למה נתעקרו האמהות?
כ״ה בניסן תשע״ט
בגלל שהאימהות הביאו את עם ישראל למציאות, רצון ה' היה שהם יבואו לעולם בצורה של תפילה שהיא דבקות בקדוש-ברוך-הוא מאחר והוא הנותן לנו כוח וקיום. את זה באה התפילה לבטא: תלות ודבקות. (השתפכות הנפש)
"וכן כל האימהות הקדושות עסקו בתפילה ותחנונים. ואמרו במדרש: למה נתעקרו האימהות? בשביל שהקדוש-ברוך-הוא מתאוה לתפילתן".
מדרש זה די ידוע. הפעם נתבונן עליו במסגרת שאנחנו נמצאים בה כעת, בהבטה על התפילה שהיא הישועה של המציאות. השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול היא, מה פשר השאלה "למה נתעקרו האימהות"? מנין לנו לדעת חשבונות שמים? יכולות להיות אלפי סיבות והסברים. אין לנו בעיה לקבל שהייתה מסורת וקבלה לחכמים בדבר זה, אמנם סגנון הדברים בהצגת השאלה בתחילה מורה על כך שהתשובה לא היתה ברורה לפחות לשואל, שכן לא כתוב "האימהות נתעקרו בשביל שהקדוש-ברוך-הוא מתאוה לתפילתן". אמנם מצינו בכמה מקומות סגנון דיבור של הצגת השאלה והתשובה כאשר שניהם נאמרו על ידי המשיב (תוס' נזיר לא ע"א ד"ה פשיטא ועוד), אך בדרך כלל לא מצינו סגנון דיבור כזה.
המתפללים בנוסח אשכנז אומרים בברכת רצה שבשמונה-עשרה: "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ובתפילתם". בזה אנחנו מבקשים שני דברים: שהקדוש-ברוך-הוא ירצה את עם ישראל, וירצה את תפילתם. הגר"א מדייק שחלק מהבקשה שהקדוש-ברוך-הוא יענה לתפילתנו, היא הבקשה שהקדוש-ברוך-הוא ירצה בנו. נמצאנו למדים שהקדוש-ברוך-הוא רוצה בתפילתנו רק אם יש רצון אחר שמקדים אליו: הרצון בנו. כדי להבין את גדר הדבר נראה את ספר החינוך (מצוה תכה), בהסבירו את דברי חז"ל "הקב"ה מתאווה לתפילתם של ישראל" (ילקוט שמעוני תהלים אות תתעד): "לומר, שחפצו שיעשו פעולה שיזכו בה לפניו וימשיכו עליהם מטובו, כי חפץ חסד הוא, ולתת עליהם מברכתו מרוב שלמותו כמו שכתבנו." לפי דבריו, אותה הִתְּאַוות לתפילה נובעת מהרצון הכללי להיטיב. הקדוש-ברוך-הוא רצה להיטיב בצורה מסוימת של תפילה, כמו שראינו כמה וכמה פעמים. כעת נבין את דברי הגר"א: הרצון לתפילתנו נובע מהרצון להיטיב לנו, לכן אנחנו מבקשים בתחילה שהקדוש-ברוך-הוא ירצה בנו, וממילא – בתפילותינו. שורש הרצון בנו הוא בגלל שהקדוש-ברוך-הוא רוצה להיטיב לברואיו. הקדוש-ברוך-הוא רצה לחדש מציאות לנבראים, הואיל והוא רצה להתגלות אליהם בדווקא, כמיטיב. רצון זה דווקא מתגלה אצל ישראל, וצורת גילויו היא תפילה – לכן רצון ה' נמצא בשניהם.
"למה נתעקרו האימהות?" – נשים לב שהשאלה כאן היא רק על האימהות. המדרש במקום אחר שואל שאלה זו על כל אישה עיקרה. מדוע שתהיה מציאות כזו של עקרות. (ילקוט שמעוני, נ"ך אות עח). כאן על-כל-פנים אנחנו רק שואלים על האימהות. בהלכה נקוט כלל ששלושה פעמים מורים על "חזקה". אם דבר מסוים מתרחש שלושה פעמים, סימן שהדבר אינו מקרי ותלוי בתנאים, אלא הוא מהותי בעצם הדבר. למשל – אישה שהתחתנה, ובעלה נפטר, מותרת להתחתן עוד פעם מאחר וייתכנו הרבה סיבות למה בעלה מת. אם בעלה השני מת, עדין מותר לה להתחתן בשלישית. אם הבעל השלישי ימות, כאן כבר מתברר לנו שהבעיה נמצאת באישה ("מזלה גרם"), ולכן אסור לה להתחתן יותר. להלכה נפסק (אבן-העזר ט,א) ששתי פעמים הן גם חזקה. אם אנחנו רואים שהעקרות הייתה דבר שהופיע אצל שלושה אימהות, הרי לנו שהיה משהו מיוחד באימהות שבהן הופיעה העקרות.
כעת נשאל: מה מיוחד באימהות, או יותר מדויק – למה (לאיזו תכלית) דבר זה התגלה אצל האימהות? על זה באה התשובה: "בשביל שהקדוש-ברוך-הוא מתאוה לתפילתן". למרות שענין זה שייך לכל אחד ואחד מישראל, אף-על-פי-כן, הוא היה מוכרח להופיע אצל האימהות. האימהות הן אלו שבעצם יצרו את עם ישראל. האימהות יכלו להיות כמו כל אחד ואחד מישראל, שהקדוש-ברוך-הוא היה מתאווה לתפילתו בכל מיני נושאים ובעיות, ולאו דווקא בנושא פרטי. אבל מאחר והן האימהות, נושא התפילה התגלה דווקא בעקרות. במצב שכזה מתגלה שכל קיומו של עם ישראל, והצורה שהוא בא לעולם, היה רק על ידי תפילה ותחנונים. כמו שאצל אדם הראשון כל המציאות התקיימה בצורה של תפילה, והיא לא הופיעה עד שהוא לא התפלל עליה. בגלל שהאימהות הביאו את עם ישראל למציאות, רצון ה' היה שהם יבואו לעולם בצורה של תפילה שכדברי המלבי"ם "גדרה השתפכות הנפש והידבקה באלוקי מעוזה". התפילה היא דבקות בקדוש-ברוך-הוא מאחר והוא הנותן לנו כוח וקיום, ואת זה באה התפילה לבטא, את אותה תלות ודבקות. ענין זה הופיע אצל האימהות כדי לגלות לנו שזהו קיומו של עם ישראל. שורש הדבקות שלו בקדוש-ברוך-הוא מתחיל מתפילה, וממילא זהו כל קיומו. "הא-ל ישועתנו סלה".
"כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו" (דברים ד). זוהי הגדרת אומתנו – גדלותה – בקירבת אלוקים, מתוך קריאה מתמדת לאלוקי מעוזה.
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…