לכו חזו מפעלות ה'
כ״ג בניסן תשע״ט
על ידי מה עשה רשב"י שלא תשתכח התורה? על ידי כך שפעל שישראל ייצאו מגלותם… ומבואר שכל זמן שאנו בגלותנו, ועדין לא זרח עלינו אור הגאולה ועודנו שרויים בחשיכה, הרי אנו במצב של שכחת התורה.
לכו חזו מפעלות ה', התגלות נפלא מסוד גדולת התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי זיע"א.
(השמטה, תחילת ליקוטי מוהר"ן)
בהשמטה זו, מלה לנו רבינו ז"ל את סוד גדולתו ורוממותו של רבי שמעון בר יוחאי. ובאמת יש לתמוה שהרי גדולת התנא רשב"י מבוארת זה מכבר, בזוהר הקדוש ובגמרא המרבים בגדולתו ועוצם כוחו, וכן מבואר הוא נפלאות הגילוי שגילה רבי שמעון בר יוחאי בתורתינו הקדושה גבוה מעל גבוה, וכמה אורות נפלאים ונשגבים, וכמה קולמוסים נשתברו על הבנת דיבור אחד מדבריו הקדושים, וכאן הבן שואל וכי גדולת הרשב"י סוד היא?
וביותר יש להתבונן בהמשך דברי רבינו ז"ל שדיבר מסוד גדולת התנא רשב"י, וזו לשונו: ר' שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשכח תורה מישראל על ידו. והנה דבר זה הוא בסתירה למה שידענו עד כה מקטנותינו, שגדולתו של רשב"י היא שגילה סודות התורה העמוקים מני ים, וחפר עד עומק הבארות של תורתינו הק', שעל ידי זה רם ונשגב כוחו וגדולתו, ורבינו ז"ל גילה שגדולתו הוא בזה שעשה שלא תשתכח התורה מישראל. והרי לנו נראה שדי בכך שאנו איננו מהמסיתים לסור מדרך ה' ויתירה מזו, אנו מחנכים את ילדינו לתורה ומעשים טובים, ובזה אנו תורמים לכך שלא תשתכח התורה, וביותר מי שמחזק לומדי תורה ותומך בהם, הרי הוא שעושה במעשיו שלא תשתכח התורה מישראל, ומה הוא שבח גדולתו המיוחדת של התנא רשב"י שעשה שלא תשתכח התורה מישראל?
אך באמת רבינו ז"ל עצמו מגלה לנו במאמר זה, מדוע אין אנו מבינים שזוהי דייקא גדולתו של התנא רשב"י. שהלא בהמשך דבריו הביא דברי הזוהר הקדוש בזו הלשון: בהאי חיבורא דאיהו ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא. פירוש: על ידי מה עשה שלא תשתכח התורה? על ידי מה שפעל שישראל ייצאו מגלותם… ומבואר שכל זמן שאנו בגלותנו, ועדין לא זרח עלינו אור הגאולה ועודנו שרויים בחשיכה, הרי אנו במצב של שכחת התורה.
ודבר זה רחוק משכלינו, שלמרות ריבוי הספרים וריבוי התלמידים וריבוי הידיעה בתורה הקדוש, (בפרט בימינו אנו שזכינו להרבצת התורה שלא היתה כמוה מימי קדם) עדיין אנו בשכחת התורה, והוא עמוק עמוק מי ימצאנו את אזלת ידינו מגודל הצרה של הגלות אשר ירדנו משבעים פנים של תורה, כי לגלות פני התורה זקוקים להארת פנים מיוחדת אשר נסתרה ממנו בעוונותינו הרבים בגלותינו, כי מציון תצא תורה.
הנה, בל"ג בעומר הוקל מתוקף הנהגות ימי הדין של ימי הספירה. והנה מוהרנ"ת ז"ל מבאר את גדולת ליל הפסח שבו האיר השי"ת את אור התורה שלא בהדרגה וכסדר, ואשר נלקח ממנו למחרת הפסח. שלכן אנו סופרים לעומר כדי שיאיר עלינו אור התורה בשבועות כסדר ובהדרגה. והיינו שלמרות שעדיין לא קבלנו את התורה בליל פסח, מכל מקום האיר עלינו אור התורה, כלומר: שנדע שמטרת קבלת התורה כדי שנקבל את האור הזה שהאיר עלינו בליל פסח, ובלא זה כמוהו כשכחת התורה. ועל כן ימי הספירה הם ימי דין שבהם לא האיר עלינו אור התורה – ועל כן כמה מיני הסתרות שהיו מנת חלקם של ישראל הם בימים אלה ממלחמת עמלק ועד מיתת תלמידי ר' עקיבא שהם הצדיקים אשר סילוקם כמוהו כהליכה לגלות, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו". ועד נסיון דור זה האחרון אשר מלכות המינות פשטה כנגע בכרם בית ישראל רח"ל, ועל כן בהילולא דרשב"י שעל ידו זכינו שתאיר עלינו אור התורה הוקל מתוקף ההסתרה והדין של ימים אלו.
ועל כן לא דבר קל הוא כלל ועיקר לעשות שלא תשתכח תורה מישראל. ודווקא זוהי גדולתו של התנא רשב"י. ועל כן בעמדנו למרגלות ציון קדשו הבה נשים לנגד עיננו את גודל הצרה של שכחת התורה, ועל כך נזעק ונשים מגמתנו שבעת שמושפע עלינו ממרומים הארת התורה היינו ב'זוהר' דא, שלא נלך ריקם משפעת ישועתינו.
וכשיתוקן ברוחניות יתוקן גם בגשמיות, כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב לנו ולכל ישראל, ויפקון ביה מן גלותא, במהרה בימינו אמן.
