כדאי ומומלץ מאוד שנלמד היטב את ההקדמה של הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן, אותו כתב מורינו ר' נתן זיע"א, שם נוכל לעורר ליבנו בדיבורים חמים כגחלי אש בחשיבות לימוד הספר הזה.

יהיה זה מיותר לכאורה לכתוב במאמר זה בקדושת הספר הזה ובסגולותיו הנוראיות לבקוע את הלב האבן שלנו, להופכו ללב בשר, שיהיה לב חם כמו של אברהם אבינו ע"ה, מלא בכיסופים וגעגועים להשי"ת, המחפש ומוצא עצה ישרה וברורה בכל פסיעה בחיים בזמני עלייה ובזמני ירידה, הן בהתקשרות פנימית לכל מצוה והלכה, והן בהתקשרות להשי"ת בכל מעשיו ועסקי החול.

וכמו שכבר כתב שם בהקדמה "והנה דבר שפתיים אך למחסור, להאריך ולהרחיב הדיבור בשבח הפלגת מעלת קדושת הספר הקדוש הזה הנורא מאוד, כי מי שירצה להסתכל בו בעין האמת יראה ויבין עד היכן הדברים מגיעים".

אך בכל זאת, אם צריכים אנו להרחיב את היריעה בחיזוק לימוד הספר, הוא דווקא בכיוון ההפוך, שאנו כה מאמינים בקדושת הספר הזה, עד שפעמים נדמה לנו שאין אנו שייכים לזה כלל, ועל כך צריכים אנו מאוד מאוד להתחזק.

כי לפעמים מרוב שמאמינים שהוא ספר גבוה וקדוש, יכול בחור לומר לעצמו: "וכי אני בחור צעיר שבקושי מבין קצת הלכה וחומש, אתחיל ללמוד ספר כזה קדוש וגבוה, שכמעט ואיני מבין בו מילה?!"

לכן אחי היקר, מוכרח אני לומר לך, שרביז"ל מאוד הקפיד על אלו שאמרו על הספר הזה שהוא גבוה מדי, כיון שהספר הזה מיועד לכל אחד, ואפילו הפשוט והקטן ביותר יוכל למצוא בו מזור לנפשו.

בוודאי תאמר, שכבר ניסית לפתוח את הספר כמה פעמים ולא הבנת כלום. אכן כן, הספר הזה דורש מאיתנו קצת מאמץ, כי כך היתה צוואתו של רביז"ל (ליקו"מ סי' ח' תנינא) שבשביל להבין את ספריו הק' צריכים כח של חיפוש. הספר הזה מעמיד אותנו במבחן קטן האם אנו רוצים לחפש את ה'. כי מי שיחפש ימצא. ומי שיתעצל, יהיה לו תירוץ, שזה גבוה בשבילו.

ולא צריך כשרון גדול לזה, אדרבא, רביה"ק העיד, שבספר הזה יש כח כזה שאדם שאין לו כשרון, אם ילמד בו, יזכה שיפתח מוחו עד שיוכל להתהפך להיות בעל מח גדול.

מה שנדרש מאיתנו הוא להיות מוכן בנפש, להיות עקבי, לרצות לחפש להבין מה הוא אומר בשבילנו.

"פעם היה מזרז את אחד ללמוד את ספרו, ואמר שהוא מצוה גדולה ללמוד את ספרו הרבה, ואמר לו שיכולין להיות נעשה בעל מח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל ועמקות נפלא מאוד על פי פשוטן של דברים. וגם אם יתמידו בספריו הק' יכולין להיות נעשה איש כשר באמת, ואז יזכה לראות פנימיות שיש בספריו הק', כי יש בהם פנימיות הרבה מה שאין נראה על פי פשוטו כלל, אשרי הזוכה ללמוד ולהתמיד בהם הרבה" (חיי מוהר"ן).

הרי לנו, שהספר הזה שייך לכל אחד בכל דרגא שהוא, מה שדרוש מאיתנו הוא להיות מוכן לחפש, לקבוע לימוד קבוע בספר הזה גם אם אין מבינים ומרגישים בזה כלום, רק להתמיד בזה, ואז יפתח מוחו, יבקע גידי קשיות הלב, ויהיה נעשה איש כשר באמת.

ורבינו בעצמו אמר שצריך שיהיה לאדם שיעור אחד פשוט בליקוטי מוהר"ן, ללמוד במהירות הרבה מאוד כדי שיהיה שגור בעל פה.

יעידו על כך הרבה אנשים, שזכו להתקרבות גדולה להשי"ת, בעיקר על ידי התמדה יום יומית בספר הזה, גם בלי הבנה. רק בעקביות עמוד אחרי עמוד, דף אחרי דף, עד שסיימו את הספר, ושוב חזרו על זה, עד שלאט לאט נפתח להם ההבנה וההרגש.

בפעם הראשונה קראו זאת קריאה בעלמא, כאשר מידי פעם התעורר ליבם מדיבורים קצרים הפשוטים להבנה. וכשהתמידו והמשיכו, זכו מידי פעם להתעורר דווקא מריבוי המושגים הגבוהים, אף שלא הבינו את משמעותם. וכשהמשיכו להתמיד, זכו מדי פעם להבין קטעים שלמים, עד שברבות הזמן התחילו לקבוע שיעור עיוני יותר, ולהכנס יותר לעומק התורה. אבל ההתחלה חייבת להיות בצורה של החלטה חזקה, להתחבר לספר הזה יהיה מה שיהיה, גם בלי שום הבנה והרגש.

וזאת חשוב להדגיש, שגם אם נפלת מהקביעות, אתה יכול להתחיל בכל יום מחדש להתחבר לספר הזה, כי הוא שייך לך תמיד!