ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > התחזקות > למצוא את הנקודה היהודית בכל זמן

למצוא את הנקודה היהודית בכל זמן

י״ד באדר א׳ תשע״ט

"החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם. והתיקון הוא, על ידי שמקשר את לבו להנקודה השייך ללבו בעת הזאת, ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו".

(ליקוטי מוהר"ן ח"א, לד)

כל אחד מאתנו חש שבפנים לבו מסתתרת לה נקודה קדושה, צחה ונקיה, שכל כולה אהבה כיסופים וגעגועים להשם יתברך!

אצל אחד מסתתרת הנקודה הזאת תחת שכבה דקה של אבק גשמי, ומדי כמה ימים היא מציצה מבעד לחרכים, ומבעירה את לבו בכיסופים וגעגועים; ואצל השני מסתתרת הנקודה הזאת תחת שכבה עבה של גשמיות, ורק כמה פעמים בשנה – ב"כל נדרי" או בנעילה, ולפעמים גם בפורים בעת שיכרות – היא מציצה הצצה חטופה, ונעלמת שוב לעוד שנה… ואילו אצל השלישי מסתתרת כל כך הנקודה הזאת, עד שרק רבינו מסוגל לגלות לו אותה – בערב ראש השנה, סמוך לציונו הקדוש באומן.

ויש כאלה, שבמשך שנים אין הנקודה מתגלה כלל, ורק כשרוצים לכוף אותם לעבודה זרה מתגלה נקודתם הקדושה, והם מוסרים את נפשם ב"שלהובין דרחימותא" על קידוש השם.

אך אלו ואלו יודעים בוודאות, שבתוכנו שוכנת נקודה קדושה, אשר מים רבים לא יוכלו לכבותה ונהרות לא ישטפוה. השאלה היא רק איך מוציאים אותה מההעלם אל הגילוי? איך מקשרים את הלב אליה?

* * *

את התשובה לשאלה זאת מגלה לנו רבינו בליקוטי מוהר"ן ח"א תורה ל"ד, כשאותה תורה מתחילה בהדרכה ברורה: "לקשר לבו לנקודה השייך ללבו בעת הזאת". במילים אלו הוא מגלה לנו, לאמר: אין צורך לנסוע לשום מקום כדי לגלות נקודה זאת; צריך רק דבר אחד: לקשר את הלב לנקודה השייכת לו באותו רגע נתון.

וכך כותב מוהרנ"ת על הדרכה זו:

"מי שרוצה לילך עם דיבור זה ולהסתכל על זה באמת, הוא יכול לקרב את עצמו לה' יתברך ולהחזיק את עצמו בה' יתברך תמיד לעולם ועד, בכל מקום שהוא, יהיה איך שיהיה. כי בודאי בכל עת וזמן ובכל מקום שהוא, באיזה מדריגה ובאיזה ענין שהוא, תמיד יש איזה בחינת נקודה טובה שיכול לדבק את עצמו להנקודה ההיא השייך ללבו בעת הזאת דייקא; ואם יסתכל ויחפש היטב – בודאי תאיר בו הנקודה השייך לליבו בעת הזאת דייקא, ועל ידי זה יתתקן הכל!" (ליקוטי הלכות, מלמדים ד, ו).

בכל מצב, אם נרצה לקשר את עצמנו לה' יתברך מהמקום ומהמצב שבו אנו נמצאים, נוכל לגלות את הנקודה האלוקית הנמצאת בתוכנו; לגלות את אורה זיווה יפיה והדרה. ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך.

כדי לגלות את אור הנקודה, אין צורך לעבור דווקא למצב נפשי מסוים, כדי לאַפְשֵר את גילוייה. לכל זמן נתון יש נקודה שונה שיש להתחבר אליה, "כי זה רואין בחוש, שבודאי אין דומה העבודה שהאדם עובד את ה' יתברך בשבת ויום טוב, להעבודה של ששת ימי החול. וכן אינו דומה העבודה שבביתו להעבודה שבדרך" (שם).

אם ירצה אחד לגלות את נקודתו האלוקית, דווקא בצורה שהיא מתגלה בליל שבת, ע"י הקידוש על היין וזמירות השבת, ואילו במשך ימי החול הוא יבלה בשינה ותרדמה – הרי אין טועה כמותו. וכי בימי החול אין צורך לגלות את הנקודה האלקית? וכי היא שובתת משבת לשבת?

אם ירצה אחד לגלות את נקודתו האלוקית, דווקא בצורה שהיא מתגלה בשעתיים של חצות הלילה, ביער עבות, הרחק מן העיר, ואילו בשאר שעות היממה יתייאש מלמצוא את נקודתו האלוקית – אין שוטה כמותו. וכי רק בחצות הלילה יש נשמה, ובשאר השעות היא מסתלקת?

גם מי שטועה לחשוב כי רק בעת עליה, נקודתו הקדושה יכולה להתגלות, ובעת ירידה נגזר עליה להיעלם – טועה הוא. הן "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא – 'לעת מצוא' דייקא; שיזכה תמיד למצוא הנקודה כפי העת והזמן כנ"ל. כי בודאי אי אפשר לאדם לידע כל זאת בפרטיות, רק הוא צריך להאמין תמיד בכל מקום שהוא, בכל עת וזמן, ובאיזה מדרגה שהוא, בעליה או בירידה, אפילו אם הירידה היא ח"ו כמו שהיא, רחמנא ליצלן – הוא צריך לידע ולהאמין תמיד, שבודאי יש עתה בחינת נקודה טובה השייך ללבו בעת ההיא דייקא, שעל ידי זה יתתקן מכל מקום שהוא" (שם).

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support