ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל? ויאמר אליהם משה: עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם. וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמור איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם ועשה פסח לה'…

לימוד גדול בדרך התקרבותינו לצדיק ופעולתו ישנו בפרשה זו, פרשת פסח שני; ולימוד גדול לנו מטענת האנשים ומתשובת משה רבינו, מלבד הלימוד העצום מעצם פסח שני, שהוא המשכת דרך התשובה, כפי שאומר מוהרנ"ת.

"למה נגרע", שואלים הטמאים לנפש אדם בעמדם לפני משה ואהרן, צדיקי הדור, "לבלתי הקריב הפסח?" אמנם, היתה לנו ירידה עצומה, נפלנו לעמקי הטומאה והיינו טמאים לנפש, אולם אין אנו מוכנים להניח לכך. עז רצונינו לעבוד את ה', חזק חפצינו וכספינו לתקן את אשר עשינו, לשוב אל ה' ולעבדו בליבב שלם, ומדוע לא נוכל?

"עמדו", אומר להם משה רבינו, "ואשמעה מה יצווה ה' לכם". ובהכוונתו זו, שטרם התשובה אותה ישמע מהשם יתברך, מראה להם משה רבינו את הדרך לקראת הורדת דרך התיקון, פסח שני, לעולם: טרם יוכל הצדיק לסייע לך, טרם יוכל הצדיק לקחת את לבני נשמתך ולבנות מהם בנין מפואר לבורא, צריך הוא אותך. את עשייתך אתה, את רצונך העז, את תפילתך ואת מעשיך.

דרש אחד מאנ"ש שיחי': "עמדו", אומר להם משה, ואנו יודעים מחז"ל, במקום אחר, כי "אין עמידה אלא תפילה". אתם רוצים? התפללו! זעקו אל ה', ואזי אוכל לקרבכם אליו. ומכיוון שעמדו, מיד "וידבר ה' אל משה … איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה … ועשה פסח לה'". מיד גילה הקב"ה את דרך התשובה לעמו.

בשיחות רבינו ז"ל אנו מוצאים גילוי זה בשיחה מפורשת: "אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים"

אנו נדרשים לעשות את שלנו, לעסוק בתורה, תפילה ועבודת ה' ככל יכולתינו, ואזי, על ידי זה, יכול הצדיק לבנות בניינים נפלאים ונוראים, "ומשך הרבה תיבת בניינים כמפליג בשבח נפלאות תפארת הבניינים הנוראים שבונה מזה"…

זהו המוטל עלינו על מנת שנוכל לזכות לתשובה ולהתקרב לבורא יתברך.

אולם, פסח שני הינו לימוד עצום נוסף, כי אכן: אין שום יאוש בעולם כלל. אף למי שנטמא לנפש אדם, אף מי שהינו בדרך רחוקה, אף למי שדומה כי אין שום סיכוי בעולם כלל שיתקרב לבורא יתברך, אף הוא, לו רק יתעקש, לו רק יתקרב באמת לצדיק האמת מתוך רצון כן, מתוך חפץ עז, להתקרב לבורא עולם, ויזעק ויתחנן לה': "למה נגרע לבלתי הקריב קרבן ה'?" למרות שטמאתי את נפשי, למרות שהתרחקתי מבורא עולם, למרות הכל, אני רוצה וחפץ ומשתוקק לעבוד את ה' לפחות מעכשיו, מנקודה זו והלאה, כי וודאי יש איזו דרך גם עבורי… "ואז השם יתברך מרחם עליו וזוכה על ידי זה לתכלית העליה, וזוכה על ידי זה להוסיף פרשה בתורה, כי על ידי שמבקשין ומחפשין איה מקום כבודו, על ידי זה זוכין אחר כך להתגלות התורה" (עצות ישרות, מועדים)