמונה פירושה לקבל את האמת כפי שהיא, אף שאיננו משיגים אותה בחושינו, ואפילו לא בשכלנו.

שלימות האמונה היא, להתבטל כלפי האמת הזו ולהתעלם לגמרי מעולם החומרי שמשדר לנו לכאורה בדיוק ההיפך.

לכן אמרו חז"ל, על הפסוק "תועבת ה' כל גבה לב" ש"כל אדם שיש בו גסות הרוח – כאילו עובד עבודה זרה" (סוטה ד ע"ב), שכן מי שמייחס חשיבות מוחלטת לשכלו והבנתו, איננו מסוגל להאמין במה שלמעלה מהם.

זו גם הסיבה לכך שהאמונה מכונה בספרים הקדושים 'ארץ', כמו שכתוב "שכן ארץ ורעה אמונה" (תהלים לז), כי אמונה משמעה כניעה מוחלטת עד לארץ, כלומר התבטלות אל האמת האלוקית.

* * *

נוכל אולי להבין מדוע דווקא נסיעה יש בכוחה לחזק את האמונה, כי בשאר הפעולות, אפילו כשעושים אותם לשם שמים, מפיקים סיפוק מהתוצאות, אבל בנסיעות משקיעים מאמצים וכוחות בלי ליצור שום דבר, רק בגלל שחכמתו יתברך גזרה שאני אגור פה ומחוז חפצי יהיה שם, כך שאפשר לזכות להכנעה וביטול לרצון הבורא, דבר שמחזק ומתקן את האמונה.

לא שבאנו ח"ו לעודד נסיעות; הדרכים מלאות סכנות רוחניות וניסיונות, אלא שאם כבר מוכרחים לנסוע – לפחות לעשות זאת כיהודי, על פי התורה, כך שנזכה בכך לחזק ולתקן את האמונה.

דרך צלחה!